בכל דברי הימים של ההיסטוריה היהודית, לאורך אלפי השנים, רק שלוש פעמים התקיימה ריבונות יהודית חופשית כמדינה / מלוכה חופשית. פעמיים בעבר הרחוק, לתקופות קצרות, בימי הבית הראשון והבית השני ובפעם השלישית רק במאה ה-20, עם הקמתה של מדינת ישראל לאחר השואה ומלחמת העולם השנייה.
הבית הראשון והבית השני, שתי הממלכות האלה התפרקו ונהרסו מבפנים בגלל שנאת חינם ומלחמת אחים. בגלל מחלוקות פנימיות בלתי נשלטות על-רקע, קרע בין השבטים, העדות והמעמדות. בגלל מחלוקות דתיות ומדיניות. בגלל קיטוב בין קנאים למתיוונים בין עניים לעשירים.
התוצאות הטרגיות היו אובדן החרות והעצמאות שגרמו לחורבן, לכיבוש ולגירוש. בעקבות חורבן הבית הראשון והשני, היהודים הוגלו מארצם והפכו למיעוט שסבל מאות בשנים מרדיפות, נדודים וגירושים ברחבי העולם.
הבית השלישי - משואה לתקומה רק כעבור יותר מאלפיים שנות גלות של רדיפות ונדודים ברחבי העולם קם לתחייה הבית השלישי עם הקמתה של מדינת ישראל במאה ה-20 לאחר השואה ומלחמת העולם השנייה. על סף שנתה ה-67 של מדינת ישראל חיים בה 6 מיליון יהודים עם הישגים אדירים בכל תחומי החיים על-פי כל אמות המידה. ואולם כל זה נתון לסכנה של אובדן שליטה לעתיד המדינה, לאור כל מה שקורה בתוכה ומסביבה.
כל אותן התופעות השליליות ההרסניות שגרמו לאובדן העצמאות של הבית הראשון והשני קימות ומתעצמות במדינת ישראל שהיא הבית השלישי.
קיטוב חברתי, עדתי וסוציאלי. שנאה, הסתה, איבה ואבטלה. מחלוקות מדיניות ודתיות ללא פשרות. עושר מנקר עיניים מול עוני זועק לשמים. סמים, עוני, פשע, אלימות ושחיתות שלטונית. נביאי שקר ומכסחי מיתוסים. דמוקרטיה שהפכה לסדומוקרטיה ואנרכיה. חוסר סולידריות ופטריוטיזם נורמטיבי. "עגל הזהב" ו"אחרי המבול" שולטים בחיינו.
הביטחון הלאומי נישחק, החזון הציוני נישכח, ההרס הפנימי נימשך. משבר המנהיגות, המדיניות והאמינות מובילים להתפרקות ולהתפוררות, השחיקה הביטחונית, השחיתות השלטונית והפוליטיקה ההרסנית זו סכנה קיומית.
ארבע חזיתות של איסלאם קיצוני מאיימות לפתוח במלחמה כוללת נגדנו שמסכנת את קיומנו.
- חביב בורגיבה נשיא טוניסיה לשעבר, אמר לפני שנים רבות לחבריו בליגה הערבית: "הערבים לא צריכים להילחם נגד ישראל כדי להורסה מבחוץ, מאחר שהיהודים יהרסו את עצמם בעצמם, במריבות פנימיות בתוכם".
- במחנה ההשמדה מיידנק מוצב שלט זיכרון: "גורלנו אזהרה לכם".
- במחנה ההשמדה טרבלינקה מוצב שלט זיכרון: "לעולם לא עוד". (שואה).
תהליכי ההרס העצמי מובילים לייאוש, לאכזבה ולמחשבה כיצד לבלום את ההתפוררות, לעצור את ההתדרדרות ולחסום את הסכנה הזו.
השאלה היא: על מה חלמנו - היכן נכשלנו? מה רצינו - היכן טעינו? בכל חלקי הציבור יש רצון לשינוי. לרצון להתנתק מהמריבה המפלגתית הרסנית השגרתית. כולם מחפשים דגל, כתובת ואכסניה, אליה יוכלו להצטרף לפעולה, כדי להביא לתקווה ואמונה חדשה. כולם רוצים להחזיר את החברה והמדינה למסלול ממלכתי לאומי, אחראי ואמיתי של עם אחד וגורל אחד, של סולידריות ופטריוטיזם ציוני וחברתי, מול הסכנה הקיומית מהאיסלאם הקיצוני. כולם חולמים לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב.
דרושה מנהיגות לאומית של מופת ואמת דרושה מנהיגות של מופת ואמת שתבטיח את המשך קיומו של הבית השלישי באמצעות הביטחון הלאומי, צדק חברתי ומוסרי והחזון הציוני המקורי. דרושה הינתקות זמנית מהמריבות ההרסניות בין ימין לשמאל. המדינה זקוקה לריפוי מונע, החברה זקוקה לריפוי בעיסוק והמפלגות זקוקות לריפוי בהלם, כדי למנוע החלטות חלם.
זעקי ארץ אהובה הצילו את המדינה יש לנו עם חזק וארץ נהדרת הזקוקים למנהיגות אחראית שתגבש הסכמה לאומית מול הסכנה הקיומית