פיטוריה של שרת המשפטים,
ציפי לבני, יום אתמול, בידי ראש ממשלת ישראל,
בנימין נתניהו, עלולה וגם/או עשויה (תלוי בעיני המתבונן/המתבוננת) לעכב התקנתן הצפויה של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ה-2014. עם זאת, אין בעיכוב זמני זה, כדי לפטור אותנו מלהידרש למהותן של תקנות חדשות אלה,
אשר סופם של דברים, תותקנה, אם בידי שרת המשפטים, לשעבר ואם בידי מי שימלא מקומה וישב בתפקיד שר המשפטים.
הפרק הראשון של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, עניינו בעקרונות יסוד, שמבקש להציב מחוקק-המשנה, בתקנות חדשות אלה. בסעיף הראשון, שעניינו מטרת התקנות, נקבע, כי מטרות תקנות סדר הדין האזרחי, הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים, בבית המשפט,
יצירת וודאות דיונית, מניעת שרירותיות והגשמת העקרונות החוקתיים, העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי לאפשר להגיע לתוצאה נכונה וצודקת.
הכללת העקרונות המונעים שרירותיות והגשמת עקרונות חוקתיים, כמו-גם ביסוס הליך שיפוטי ראוי והוגן, מתוך רצון להגיע לתוצאה נכונה וצודקת, יאפשר גמישות יתר לשופטי ושופטות ישראל,
עד כי יוכלו הם להתערב - התערבות יתר - בהליך האזרחי. מצב דברים זה, מהווה חידוש של ממש, בתפיסת ניהול משפטים, בישראל, בכלל וניהול משפטים, בתחום האזרחי, בישראל, בפרט. למעשה ובפועל, ניתן לדבר על קבורת עיקרון השיטה האדוורסרית וגם/או צמצומה, צמצום יתר. השיטה האדוורסרית, הוחלפה בשיטה האינקוויזיטורית, שהייתה, עד כה, מנת חלקם של המדינות שאין שולט בהם המשפט המקובל, דוגמת: צרפת, גרמניה, בלגיה ושאר מדינות בנלוקס.
התקנות החדשות נוקטות גם לשון של קיום הליך שיפוטי ראוי והוגן, המתקיים במערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה, שהוקמה לפי דין, הנגישה לציבור. מערכת שיפוט עצמאית זו, אמורה - בהתאם להוראות התקנות החדשות - לקיים דיון על-פי כללי הצדק הטבעי, להכריע תוך זמן סביר, על יסוד הטענות ההדדיות המובאות בפניה, כמו-גם לנהל ההליך האזרחי ולפסוק בו, באופן שוויוני, מידתי ויעיל, תוך הנמקת החלטותיה של מערכת שיפוט זו.
הקורא, חד-העין, אשר קורא - קריאה מקורבת - תקנות חדשות אלה, אינו יכול להתעלם מכך, שמחוקק המשנה, באמצעות מחלקת החקיקה של משרד המשפטים, מבקש להכניס אל תוככי תקנות חדשות אלה, עקרונות יסוד שמקורם במשפט המנהלי. עקרונות יסוד אלה, לא הוכללו - מעולם - כחלק בלתי נפרד, מתוך המשפט האזרחי, בכלל וכחלק בלתי נפרד, מתוך הליכי הדיון במשפטים אזרחיים, בפרט.
מושגים ומונחים דוגמת:
מערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה"; "נגישה לציבור"; "מקיימת דיון על-פי כללי הצדק הטבעי"; "מכריעה תוך זמן סביר על יסוד הטענות ההדדיות המובאות לפניה"; "מנהלת הליך ופוסקת בו, באופן שוויוני";"מנהלת הליך ופוסקת בו, באופן מידתי"; "מנהלת הליך ופוסקת בו, באופן יעיל", כמו-גם, "מנמקת את החלטתה", לא היו - מעולם - חלק מתוך השיח של ההליך האזרחי, בכלל ושל הליכי הדיון, במשפטים אזרחיים, בפרט. בהכללת מונחים אלה, בסעיף המוכרת בכותרת: "הליך שיפוטי ראוי והוגן", מבקשים מנסחי טיוטת התקנות החדשות, לפתוח פתח למערכת המשפט, למעורבות רבה יותר, מבעבר, בכל הקשור להתנהלות ההליכים ולהתערבות בהם, על-ידי מערכת המשפט,
המנועה - כיום - בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי הקיימות, מהתערבות שכזו.
התקנות החדשות עוסקות גם בכל הקשור לניהול המשפט וחובת בעל-הדין ולעניין זה נקבע, כי על בית המשפט מוטלת האחריות על ניהול ההליך השיפוטי, להגשמת המטרות שביסוד התקנות החדשות. לצורך כך, מורה מחוקק המשנה למערכת השיפוטית, ליטול יוזמה, ככל שנדרש, כדי להבטיח קיומה של אחריות זו. בנוסף לכך, מאפשרות התקנות החדשות לבית המשפט, לקבל כל החלטה, בהתאם לתקנות החדשות, אשר יש בה כדי לקדם התנהלותו של הליך ראוי והוגן. בעלי-הדין ובאי-כוחם, חייבים לסייע - בהתאם לתקנות החדשות - לבית המשפט, בקיום המוטל עליהם, לפי התקנות וכן לנהוג
בתום לב ובהגינות דיונית. לצורך כך, נדרשים בעלי-הדין ובאי-כוחם, לסייע למערכת השיפוטית במימוש התכלית הדיונית, לרבות העמדת הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת בין הצדדים, מיקודן, בירורן והכרעה בהן.
בחינת הדברים, בכל הקשור להענקת הסמכות, המוחלטת וחסרת כל הגבלה שהיא, למערכת השיפוטית, בכל הקשור לניהול המשפט,
הופכת את בית המשפט לשחקן ראשי, בכל הקשור לניהול משפטים אזרחיים בפניו ובהשוואה, מתחום הכדורגל, ניתן לומר שהשופט הפך מבעל תפקיד של בלם, לבעל תפקיד של חלוץ מרכזי, ב"משחק" המשפטי. עצם העובדה ששופטים ושופטות יכולים ליטול יוזמה, ככל שנדרש, ללא כל הגבלה שהיא, כדי לקבל אחריות לניהול ההליך השיפוטי, מונעת - כמו-גם תמנע, בעתיד - כל טענה, לפיה עושה בית המשפט מלאכתם של הצדדים, במקומם הם. גם הטלת חובה על בעלי-דין לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית, תוך חיובם לסייע לבית המשפט בבירור הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת, מיקודן, בירורן והכרעה בהן, אינה בגדר של חידוש. הדבר מוצא ביטויו, עוד, בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, הדורש מעורך-הדין במילוי תפקידיו לפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ולעזור לבית המשפט לעשות משפט. החידוש הינו בכך, שחובה זו, הפכה לחלק בלתי נפרד מתקנות סדר הדין האזרחי, החדשות, המוצעות.
בנוסף, מונעות התקנות החדשות מבעל-דין וגם/או מבא-כוחו, מלעשות שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שכוונתה וגם/או תוצאתה, לשבש הליך אזרחי, להשהותו וגם/או להטריד בעל-דין, לרבות פעולה בלתי מדתית, ביחס לאופי הדיון וגם/או ביחס לעלותו וגם/או ביחס למורכבותו. מוקדם עדיין מלהעריך, כיצד תתקבלנה תקנות חדשות אלה של סדר דין אזרחי, בידי מערכת המשפט, עורכי-הדין וציבור צרכניה, קרי, ציבור התובעים והנתבעים, כאחת. עם זאת, דבר אחד ברור ונעלה מעל לכל ספיק ספיקא שהוא - התקנות החדשות המוצעות, צומצמו, קוצרו ופושטו, כדי להביא להליך יעיל, מהיר, שוויוני, מידתי ומנומק. ימים יגידו, אם הדבר יישאר, בגדר משאלת לב או שיהפוך לאות חיה ולקו מנחה, בניהול משפטים אזרחיים, במדינת ישראל. לא מיצינו ולא סיכמנו, כלל וכלל, ביקורת וההערות שיש לנו על התקנות החדשות. מטרת ארבע הרשימות, שפרסמנו בעניין זה, הייתה לזרקר, זרקור אור, על ההיבטים והמשמעויות החדשות של תקנות חדשות אלה, כאשר ביקורת והצעות ייעול, נותיר למומחי המשפט ולפרופסורים, בתחום סדר הדין האזרחי והדיון האזרחי, בכלל.