הגרעין של עם ישראל

הִדַּבְרוּת כַּבְדֵהוּ וְחַשְׁדֵּהוּ וְשִׂים פְּנֵי מַאֲמִין אַף אִם בֶּן שִׂיחֲךָ בְּעֵינֶיךָ לִצְנִינִים לְִהִתְגְַּבֵֹּר עַל כַּעַס וְנַקְמָנוּת לָרוֹב וּפְעַל בִּתְבוּנָה ותשורה כמו יעקב לִמְנוֹעַ מִיָּרִיב בְּכַחַשׁ אוֹתְךָ לְסוֹבֵב כְּשֶׁתִּתֵּן הַצָּעָה לָהּ לֹא יוֹכַל לְסָרֵב אֵין אַשְׁלָיָה שֶׁאוֹיֵב יֵהָפֵךְ אוֹהֵב כֹּל שֶׁצָרִיךְ דֵעָה אֶל דֵעָה לְקָרֵב מוּטַב יָרִיב הַקּוֹרֵא מַפָּה כַּיָּאוּת וּמְוַתֵּר עַל הַקְרָב וּמְקָרֵב הִדַּבְרוּת

יעקב נִצַּל מִצָּרָה וצרה אחרת חכתה לו

תלאות יעקב שהחלו בצאתו מן הארץ בדרכו ואצל לבן, מלוות אותו בשובו אל הארץ ממנה יצא. הוא אומנם נִצַּל מלבן אך ראה כי באופק מחכה לו צרה צרורה גדולה מזו של לבן שבפדן ארם. אין אנו יודעים איך ידע יעקב כי עשו אחיו אורב לו, זה לא מסופר בפרשה זו ולא בזו שלפניה. הפרשה מתחילה במצב נתון על עשו האורב לאחיו יעקב . דבר ההתקלות של יעקב בעשו עולה כפי הנראה מהמסלול שיעקב עומד ללכת בו בדרכו חזרה אל ארצו אל בית אביו. המסלול היה דרך שעיר שדה אדום שם ישב עשו. לכן הפרשה מתחילה בשליחת המלאכים (לפי רש"י מלאכים ממש) אותם מלאכים שנשלחו על-ידי הקב"ה ללוותו בדרכו אל ארץ כנען. מלאכים אלה היו אמורים ללכת אל מחנה עשו ולדבר אתו את הדברים שאמר להם יעקב לדבר. למעשה בסוף נאמר כי יעקב נסע סֻכֹּתָה (למקום שנקרא לסוכות)... לכן הפרשה מתחילה וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום (לב/ד). כיוון שמדובר במלאכים ממש, האמנם יעקב יכול היה להורות למלאכי השמים ללכת ולנהל לו מו"מ עם אחיו עשו?. התשובה לכך נמצאת בדווח בפסוק האומר: וישובו המלאכים אל יעקב לאמר (לב/ז) ולא נאמר כי יצאו אל מחנה עשו ולא נאמר כי דברו אתו את הדברים שנתבקשו לדבר איתו, ואף על-פי כן היה בידיהם מידע מלא על מחנה עשו, כי הרי מלאכים יודעים הכל מבלי שיהיו במקום . המלאכים שמשו אצל יעקב פה כאנשי מודיעין מהם למד לדעת איך להתכונן למפגש עם עשו. יעקב בקש להכין עצמו מפני הצרה הבאה עליו אחרי שהצליח להתגבר על צרה אחרת צרת לבן. היא מצד אחיו עשו, כי הרי עשו נדר כך: ויאמר כי יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי.(תולדות כז/כא) אומנם נאמר כי עשו אמר דברים אלה בלבו, אך הם נודעו לרבקה ועל כן שלחה את יעקב אל אחיה לבן.

תכנון הגנת מחנה יעקב

מה היה המסר של יעקב לעשו באמצעות המלאכים? בלשון יום יום ניתן לנסח את הדברים כאומר כך: "שמע נא אחי עשו! אל לך להוסיף ולשנוא אותי על כי לקחתי ממך את הברכה. דע לך עשו! היא לא עזרה לי כי לא נתקימה בי הברכה: הוה גביר לאחיך. כי אני הייתי בסך-הכל גר אצל לבן בסך-הכל גרתי שם בלבד ולא הייתי איש שררה" מן הדברים נשמעת הצטדקות יעקב הפני אחיו עשו על שלקח לו הבכורה וגם הברכה. בדברי יעקב לעשו מצוי רמז לעשו שמטרתו לאמר לו אף על-פי שאתה הבכור ואתה הזכאי לברכה, אתה לא קימת מצות אביך ונשאת נשים מבנות חת הכנעני והכנסת עבודת אלילים לביתך ואילו אני אצל לבן הארמי "גרתי" ולא הפרתי מצות אבינו יצחק. בכך שלא נשאתי נשים כנעניות עובדות אלילים כמוך. ואף על-פי ש-"גרתי" עם עובדי אלילים קיימתי את תרי"ג המצוות . דבר תרי"ג המצוות שבפי יעקב נרמז מהמלה "גרתי" כי בחילופי אותיות מקבלים "תריג" מצוות. ברם דברים אלה רק נרמזים מדברי יעקב אל עשו, ולא נאמרו במפורש, נהפוך הוא. דברי יעקב לעשו נשמעים כמי שמנסה לרצות את יריבו המר בלשון רכה ואף נותן לו מתנות לקים את הפתגם הערבי הידוע: "טעמי את-תם בתסתחי אל עין" שפרושה בתרגום חפשי: תן אוכל לפה העין תתביש. והכונה היא אם תראה יחס טוב, תפחת האיבה. זה אשר עשה יעקב קודם כל התפלל לאלוהים לומר לו: "הבטחת לעשות מזרעי עם רב שלא ימנה מגודלו, והנה אם יהרגני ויהרוג ילדי כפי שנדר לעשות זאת עשו, איך תקיים ברכתך אלוהים? לא הסתפק יעקב בתפלה, הוא שלח גם דורון לעשו לקים את הפתגם שצוטט. אלא לפי גרסה אחרת, השוחד דוקא מעור עיני פקחים... אלא שיעקב חשש שכל דברי הָחֲנֻפָּה "אֲדֹנִי עשו... ועבדך יעקב" לא יועילו. גם הדורון לא ימנע מעשו לנקום נקמתו, הלך יעקב והכין עצמו לקרב. בבחינת: כּבְּדֵהוּ וְחַשְׁדֵהוּ. יעקב הקים מערך הגנתי מתוחכם, על-ידי פיצול אנשיו לשני מחנות, אם יושמד חלילה מחנה אחד, והיה המחנה הנשאר לפלטה.

היכן הייתה דינה במפגש עם עשו

נאמר על יעקב: ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחותיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יַבֹּק (לב/כג). הדבר נראה תמוה במנותו את מספר ילדיו שנולדו לו משתי נשותיו רחל ולאה ומשתי שפחותיו זלפה ובלהה באומרו 11 ילדיו בעוד אצל לבן נולדו ליעקב 12 ילדים היכן נעלמו הבן או הבת מן הרשימה? על שאלה נכבדה זו שואל רש"י ודינה היכן הייתה? ועונה: נתנה בתיבה ונעל בפניה שלא יתן בה עשו עיניו . אלא המוזר שבדבר, אומר רש"י, יעקב רצה למנוע מעשו ללטוש עיניו עליה ולקחתה לו לאשה אמר: ולכך נענש יעקב שמנעה מאחיו שמא תחזירנו למוטב, ונפלה ביד שכם בן חמור שאנס אותה. ודבר נוסף שכבר דובר בו העובדה ש-11 הבנים והבת האחת נולדו בפדן ארם מחוץ לארץ כנען, רק בנימין נולד בדרך בית לחם אפרתא (לה' יז' יח') על-ידי זה כל שבטי ישראל שהיו לעם ישראל, אבותיהם לא נולדו בארץ גם משה ואהרן נולדו במצרים, מכאן שבני עמנו בכל מקום בו יולדו יהיו פניהם פונים ל הארץ כי הם רואים המקום בו נלדו תהא ארץ הולדתם (הארץ שבה נולדו) וארץ כנען תמיד תהא ארץ מולדתם (הארץ שרק בה הם עם), לכן אין ולא הייתה דוגמה לתחית הציונות ונהירת המיליונים שנמצאים כיום בארץ מכל קצווי תבל מארצות הולדתם לארץ מולדתם בעוד לא ראוה מקודם ולא חיו בה.

בלידת בני יעקב - בני ישראל-נולד גם העם

יעקב יצא מארץ כנען אל ארם נהריים אל פדן ארם, בגפו, אבל יצא לאחר מכן מארם נהרים עם 12 ילדים שתי אימהות ושתי שפחות אשר אלה השפחות ילדו את: דן, נפתלי, גד, אשר ואין מאתנו בהגותו את שמות השבטים איננו זוכר מי הן אימהותיהם. לדידו של עם ישראל בני יעקב, שנולדו מארבע נשים שהיו נשותיו. אין אנחנו מבדילים בין ילדי יעקב . וכך צריך להסתכל על כל בני עם ישראל, אם נולדו במזרח או נולדו במערב. אין להבדיל בין זה לזה לא במוצאו ולא בצבעו ולא במעמדו. כולנו בני אב אחד בני ישראל. הגרעין של עם ישראל ניתן לומר שנוצר בפרשה זו. כי בעודנו קוראים על היציאה לדרך ועל ההכנות להתגוננות מפני עשו. מתחיל הכתוב לספר לנו כי כשיעקב נשאר לבדו אחרי ששם את אנשיו ורכושו מעבר לנהר מופיע איש עָלוּם שנאבק עם יעקב עד עלות השחר. משראה האיש כי איננו יכול לו נגע בכף ירכו ונקע אותה ממקומה והאיש בקש שיעקב יְשַׁלְּחוֹ ויעקב מסרב לשולחו אלא אם יברך אותו, מכאן ברור היה ליעקב כי הוא מדבר עם איש מסתורי. האיש המסתורי הזה אומר ליעקב כי מהיום יהיה שמך ישראל ולא יעקב, כי אתה יעקב. שרית עם אלוהים ועם אנשים ותוכל (לב/כט) . דבר קריאת שם יעקב ישראל, לא בטלה את השם יעקב, השם יעקב שם אישי ואילו ישראל שם לאומי. לידת ישראל כעם הייתה תוך כדי מאבק –מאבק יעקב במלאך אלוהים, וזה קבל ביטוי לאורך תולדות עם ישראל. תמיד נמצא מי שראה בנו צנינים בעיניו ובקש לכלותנו ומכל ניסיון כזה מצד זידים והקב"ה מצילנו מידם בתנאי שגם אנו נתרום חלקנו במאבק נגד אויבים, או סתם שונאים בכך שאיחדנו שורותינו ואל את דעותינו. דבר אחד איננו יכול להיות במחלוקת, הוא קיומו של עמנו כעם חופשי בארצו. הַמַּאֲבָק נִמְשַׁךְ לֹא רַק מְתָשַׁ"ח מְאָז יַעֲקֹב כְּאֲבִי יִשְׂרָאֵל נִמְשַׁח מְאָז אֲבִימֶלֶךְ וְלָבָן וּפַרְעֹה וְהָמָן וְהַמַּאֲבָק נִמְשַׁךְ לו מזמן לזמן צֵא וּלְמַד אֵיךְ יָקוּם וְאֵיך יִכּוֹן שְׁלוֹמֶנוּ בְּתֶבֶל כּעָם לְבָדַד יִשְׁכּוֹן כְּשֶׁבֵינֵינוּ נִמְשַׁךְ וְנִמְשַׁךְ הַמַּאֲבָק וְהַשָּׁלוֹם פֹּה בְּקִרְבֶנוּ חַיִּים שָׁבַק אִמַצְנוּ אֶת אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ ומַשֶׁהָיָה יִהְיֶה כְּשִׁלְשׁוֹם וְאֶמֶשׁ וְשָׁכַחְנוּ כִּי הַמַּאֲבָק קיָם לא תָּם עוֹד אוֹרְבִים לָנוּ אוֹיְבִים בּעוֹלָם אַשְׁרֵנוּ שֶׁשׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל לֹא נַם