על מפת העולם אין למלחמה בטרוריסטים גבולות מוכרים וברורים. היא משתרעת על שטחים נרחבים - מאירן, בואכה פקיסטן ועד ללבנון, עוברת על פני יבשות ועמים, כשיעדה הסופי הוא מיגור ציר הרשע, נוסח אל-קאעידה ובוקו חראם, הג'יהאד לסוגיו ומרעין ביישין אחרים, המאיימים על כולנו השכם והערב.
למלחמה הזו אין מען ברור. היא נודדת ממקום למקום ומנסה לחסל, בדרך המסתורית שלה, את מחולליה המסוכנים - בינתיים ללא הצלחה יתרה. במלחמה הזו לא משתמשים בנשק גרעיני. היא בסך-הכל מלחמה קונבנציונלית, איטית ומתישה,שכדי לראות שכר בעמלה צריך להצטייד בהמון סבלנות.
המלחמה בטרור ארוכה, קשה לאין ערוך ממלחמה ממוקדת שמתנהלת נגד צבא או מדינה. חיילי הטרור אינם אלא מחבלים אנונימיים, המגיחים לפתע, כראשי-צפע, ממאורותיהם המסתוריות והמחופרות היטב. המחבלים האלמונים האלה מיטיבים להסתתר מפני מי שמבקשים לצוד אותם. היום הם פה ומחר הם שם. ממש כמו גנבים בלילה, ולך תמצא את עקבותיהם העלומות.
הפתרון
שום פצצה גרעינית, שום פצצת-מצרר ושום גיחה של מטוס-קרב לא תצלח בחיסול הטרור הזה,הפושה כסרטן ברחבי העולם. לפצע, שותת הדם הנורא, אין ארוכה של צבא מאורגן. רק חיילים אלמונים, ללא מדים מזהים, עשויים להביא את הישועה ןלרוצץ בשקט בשקט, את ראש הנחש האימתני, המבקש למוטט את אושיות קיומנו ולהמיט עלינו הרס וחורבן.
רק מודיעין מוצלח, עם סוכנים מגויסים ועם ניסיון של ריגול מקצועי, עשוי לחשוף את מקום מסתורם של הצפעונים ולרוצץ את גולגלתם. אתמול היו אלה אנשי הדאעש בפריז ומחר יהיו אלה ממשיכי-דרכם עלי אדמות.
הפתרון מצוי רק בידיהם של אותם חיילים אלמונים וסוכני החרש, שיש להם תעצומות הנפש, הכוח והניסיון הדרושים כל כך כדי להוציא לפועל את מלאכת הקודש של חילוץ העולם מן הנגע הבלתי-נסבל ומתרחיש האימים שהנגע הזה מבקש להמיט על כולנו.