בינואר 2008 התקבל בכנסת, תיקון 3 ל"חוק קופות גמל" אשר קבע בין היתר כי משיכת כספים, למעט כספי פיצויי פיטורים, בידי עמית מ"קופת גמל לא משלמת לקצבה" (שמה החדש של קופת גמל...), תיעשה רק באמצעות העברתם ל"קופת גמל משלמת קצבה" (שמה של קרן פנסיה או פוליסה לקצבה...). במילים פשוטות אומר לנו המחוקק כי להבדיל מכספי פיצויי פיטורים אותם נוכל למשוך בסכום חד פעמי, את יתרת הכספים דהיינו חלק התגמולים, חלקם או כולם, בכפוף להוראות החוק ולתקנות, נוכל לקבל רק בדרך של קצבה חודשית.
איך זה משפיע על אנשים אשר כבר פרשו מעבודתם?
מבלי להביא בחשבון עשרות אלפי אנשים שפרשו במסגרת פנסיה מוקדמת, קרוב ל-10% מהאוכלוסיה בישראל הינה מעל גיל 65 ועשרות אלפי גמלאים ממשיכים כהרגלם להפקיד כספים בקופות גמל, כספים אשר את חלקם או כולם לא יוכלו הם בהכרח למשוך כסכום חד פעמי פטור ממס כבעבר אלא רק כקצבה חודשית חייבת במס. מתי? הרי הם כבר גמלאים...
גמלאים רבים, כאשר הם נשאלים, מדוע ממשיכים הם להפקיד כספים בקופות גמל, משיבים כי מעבר להטבות המס בגין ההפקדות לקופות הגמל (ששוויין הסופי, לפחות לגבי חלק גדול מהגמלאים, מוטל בספק לאור התיקון לחוק), מבחינתם זהו אפיק החיסכון היחידי שאינו ניתן למימוש מיידי בקלות דעת, בכך שהוא מופרד משאר חסכונותיהם. הרגלים של 50 שנות חיסכון... לא קל ואולי לא נכון להכריחם לשנות.
בדאגתו של האוצר לגמלאים של המחר, שכח הוא בדרך את הגמלאים של היום. כל מה שצריך היה המחוקק לעשות, הוא לקבוע במסגרת התיקון לחוק - "מבחן גיל" ובכך לאפשר לעשרות אלפי גמלאים להמשיך להפקיד כספים בקופות הגמל ולמשוך בעתיד את אותם הכספים כסכום חד פעמי פטור ממס.