1990 - סוכנת נאה הגיעה לביתי וסיפרה לי על הפלא החדש שעשה עלייה לארץ הקודש, מכשיר
פלאפון המזוודה. מכשיר המזוודה מבית מוטורולה היה מכשיר מגושם שהותקן בתוך תיק כאשר אליו מתחבר כבל מגושם ובקצהו אנטנה מסורבלת שבבסיסה מגנט רב-עוצמה. המכשיר היה מיועד לרכב ומתחבר למצית. את האנטנה היית מציב על גג הרכב (סמל סטטוס של אז). המכשיר היה ״מאוד מתקדם״ - עשרה זיכרונות, חיוג אחרון. העוברים ושבים זיהו את האנטנה שעל גג הרכב ולחשו זה לזה, "תראה, יש לו פלאפון"...
באותם ימים בכל רכב בו הותקן מכשיר הודבק סטיקר של חברת פלאפון למען יידעו כולם (סמל סטטוס נוסף). התענוג האנלוגי במזוודה עלה אז 6,500 שקל לפני מע״מ. דרך אגב, שיחה יוצאת תומחרה ב-1.80 ש"ח ושיחה נכנסת - 0.85 אגורות (כן, אז שילמנו גם על שיחה נכנסת).
חשבון פלאפון ממוצע נע אז בסביבות 5,000-3,000 ש"ח, לכן כאשר אני חולף בסמוך לבניין של חברת מוטורולה-פלאפון אני חושב לעצמי שבעצם לפחות משרד אחד בבניין נבנה מכספי.
המנגו, הפליפר והמילניום
מאז חלפו הרבה מים בנהרות העולם (בירדן הרבה פחות) והטכנולוגיה אצה-רצה. התחילו לייצר ניידים כבדים שהסוללה שלהם החזיקה שעה (אולי), ואז הניידים החלו להתכווץ, והמחירים - להתרחב. מכשיר ״עלית״ בשנת 1995 עלה 9,000 ש"ח וכנ״ל הסטארטק. מאז החלו לצוץ בשטח המנגו והפליפר והמילניום. כן כן, חברת פלאפון ״גזרה״ קופונים ועשתה מיליארדים על גבינו, הפראיירים החלוצים.
סלקום הגיחה לעולם בשנת 1994 עם מחיר שלא מהעולם הזה - 0.8 אגורות לדקה. השם "סלכלום" דבק בה מיד עם היוולדה מאחר שאיכות השיחות הייתה איומה, קול מתכתי או קול ממצולות האקווריום, השיחות התנתקו. מכשירי המוטורולה כשלו וקרסו ב"יום הכיפורים״ של סלקום והוחלפו במבצע גדול באצטדיון הכדורסל יד אליהו (נוקיה היום). קליטה כמובן לא הייתה באזורים רבים. אט-אט החברה התייצבה, קלטה את כל נפגעי פלאפון ששמחו לנקום בחברה שסחטה להם את הנשמה במשך שנים. "סלכלום" פנתה למעמד הבינוני והנמוך, ואט-אט נטמעה בשוק ה
סלולר כחברה מובילה.
עייפתם? פרטנר נכנסה לשוק ב-1999 ושוב חזרו אותן תמונות של נוטשי פלאפון וסלקום המגיעים למרכזי השירות עם חשבונית פלאפון או סלקום. ככל שהחשבונית שלך הייתה ״כבדה״ יותר, כך קיבלת תוכנית מפתה יותר ומכשיר סלולרי ״מתקדם״. גם חברה זו סבלה מחבלי לידה קשים, מחוסר כיסוי ארצי ומשירות גרוע.
על מירס ממש לא נרבה במילים. שששששש.
עולם הסלולר כיום
שנים רבות חגגו שלוש החברות כשהלקוחות מתניידים מזו לזו, מהפח אל הפחת, תוך תשלומי קנסות יציאה בגודל משכנתה. הישראלי המצוי שוכח מהר וסולח מהר. היום הלקוחות חסרי סבלנות ואינם מסוגלים לבלוע את ה״שיט" שבלעו אז. החברות החדשות הווירטואליות שהוקמו גם סובלות מחבלי לידה והניידות של הלקוחות מחברה לחברה פורחת.
המצב היום [על-פי נתונים ממאי 2012, מתוך "ויקיפדיה"]:
סלקום עם 3.36 מיליון מנויים, ונטישה של 6.3%
פרטנר עם 3.15 מיליון מנויים, ונטישה של 8%
פלאפון עם 2.88 מיליון מנויים, ונטישה של 3.9%
הוט מובייל עם 400 אלף מנויים (כולל מנויי מירס)
רמי לוי תקשורת עם 62 אלף מנויים, ונטישה של 3%
גולן טלקום עם 150 אלף מנויים
הום סלולר עם 11 אלף מנויים
ועוד מספר חברות וירטואליות זניחות.
היום, 22 שנה מאז נכנסתי לביצה העכורה של עולם הסלולר ולאחר תשלום מאות אלפי שקלים לאורך השנים, אני מדבר, גולש, מסמס, מממס ללא הגבלה ב-49 ש"ח לחודש. וכל השאר היסטוריה... המחירים היום שווים לכל כיס ורק מתחזקת ההכרה שהחברות הוותיקות פשוט "קרעו לנו את הצורה" כל אחת לחוד ושלושתן במשותף. לא נשכח ולא נסלח.