חי חיי ישרים

"עצוב למות באמצע התמוז דגלי הקיץ נישאים אל על על ראש התורן תור הומה ולא יחדל כי על קיצך ועל קצירך הידד נפל..." (נעמי שמר) אפי היקר, אני מתקשה מאוד לתפוס את הסיטואציה הזו, שבה אני סופד לך. המעמד הזה קשה לי באופן אישי, כיוון שהיית קודם כל חבר שלי. אנו מכירים מתחילת דרכנו במשטרה, מימ"ר תל אביב. כבר אז בלטת ביכולותיך ובכישוריך המיוחדים - הן המקצועיים והן האנושיים. במהלך השנים, דרכינו הצטלבו שוב ושוב, עלית בסולם הדרגות, אך נותרת כפי שתמיד היית: צנוע, שקט, אנושי, חבר. ולצד אלה - מקצוען אמיתי, אולי המקצוען מכולם. איש חקירות מהמעלה הראשונה, ללא ספק מהטובים ביותר במשטרת ישראל, אולי הטוב שבהם. מילאת שורת תפקידים משמעותיים במשטרת ישראל, בכולם הצטיינת ובלטת. בתפקידך הנוכחי כראש יאח"ה, עד ממש ליום מותך, ניהלת את החקירות המורכבות והרגישות ביותר המנוהלות במשטרת ישראל. כדרכך, עשית זאת על הצד הטוב ביותר, בנחישות, וללא מורא. האמנת בצדקת דרכך וצעדת בה לבטח. אחריך צעדו כל פקודיך. יותר מכל אפיינו אותך הכבוד והאהבה שכולם רחשו לך - שגבלו כמעט בהערצה. כל מי שעבד איתך, לצידך או מתחתיך, יודע ומבין למה כוונתי. גם ממפקדיך זכית להערכה אין קץ. היית סמכות מקצועית עליונה ובלתי מעורערת בכל סוגיה הקשורה לחקירות, לחוק ולמשפט. כל זאת - בשקט ובצניעות שאפיינו אותך, עם הקריצה הקטנה שלך ועם החיוך המבויש. אפי, הלכנו יד ביד כבר כ-30 שנה. היית עבורי, עבור נוימן, דודי, ולדמן ועוד רבים וטובים חבר של ממש, חבר לדרך, אח. בכל התקופה האחרונה היית חזק ואיתן. עמדת בפרץ הפרסומים, המשכת לפקד על היחידה בראש מורם, לנהל אינסוף חקירות תוך שליטה בכל הפרטים הקטנים שלהן. היית חזק - עד שנשברת. כי אין לו לאדם נכס חשוב יותר משמו הטוב, ובני בליעל ניסו להכתים את שמך. אך לא תצלח דרכם! פרשת השבת שחלפה היא פרשת בלק, בה בלעם מנסה לקלל את בני ישראל, אך במקום לקלל מוצא עצמו מברך. בלעם מאחל לעצמו: "תמות נפשי מות ישרים, ותהי אחריתי כמוהו" (במדבר כ"ג, י'). אפי, חיית חיי ישרים ומתת מות ישרים. שוטרי וקציני להב 433, זכיתם, זכינו, לשרת לצידו של תת ניצב אפרים ברכה, הטוב שבחוקרי ומפקדי אגף החקירות והמודיעין של משטרת ישראל. חובה עלינו לשאת בגאון את מורשתו, ולהמשיך לפעול ללא לאות, ללא מורא וללא משוא פנים, בנחישות, מקצועיות, רגישות ונאמנות לשליחותנו הציבורית, ומעל הכל - ביושרה ובענווה. איילה, מורן, ראובני, אדיר ואורי-חיים, ליבנו איתכם. אוהבים אתכם. אין מילים שינחמו ברגעים קשים אלה. הייה שלום אפי, חבר יקר, אני מצדיע לך. נוח על משכבך בשלום.