"המשחק איננו מתאים לנקבות" – קבעה התאחדות הכדורגל האנגלית בשנת 1921, ודבקה בכך במשך 50 שנה. ספרו זאת לאוהדים הנוכחיים, הגודשים את האצטדיונים באוסטרליה וניו-זילנד במשחקי הגביע העולמי לנשים, המגיעים לשיאם בשעה זו (20.8.23), בגמר בין נבחרות ספרד ו...אנגליה [ספרד ניצחה 0:1 וזכתה בגביע לראשונה בתולדותיה]. 1.8 מיליון כרטיסים נמכרו; מיליארד בני אדם צפו במשחקים בטלוויזיה. המאבק על כדורגל הנשים היה עד כה מאבק לשוויון. מבחינת התשלומים והחשיפה, מציין אקונומיסט, הדרך עודנה ארוכה. הפרס לנבחרת שתזכה היום בגביע הוא רבע מזה המוענק בטורניר הגברים; ההבדל בשכר השחקניות הוא עצום. אבל על המגרש עצמו, הכדורגל שוויוני לחלוטין – אך האם נכון שכך יהיה? הפמיניסטיות טוענות זמן רב, ובצדק, כי נשים אינן רק גברים עם שיער ארוך. הפיכת הגברים לברירת המחדל עיצבה כל דבר, וכך גם את הכדורגל. ספורט נשים קיים בנפרד, כי גוף האישה קטן בממוצע מזה של הגבר. מחקר אחד חישב ומצא, כי גודלו של מגרש כדורגל המתאים לנשים אמור להיות שני שלישים מזה המשמש את הגברים, השערים צריכים להיות קטנים במעט והכדור –יותר קטן ויותר קל. לצפות מנשים לשחק בתנאים של גברים, פירושו שהן ישחקו משחק שונה – וקשה יותר. בעיה נוספת היא סכנת הפציעות. עד לאחרונה, כדורגל נשים פירושו היה נטילת המשחק הגברי וצביעתו בוורוד. נניח בצד את ההבדלים הפיזיולוגיים ברגליהם של שני המינים ואת העובדה שכדורגלניות נפגעות בברכיהן יותר מאשר כדורגלנים. מחקר מ-2018 מצא, כי גם הפגיעות המוחיות שלהן קשות יותר; ממצאים דומים לגבי הפוטבול והרוגבי הגבריים בארה"ב הובילו להפחתת משקל הכדורים. אקונומיסט מודה, ששינויים כאלה יהיו שנויים במחלוקת. כאשר אגודת הרוגבי העולמית החליטה לבחון כדור קטן יותר לנשים כדי שיתאים לידיהן הקטנות יותר, הדעות בקרב השחקניות היו חלוקות. חלקן קידמו בברכה את מה שראו כסילוקה של מגבלה; אחרות חששו שכל מה שייראה כוויתור יפגע ביוקרתו של המשחק הנשי. זהו סיכון ממשי, אך ניתן להתגבר עליו. ענפי ספורט רבים אחרים מיישמים את ההבדלים בין המינים. המשוכות לנשים באתלטיקה נמוכות וקלות מאשר לגברים. בכדורסל הן משתמשות בכדור קטן יותר, ובכדורעף הרשת נמוכה יותר. היחס לנשים ולגברים בספורט, כמו בכל תחומי החיים, צריך להיות שוויוני. אבל הם אינם שווים מבחינה גופנית והעמדת הפנים כאילו הם כן שווים אינה מועילה לאיש.