|
מר דוד מילשטיין היה במשך שנים רבות חבר בלשכת עורכי-הדין, עד שחברותו הושעתה בעקבות עבירות אתיות בהן הורשע. הערעורים הרבים המונחים בפנינו הוגשו בחלקם על-ידי מר מילשטיין (להלן: המערער), ובהם הוא משיג כנגד מספר מהרשעותיו, והעונש שהושת עליו. הערעורים האחרים הוגשו על-ידי הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בתל אביב (להלן: הוועד), ובהם מלין זה האחרון על זיכויו של המערער מאחדות מן העבירות שיוחסו לו, וכן על כך שלא הושת על המערער, נוכח הרשעותיו המרובות ועברו בתחום זה, עונש של הוצאה מלשכת עורכי-הדין.
|
|
במהלך טיעונו של המערער הוא החליט לחזור בו מהשגותיו כנגד הרשעותיו, ולהתמקד בסוגיית העונש. בעקבותיו הלך גם בא-כוח הוועד.
באשר לערעור כנגד העונש , עותר המערער כי יוקל בתקופת ההשעיה שהושתה עליו, בעוד שהוועד מבקש כי יורה על הוצאתו של המערער לצמיתות מלשכת עורכי הדין.
|
|
נקבע - רבות מן העבירות בהן הורשע המערער חמורות הן, וחומרה זו נובעת מהנזק הכפול הכרוך בהן - נזק ללקוחות ונזק לתדמיתו של מקצוע עריכת הדין בעיני הציבור. חומרת העבירות כעילה למנוע מעורך דין להוסיף ולעסוק במקצוע לו הוכשר.
נקבע - לא בנקל יתערב בית משפט זה בהחלטות בתי-הדין המשמעתיים של הלשכה, וכך ייעשה רק במקרים בהם העונש שהוטל חורג ממדיניות הענישה הראויה.
נקבע - הוצאתו של המערער מלשכת עורכי הדין היא המסקנה המתחייבת מהרשעותיו הנוכחיות ומעברו המכביד, וכך היה מומלץ לעשות, לולא גילו המתקדם של המערער והסיכוי הקלוש שהוא ישוב לעסוק בעריכת דין בתום תקופת ההשעיה הממושכת שהושתה עליו. ובמלים אחרות, הכוונה למנוע מהמערער לשמש עורך דין פעיל מושגת ממילא בתקופת ההשעיה הממושכת בה הוא אמור לשאת, ולפיכך להוצאתו מן הלשכה לא תהיה נפקות כלשהי.
|
|
- בבית המשפט העליון
- בפני הנשיאה דורית ביניש
- בפני השופט אדמונד לוי
- בפני השופטת עדנה ארבל
- בשם המערער: עו"ד דוד מילשטיין
- בשם המשיב: עו"ד עמוס ויצמן
|
|