חסן איהב התגורר באילת. שם גם הכיר את בת 15, אף היא תושבת העיר. כמובא בגזר הדין, הם נהגו לבלות בצוותא. הנאשם "העשיר" בילויים אלה בכך שצרך וגם שידל את המתלוננת לצרוך עימו סמים מסוג קריסטל, קנאביס וחגיגת. לעיתים, הם גם צרכו משקאות חריפים וסמים בו-בזמן.
החל משלב מסוים, הנאשם התחיל להלחיץ את המתלוננת ולבקש שתבוא עימו לביתו. משסירבה – הוא אילצה באיומים לבוא אליו. כיצד איים ? הוא אמר שאם לא תבוא – משפחתה תירצח. משהגיעה לביתו, אילץ אותה חסן לצרוך סמים ואלכוהול. לאחר מכן הוא היכה אותה. לסיום אנס אותה. כך, אגב – איבדה את בתוליה.
תוך יצירת לחץ פסיכולוגי באמצעות איומיו, כשהוא מודע לבעיות המשפחתיות של הילדה, אילץ חסן את המתלוננת להגיע אל ביתו פעמים רבות, שבכולן נאנסה על ידו. ברובן, גם הוכתה עד זום דם. לעתים הוצמד סכין לצווארה, ולעיתים הוטחו בה חפצים.
הנאשם הורשע בשורה ארוכה של עבירות מין, בתקיפת קטין, בהתעללות בקטין, בכליאת שווא, באיומים, בהחזקת סמים מסוכנים, בהספקת סמים מסוכנים ובהדחת קטין לשימוש בסמים מסוכנים.
בטיעוני העונש אמר הנאשם כי הוא הוא ה..."קורבן של הסיפור הזה". לטענתו, מעולם לא נתן למתלוננת סמים או אלכוהול, הכה או אנס אותה, וכן הלאה. לכן, יש לפוטרו מן הדין.
לדברי הפרקליטות, מאחר שלנאשם הרשעות קודמות בשל עבירות אלימות וסמים (בגינן "הוענש" בעבר במאסר על תנאי), יש להחמיר עם הנאשם במאסר ממושך, להפעיל את מאסרו על תנאי ולחייבו בתשלום פיצויים לקטינה.
מאידך-גיסא, סניגורו של הנאשם אמר כי אין ספק שהעבירות שביצע הנאשם מחייבות ישיבה מאחורי סורג ובריח. עם זאת, טען הסנגור כי אין להטיל עונש של יותר מ-24 חודשי מאסר. זאת משום, שלדבריו, הנאשם והמתלוננת היו "זוג של ממש", ופסיקת בית המשפט נוהגת להבדיל בין אונס ברוטאלי לבין אונס "רך" שנבע מהיכרות מוקדמת (המכונה : DATE-RAPE [יחסי מין בכפייה על-ידי מישהו שיוצאים לבלות איתו]). במסגרת טיעוניו לקולא, ציין הסנגור כי מרשו היה רק בן 22 בעת ביצוע העבירה וכי אין לו הרשעות מין קודמות.
בית המשפט קבע שצריך לצאת מבית המשפט מסר מרתיע לאנשים כדוגמת חסן, ודן את הנאשם ל-14 שנות מאסר בפועל, שנה מאסר על תנאי למשׂך שלוש שנים. כמו-כן, חויב הנאשם לפצות את המתלוננת בסך של 30,000 ש"ח.