העדלאידע של השמאל

לעומת זאת, ראש הממשלה נתניהו נתקל בממשלה היוצאת בבעיה קשה דווקא בתוך הממשלה: אופוזיציה שהתחפשה לקואליציה. כך, למשל, ציפי לבני, קתרין אשטון במהדורת כחול-לבן, אשר ישבה בתוך הממשלה ופעלה לא פעם נגדה, בהתייצבה שמאלה מזהבה גלאון ובהצדיקה כל תכתיב וגחמה של מכחיש השואה מרמאללה. בשעה שראש הממשלה ניסה להוביל את הקו הנכון, שהציג את מחמוד עבאס כשותפו של החמאס, כסרבן שלום, וכמי שבגללו העלה ג'ון קרי חרס במאמציו חסרי התוחלת, לבני - מחופשת לשרת משפטים - עשתה הכל כדי שהאשמה תוטל דווקא על נתניהו. טוב, אם כי מאוחר מאוד, עשה נתניהו בהדיחו אותה מממשלתו. טוב יעשה נתניהו אם לא יכלול אותה בממשלתו הבאה. הדיבורים על ממשלת "אחדות" נועדו להכשיר את הקרקע להחזרתה למשרד החוץ. נתניהו נכווה ממנה בעבר, ואסור שיחזור על השגיאה הגסה. יחד עם לבני הודח גם יאיר לפיד, הקריין שהתחפש לשר האוצר הכושל, שלא פעם נראה אף הוא כאופוזיציה פנים-ממשלתית. באווירת חג הפורים ניתן לראות לנגד עינינו חילופי תפקידים ומסיכות: יאיר לבני וציפי לפיד. שני אלה, שאף הם התרחקו מאוד-מאוד מהוריהם, היוו אבני רחיים כבדות על ראש הממשלה. כל עוד נתניהו לא עשה סדר בממשלתו ולא הדיחם ממנה, הוא עצמו נעשה שותף למדיניות ההרפתקנית אליה גררו אותו שני אלה, יאיר לבני וציפי לפיד. בין השאר, שר האוצר לשעבר דיבר גבוהה גבוהה על הצורך להפחית את מחירי הדירות, אבל עודד בנייה דווקא ב"אזורי הביקוש", כמו, למשל, תוכניות הבנייה על חשבון שדה דב, תוך כדי פגיעה בנכס תחבורתי חיוני של העיר תל אביב. יאיר לבני/לפיד התעלם ביודעין מהפתרון היחיד האפשרי להוזלת הדירות: בנייה בפרבריהן של ירושלים ותל אביב, כלומר במעלה אדומים (כולל 1E) ובפרברים ירושלמיים אחרים, ובמערב בנימין והשומרון. קרקעות מדינה זמינות וזולות יחסית מצויות במרחק מחצית השעה מירושלים ומתל אביב, אבל יאיר לבני/לפיד התעלם מהן ביודעין והיה מוכן להקריבן למולך "השלום". אליבא דיאיר לבני/לפיד, למחיר "השלום" יש להוסיף גם את יוקר הדיור בארץ. למעשה, לא יאיר לבני/לפיד דאג למעמד הביניים אלא אורי אריאל, אשר עשה כמיטב יכולתו לבנות בארץ כולה ולא רק ב"אזורי הביקוש" היקרים והיוקרתיים. ובמקביל, מי שהתחפשה לשרת המשפטים דיברה גבוהה-גבוהה על שלטון החוק ועל הצורך לחזק את מערכת המשפט, אבל דבריה היו מן השפה ולחוץ. כאשר היא צידדה בשחרור רוצחים שפוטים, כולל רוצחים שפוטים בעלי אזרחות ישראלית, היא עצמה בעטה בשלטון החוק ושמה ללעג את שופטי ישראל. זו תרומתה למחיר "השלום". וכאשר היא דחפה ודוחפת מדיניות שעיקרה גירוש כוחני של מאות אלפי יהודים מבתיהם בארצם, היא עצמה נגועה בפשע שנאה, אבל כלפי הסתה זו היועץ המשפטי לממשלה ממלא פיו מים ומעלים עין. עם ישראל זקוק לשינוי בבחירות הקרובות: השתחררות משלטון השמאל, שנמשך גם בשנים הרבות שבהן "הימין" בממשלה. הגיעה העת שהימין יהיה גם בשלטון, ולא רק בממשלה המתחפשת לימין, אבל מבצעת את מדיניות השמאל. כך, למשל, אם תואץ הבנייה היהודית ביהודה ובשומרון - שומו שמיים, בנייה למתנחלים ב"שטחים" בפי התקשורת - בכל הארץ תורגש ירידה במחירי הדירות.