השעה 21:30. זירת הגלדיאטורים שהוקמה במיוחד באולפני ערוץ 2 מוכנה להצגה הטובה בעיר. הגלדיאטורים זוכים לפרומו מתמשך לאורך כל היום. גם עורכי התוכנית אינם נשארים מאחור. בטוויטר רצות הדאחקות של הברנז'ה העיתונאית. מילים ריקות מכל תוכן, אך מי שאינו מצייץ נותר מאחור. לא הגבת לאמירה כזו או אחרת, אינך נחשב. מוטב לצייץ שטויות מאשר להתאפק. נראות היא שם המשחק. דרעי הכניס סנוקרת ללפיד. איש הברזל, לא נשאר חייב. הלך על ראשו של דרעי. בנט במיטבו. אין מישהו המסוגל לעמוד בפניו. תשובותיו חדות כתער. כחלון מפתיע מאוד. מהסס, מתאושש, מנחית את הפצצה. האולפן יוצא מגדרו. ליברמן מתנפל על עודה. עודה מפנה את תשומת לבו של שר החוץ שהוא אזרח ישראלי. ליברמן לא סופר אף אחד. ממשיך. שוב הטוויטר מצייץ. מי מוביל? מי על הקרשים? זהבה גלאון נלחמת כלביאה מול עדת הגברים-השרירנים בעלי הרטוריקה המנצחת. הפרשנויות שונות. הגלדיאטורים מדקלמים תשובות. השאלות אינן חשובות כלל. האקסטזה, האורגזמה האינטלקטואלית של הפרשנים, העידוד הנסתר מן העין, מגיעים לסיומם כעבור שעה ומחצה. אורררה!!! הידד ליונית. האינטרסנטים קיבלו את ליטרת הבשר. כלום ושום דבר לא ראיתי את העימות משום החלטה מושכלת (סליחה על הביטוי). לא רציתי לצפות במה שהיה ברור שיהיה: כלום של כלום. אז יגידו פרשנים וקובעי סדר-יום ממולחים שזאת הייתה אחת ההפקות המרשימות מזה שש-עשרה שנים. מותר להם להגיד. גם לי מותר להגיד שהיה זה שואו, מופע רדוד ותו לא. כדי להתעדכן במה שנאמר בעימות, קראתי את התמלילים. לא פעמים רבות קורה שאני שמח על החלטותיי השונות. הפעם כן. נוכחתי שמעבר לרפש והבטחות שווא, שום דבר ממשי לא היה. אף לא פוליטיקאי אחד הפתיע ברעיונותיו, מצעיו או דקלומיו. כולם אמרו מה שנאמר להם לומר על-ידי יועצי תקשורת. מה הציבור הרחב המתעניין בנעשה בפוליטיקה הישראלית למד מן העימות ולא ידע קודם? היה ברור כשמש שאריה דרעי יטען טענות קשות נגד ישי אשר עזב את ש"ס ושבינן לבין טובת האזרחים אין כלום. ממש כך. האם מישהו ציפה שבנט יסכים עם גלאון או שמא היא תשתכנע ממצעו של בנט בנושאי השטחים? האם לפיד היה צפוי להסכים עם כחלון ולהפך כל אימת שהם מתמודדים על אותה המשבצת? רק כסיל מסוגל לחשוב שכן. אז, איפה הייתם? זאת ועוד; נא לבדוק היטב האם מישהו מן המתמודדים אמר בריש גלי מה הוא מתחייב לעשות אם וכאשר ייבחר, ולא בכותרות סתמיות? אף אחד. סיפורי השליטה במינהל מקרקעי ישראל, בביורוקרטיה וכדומה יש להם זקן ארוך מאוד. להוציא את גלאון ועודה, כל האחרים ישבו בממשלות ישראל. מי מנע מכחלון כשר לעמוד על שלו ולדרוש באופן פומבי לשנות את החקיקה בנושאי מינהל מקרקעי ישראל? מי מנע מליברמן הכל-יכול לדרוש בצורה חד-משמעית להמשיך במבצע צוק איתן, אם לדעתו הוא לא השיג את מטרותיו, עד כדי איום פרישה מן הממשלה? מדוע לא שמענו איום מסוג זה? שר האוצר לשעבר, לפיד, יכול היה לעמוד על שלו ולקבוע חד-משמעית שללא שינויי חקיקה משמעותיים שישנו מן היסוד את כל מבנה המשק, לא ישב בממשלה. מדוע לא עשה זאת כבר עם כינונה של הממשלה? האם מישהו בישראל אינו מכיר את כשלי המשק? אריה דרעי ואלי ישי היו חברים בממשלות ישראל. מדוע כל התוכניות היפות שלהם לא מומשו? מדוע לאחר שלושים שנות השתתפות בממשלות ישראל עדיין דרעי מתבכיין על הזנחת העניים? איפה היית אדוני מנכ"ל המדינה? הרי כולם שיחרו לפתחך. מדוע לא דאגת לשכבות החלשות כשחלשת על משרד הפנים וממילא על כל הרשויות המקומיות? איפה היה ישי בתור שר הפנים? מדוע לא עשה למען העניים? כמה חוקים חברתיים קידמו שני הג'נטלמנים הללו זולת קצבאות ללומדי תורה? שכונות העוני לא נולדו אתמול. הן קיימות שנים רבות. אז למה לעזאזל לא פעלתם למען האזרחים כל השנים בהן הייתם שרים בכירים? אומר לכם מדוע: כי עסקתם בפוליטיקה קטנה, בקומבינות שבינן לבין האזרחים שהייתם אמורים לייצג לא היה כל קשר. העוני החזיק אתכם בשלטון ואתם נצמדתם לעטיניו היטב. כשתסתיים עונת הפסטיבלים התקשורתיים לקראת הבחירות, ולאחר שייוודע מי באמת ניצח בבחירות או לא, או אז תצטרך התקשורת כולה לערוך בדק-בית רציני על תפקודה. יש עיתונאים רציניים העושים את עבודתם נאמנה ויש לשבח אותם על אומץ לבם. לדאבון הלב, הם המיעוט. העימות הטלוויזיוני הוכיח זאת בפעם המי יודע כמה.