אם לרגע נדמה שסמוטריץ' מציב חזון של יזע, דם ודמעות ריאליים מול החזון האידילי שמציג השמאל, הרי שבעיניו הדברים הפוכים לחלוטין. "החזון שלנו הוא הוורוד. הוא סופר ורוד. מי שעסוק דווקא בהטמעת אווירת הנכאים הוא דווקא השמאל. האסטרטגיה ב-ה' הידיעה של השמאל היא לצייר מצג שווא שבו הכל כאן רע, דפוק ומושחת - הכלכלה, הביטחון וכו', ולכן חייבים לעשות משהו מדיני בעוד שהאמת הפוכה בכל קנה מידה - אנחנו חיים טוב, טוב כלכלית, טוב חברתית וגם טוב ביטחונית. זה המקום שהכי טוב לחיות בו. מדינת ישראל נמצאת במקום מצוין ונהדר, מקום שלא היינו בו אלפיים שנה וצריך להודות לקב"ה על כך".
סמוטריץ' מאשים את השמאל בהובלה לעתיד מסוכן וכואב: "בכל פעם שהם הציעו להיכנס להרפתקה מדינית התפוצצו לנו מחבלים ברחובות. המציאות הפוכה מזו שהשמאל מצייר. יש מה לשפר אבל עושים את זה מתוך שמחה, תקווה ואופטימיות. החברה בישראל מחכה שמישהו יבוא, ירים לה את הראש למעלה, יזקוף לה את הקומה ויראה לה כמה טוב כאן ויראה לה גם שהשמיים הם הגבול ויש עוד הרבה לאן להגיע".
"בתקופת הצנע היה הרבה יותר קשה, אבל הייתה תחושת שליחות, אמונה ואידיאולוגיה שמולם הקשיים התגמדו. צריך לחזור לבסיס הערכי של הצדקת הקיום שלנו כאן. מדינה פלשתינית תהיה ההפך מכל המגמה והכיוון. השבר המוסרי, ערכי ואידיאולוגי יהיה הרה-אסון עבור החברה הישראלית".
את העבר כמו גם את העתיד תולה סמוטריץ' שוב ושוב בהעצמת ההתיישבות והאחיזה בחבלי
הארץ. "הכול מושתת על בסיס ערכי של התיישבות והבנת השייכות לעם, היסטורית, דתית, מוסרית וערכית. הציונות היא המפעל המוסרי ביותר שהיה בעולם בשנים האחרונות. העולם מתחיל לתקן במשהו את העוולות שנגרמו לעם ישראל באלפיים שנות גלות וכדי להמשיך את המפעל הזה יש צורך בפיתוח הארץ ובהקמת ישובים. ככל שהבסיס הערכי נסדק, יכולת העמידה של החברה הישראלית נחלשת. מדינה פלשתינית אם תקום חלילה תהיה צונאמי ערכי שספק אם נקום ממנו".