X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
הכישלון האחרון של מפלגת העבודה קרה במהפך הדרמטי לטובת הליכוד בהנהגתו של נתניהו בבחירות 2015, למרות כל הסיכויים מדוע מפלגת העבודה לא מצליחה לחזור לשלטון?
▪  ▪  ▪
כישלון מהפך [צילום: פלאש 90]

החשבון המפלגתי במאזן הלאומי מוכיח, שמפלגת העבודה נכשלת מפעם לפעם בניסיונה לחזור לשלטון. הכישלון הראשון של העבודה, קרה במהפך הדרמטי לטובת הליכוד בהנהגתו של בגין בשנת 1977. הכישלון האחרון של העבודה קרה במהפך הדרמטי לטובת הליכוד בהנהגתו של נתניהו בבחירות 2015, למרות כל הסיכויים. למרות שהעבודה החליפה את שמה פעמים רבות, היא כמעט תמיד נכשלה, למעט רק פעמיים בימי מנהיגותם של שני הגנרלים רבין וברק.
ראש מטה הבחירות של המחנה הציוני לא מבין מדוע זה קרה?
ח"כ איתן כבל: "אנחנו צריכים להבין למה אנחנו לא מצליחים מאז 1977. משגע אותי שאני לא יכול לפצח את הקוד הזה". ח"כ איתן כבל וחבריו עשויים לקבל את התשובות לשאלה, אם יקראו מאמר זה, ויהיו נכונים להיפרד מכמה אמונות, להתנתק מכמה סיסמאות ולהתפכח מכמה אשליות. כל זאת ברוח האמירה: עוז לתמורה מחשבתית ומנהיגותית, לאחר כישלון הטקטיקה והאסטרטגיה המפלגתית.

אסטרטגיה של טרגדיה

השקיעה הציבורית והאלקטוראלית המתמשכת של המפלגה, מחייבת להכיר בעובדה שדרכה לעתיד נתונה באזהרה. המפלגה איבדה את יכולת הניווט הלאומי בגלל כישלון האזימוט המפלגתי. למפלגה ולהנהגתה היו שיקולים מוטעים והערכות מצב שגויות לאורך השנים, שגרמו לכישלונות בניהול אסטרטגיה שהפכה לטרגדיה, מבלי להודות באחריות לתוצאות.
הנכסים ההיסטוריים של המפלגה שהקימה את המדינה, קלטה עליה, ביססה את עוצמתה הכלכלית והצבאית, וניצחה במלחמת ששת הימים, מתגמדים מול רצף הכישלונות האלקטוראליים בהמשך השנים.
פוליטיקה משמעותה מיצוי של פשרות הכרחיות ואפשריות בנסיבות משתנות, ולא מיצוי של אידיאולוגיות טהורות ומושלמות אך בלתי אפשריות. ניהול אידיאולוגיה נוקשה וטוטאלית, כפי שהשמאל הדוגמטי במפלגה תובע, מוביל למפלה אלקטוראלית.

המחנה הציוני נכשל
למרות הנתונים האופטימלים שהיו לטובתו
▪  ▪  ▪

למרות תמיכתה הגורפת של התקשורת. למרות תמיכת 200 הגנרלים. במימון אמריקני שהלכו מבית לבית V15 למרות אלפי הצעירים שלמרות מפלגת "רק לא ביבי" שהוביל נוני מוזס הבעלים של ידיעות אחרונות. למרות דוח מבקר המדינה. למרות הפגנות המובטלים בדרום ובצפון. למרות חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. למרות היועצים האסטרטגים אייל ארד וראובן אדלר. למרות הסקרים הטובים. למרות יוקר המחיה ומשבר הדיור.
למרות ראשי השב"כ והמוסד, דגן ודיסקין. למרות פרשיות נפתלי. למרות המשבר עם אובמה. למרות חבורת הפרשנים הפוליטיים המוטים המגויסים נגד נתניהו שכללו את העיתונאים נחום ברנע. שמעון שיפר. סימה קדמון. גדעון לוי. אורי משגב. רק אדליסט. אמנון אברמוביץ. רביב דרוקר. יגאל סרנה. בן כספית.
למרות פרשיות הבקבוקים, המים בבריכה בקיסריה וכסאות הגן. למרות כל העמותות והארגונים הרבים שפעלו בשם "רק לא ביבי". למרות תמיכתם של שמעון פרס, אהוד ברק וכל מאוכזבי נתניהו מקרב תנועת הליכוד. למרות "הרוב החדש". למרות כל ארגוני השלום למרות העדר פיגועים פלשתינים. למרות מזג אוויר טוב. למרות העצרת ההמונית בכותרת "ישראל רוצה שינוי". למרות תנועת "מיליון ידיים".

אלה הסיבות "שתרמו" לכשלון המחנה הציוני

יצחק בוז'י הרצוג
הוא שכח את הפסוק: "אל יתהלל חוגר כמפתח". כמעט בכל נאום היה חוזר בהגזמה וביהירות "אני אנצח". "אני אהיה ראש ממשלה". אמירה שחצנית שאינה מעוררת אמון ורצינות. "הדבר הראשון שאעשה לאחר הבחירות אסע לרמאללה לדבר עם אבו מאזן". לאחר המהפך. "מהפך". "מהפך".
ציפי לבני
הכניסה "סגנון" ביטוי דוחה ומקומם, כאשר כינתה את ראש הממשלה נתניהו כ"אימפוטנט", "אפס", "זבל". מאחוריה רצף כישלונות פוליטיים. התפארה בשחצנות בלתי נסבלת באומרה שרק היא מסוגלת "לגייס את העולם" לטובת ישראל, למרות שמאחוריה רצף של כישלונות מדיניים". הייתה לה החוצפה לומר שאת בוז'י הציבור לא כל-כך מכיר, לכן מבליטים אותו יותר מאשר אותה בתעמולת הבחירות. הייתה לה גם החוצפה לומר אחר הבחירות שבזכותה המחנה הציוני זכה ב-12 מנדטים מתוך 24.
כל דוברי המפלגה
כל דוברי המפלגה נכשלו בכך שתיארו את ישראל כמדינת אסון נכשלת השייכת כביכול לעולם השלישי. תיאורים קיצוניים שקריים על מצבה הכלכלי כביכול קטסטרופלי. תיאורים שכביכול הכל מתמוטט ומתרסק. תיאורים שכביכול חיים בארץ מיליוני עניים וילדים רעבים. הייתה זו תעמולה פרימיטיבית שקרית, שמעוררת דחייה וחוסר אמון. הייתה זו תעמולה בנוסח הקומוניסטי: "מה שיותר רע יותר טוב" למהפכה ולמהפך.
הלעג הבלתי נסבל של ביקורת כלפי ראש הממשלה, בעומדו ונואם בקונגרס האמריקני ונילחם על עניין ביטחוני למען ישראל.
הניסיון המגוחך, לארגן בעוטף עזה, נאום של בוז'י הרצוג, מייד בתום נאומו של נתניהו בקונגרס, שאמור היה להיות "תשובת מחץ". הדימוי והנאום הפכו לכישלון אישי ומפלגתי.
הלעג השחצני והביקורתי של השמאלנים במפלגה נגד "ביטחוניזם". מפלגת העבודה הייתה תמיד ביטחוניסטית. בזכותם של הביטחוניסטים (ולא האידיאולוגים): בן-גוריון, פרס, דיין, רבין וברק, המפלגה ניצחה.
הלעג השחצני כלפי נתניהו וכלפי אלה שעבורם לקחי השואה והסכנה מפני החיזבאללה והחמאס הם גורם מרכזי בעיצוב דעתם בנושא המדיני ביטחוני.
כישלון מסע התעמולה בנוסח "נתניהו: שש שנים לא עשה כלום" כל אדם בר דעת ידע שזו אמירה חלולה ולא נכונה.
התגובה המזגזגת בפרשת חנין זועבי. כן לתמוך או לא לתמוך בפסילת מועמדותה בבחירות.
הויתור על פרופ' אבישי ברוורמן והצגת פרופ' טרכטנברג במקומו כמועמד לשר האוצר. מועמד חסר כל אפיל אלקטוראלי. גם הביקורת הפנימית של כמה חברי כנסת נגד דעותיו לא תרמה אלא הזיקה.
המסע הביקורתי התוקפני שהובילה שלי יחימוביץ' ומקורביה נגד הקפיטליזם ובעד הסוציאליזם הדמוקרטי הזכיר לרבים מהמצביעים ימי עברו של מפולת כל המפעלים ההסתדרותיים וכישלונות כל המדינות באירופה שניהלו כלכלה סוציאליסטית.
הבטחת הרוטציה לציפי לבני לראשות הממשלה, הייתה מניפולציה ולא אטרקציה. גימיק מגוחך חסר ערך פוליטי אלקטוראלי. גם "ההבטחה" וגם "הויתור" הפכו לנזק.
רוב דוברי המפלגה הפגינו בדבריהם סובלנות אין קץ כלפי הערבים, והעדר סובלנות כלפי המתנחלים הדתיים ומנשקי המזוזות והקמאות. כישלון בשיקול הדעת שלא לשריין מקום לאישיות ביטחונית מושכת קולות כמו שאול מופז והבטחת שישה מקומות משוריינים לציפי לבני.
ניהול דמוניזציה אישית חסרת תקדים כלפי נתניהו בניסיון להפוך דמותו למפלצת שלטונית כאויב העם.
שורה של דמויות בעייתיות שנבחרו לייצג את המפלגה. דעותיהם של פרופ' יוסי יונה, סתיו שפיר. זוהיר בהלול. ומרב מיכאלי, הרחיקו מצביעים מקרב הוותיקים במיוחד.
למרות שהנושאים החברתיים והכלכליים כבשו את כל הכותרות של השיח המפלגתי, במהלך הבחירות, הוכח פעם נוספת שהנושא הביטחוני והמדיני (פלשתינים) קובע במידה רבה את ההצבעה.
שורה של סיסמאות פשטניות לא משכנעות שגרמו יותר נזק מתועלת: מחזירים לכם כסף. קרקע חינם לדירה ראשונה. סייעת שלישית בגני ילדים. אפס קשישים עניים תוך שנה.
השימוש הלעגני הביקורתי המוגזם בכל נושא ועניין נגד "הימין". ראוי להתנתק מהאמירות לפיהן כל מה שמוגדר "ימין" הוא תמיד כביכול כישלון. אסון. חידלון. ריקבון. ואילו כל מה שמוגדר כשמאל הוא תמיד פתרון. נכון. חזון.
במפלגת העבודה, התנחלו מספר רב של פעילי שמאל קיצוני, בעלי דעות מדיניות בנושא הפלשתיני זהות למרצ. הם סיגלו לעצמם את הסיסמה הפוליטית האומרת: "הכו בנתניהו ובימין והצילו את פלשתין ואת השלום" אנשים אלה אשמים בטיפוח העלילה שרק ישראל "אשמה" בהעדר השלום. הם אשמים ביצירת הדימוי השמאלני שמזיק למפלגה. גם חלק מאותם אמנים ואנשי רוח גורמים למפלגת העבודה נזק. ראוי היה להתנתק מהם במקום להתגאות בהם.

השמאל והדמוגרפיה

הבעיה שהשמאל מתמודד איתה ונכשל בה פעם אחר פעם אינה הליכוד ונתניהו אלא הדמוגרפיה. הימין הציוני. הדתי והמסורתי עולה במספרו על השמאל המסורתי. מגמה זו אינה עומדת להשתנות, אלא להתגבר. אם השמאל רוצה לחזור לשלטון, עליו לסגור הפער על-ידי התחברות בהבנה ובשותפות אמיתית, ולא בניסיון חסר סיכוי לשנות את הדמוגרפיה ואת הימין.

לטעות זה אנושי גם בדרג המנהיגותי

לטעות זה אנושי גם בדרג ה המנהיגותי. ואולם לטעות, להתעלם מהעובדות ומהתוצאות, ולהמשיך להאמין באשליות, זה הרסני ולא תבונתי. יש לכבד את הכרעת העם, אי-אפשר להחליף אותו. צריך לתת לממשלה למשול ולא לצאת לאופוזיציה לוחמת עם כל אותם הטיעונים והדברים שבגללם הליכוד ניצח והמחנה הציוני הפסיד.

תאריך:  25/03/2015   |   עודכן:  25/03/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מפלגת העבודה באזהרה
תגובות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  כתוב תגובה 
1
בוזי לא יודע לדבר
אהרון שחר  |  25/03/15 16:46
2
סיכום נאה, כדרכו, של מתי דוד
יופי, קולע ונכון  |  25/03/15 21:18
3
זו לא הדמוגרפיה, אלה הקטיושות.
אהוד פרלסמן  |  26/03/15 04:54
4
הסיבה היא פוטש, השתלטות של
ה.א  |  28/03/15 02:49
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות בחירות 2015
רון בריימן
אל תתייראי מן הפרושים ולא ממי שאינם פרושים, אלא מן הצבועים שדומים לפרושים, שמעשיהם כמעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס. ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי אינה זקוקה ל"הלבנה" מטעם המנוצחים הדוגלים בפשע שנאה כלפי אזרחים נאמנים
מנחם רהט
הם הגיעו גם לשדות התעופה: לא בחלו באמצעים ולא חסכו כספים, כדי לעכב מצביעי ימין בחו"ל
איציק וולף
בסיום עצרת תמיכה באלי ישי והתנגדות לאריה דרעי בשכונת הר נוף בירושלים הושלך מאחד הבתים בקבוק תבערה    שלושה חשודים נעצרו
ישראל רוזנבלט
שבוע אחרי "יום שלישי השחור", מתחילה התקשורת להתאושש. אמש היא חגגה על ההתנצלות של נתניהו. אף אחד בערוץ 2 (ולא רק שם) לא עלה בדעתו, שגם הרשימה הערבית המשותפת חייבת להתנצל על דברים חמורים הרבה יותר שראש מערך ההסברה שלה אמר, כשהשווה בין הציונות לארגון דאעש
מעיין כפיר
מסתבר שלא נשים חרדיות ולא אזרחים ליברלים הצביעו בהמוניהם למפלגת 'בזכותן'. איך זה יכול להיות?    מעיין כפיר בטור ציני ומושחז על אודות ה"טרגדיה" של ייצוג הנשים החרדיות בכנסת
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il