אם היו חסרים לישראל איומים מפחידים המגיעים מאירן ומן החזיתות השונות של העולם האיסלאמי הרצחני מסביב לנו, והנה בא לו ראש המטה המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון האלוף במיל' עמוס גלעד ומטיח בנו איום מבהיל נוסף כדי שלא נהיה רגועים גם לא לרגע אחד. ממש נחמד מאוד מצדו.
במסגרת אירוע "שבתרבות" בבאר שבע השמיע גלעד בקול רם וברור את אחד הסודות שכנראה רק בכירי מערכת הביטחון כמוהו מודעים להם. וזה דבר הבשורה המרה: "יכולות חיזבאללה לתקוף את ישראל מתעצמות בצורה חסרת תקדים. במלחמה האחרונה שוגרו לעבר ישראל 14 אלף רקטות, ואילו כיום קיים בלבנון מערך של 100 אלף רקטות".
משמעות המספר הזה היא שאם לוחמי חיזבאללה ישתמשו בכל המאגר המשחית שלהם, הרי בכל יום מ-365 ימות השנה, כולל שבתות וחגים, ינחתו על כל שטחה של ישראל 273 טילים. כל יום. ממש מכת-מוות משמיים. וזה כשהמדובר ברקטות שהן לא אמצעי לחימה מדויק יותר מדי. אבל לאן נעלמו הטילים שיש בידי חיזבאללה שהם הרבה יותר מדויקים? גלעד כנראה שכח את המספר או שהוא אינו חושף אותו כיוון שהוא לא ממש רוצה להבהיל.
שני דברים לא ברורים בהודעה המאיימת. האחד: למה הוא מספר לנו את החדשה המרעישה הזו? האם המדובר בתרגיל הפחדה שעתיד לשמש כארגומנט להכפלת תקציב הביטחון לקראת הדיון הצפוי על גודלו? והשני: מה בדיוק מצפה גלעד שנעשה עם המידע הנורא הזה? שניכנס למקלטים עד יעבור זעם, אם יעבור? שנברח מן הארץ? שנצא למלחמת-מנע חדשה בלבנון כדי להעביר את רוע הגזירה? או אולי נמשיך לחיות את חיינו בהתעלמות מן המציאות ונמתין כעדר צאן מובל לטבח לקראת נחיתתה של השואה הבאה על ראשינו?
מסתבר בסך-הכל, כי גלעד מציע פתרון סתמי "מתון". איך עושים זאת? נורא פשוט. "לשלול על הסף מלחמת-מנע אבל לשמור על הרתעה, על מודיעין וגם לפתח את היכולות ההגנתיות הטכנולוגיות". פירוש רש"י אפשרי: להגדיל עוד את ארסנל הטילים נגד טילים, בכל השכבות, שגם הוא כידוע עולה ממון רב. וגם זה ארגומנט מכריע שיש להתחשב בו ברצינות, כיוון שהוא מציג פתרון הגנתי ראוי, אף כי יקר מאוד, שתפקידו להציל את העם הזה מכל הזוועות הצפויות לו.
אבל כדי שלא נהיה רגועים ושאננים מוסיף גלעד איום על איום, שהרי פטור בלי הגרעין האירני אי-אפשר. וכה אמר המבהיל הלאומי: "אם אירן תהפוך למדינת סף גרעינית הם עלולים להמתין לשעת כושר וזה מצב גרוע מאוד, כי האתגרים הביטחוניים יכולים להפוך מאיום לסכנה מוחשית. ואת זה צריך למנוע".
איך למנוע? במלחמה קונבנציונלית? בשימוש בנשק גרעיני? את זה גלעד אינו מסביר. כנראה כיוון שאסור לחשוף תוכניות מבצעיות. אבל, כרגיל, לא אלמן ישראל. אנחנו הרי מומחים בעמימות ולכן תמיד טוב להשתמש בסיסמה החבוטה "כל האופציות על השולחן", אמר גלעד ולא פירט באיזה אופציות מדובר - אולי הפעם תוצג בפני עם ישראל הנפחד גם האופציה הימית באמצעות צוללות הדולפין החדשות?
לאדם מן השורה קשה מאוד להבין מה מריץ בכירים במערכת הביטחון, כמו עמוס גלעד, לחשוף את המידע שברשותם מבלי לחשוב על משמעות הדברים שהם משליכים לחצר התקשורת כדי לזכות בכותרת. האם הם חושבים לפני שהם לוחצים על הכפתור המפעיל את צפירות האזעקה מחרישות האוזניים? האם הם בכלל שואלים את הממונים עליהם מן הדרג המיניסטריאלי - אם טוב וראוי לפרסם את הדברים ולהפחיד את העם היגע עד מוות ממלחמות, מפיגועי דריסה, מדקירות סכינאי טרור, וזאת כל כך בסמוך ליום השואה והגבורה? רק זה חסר לנו?
על זה כבר נאמר: סייג לחוכמה - שתיקה. וחז"ל מבהירים כך את המשמעות העמוקה של האמרה: הסייג המשמעותי ביותר של האדם החכם הוא יכולתו לשתוק, לעצור מעט ולחשוב על מה שהוא מתכוון לומר, לעצור מעט ולחשוש שאולי הוא טועה.
