"במקביל למאמץ האירני לפתח יכולת גרעינית פועלים מדענים אירניים מזה שנים באורח נמרץ כדי למצוא פתרון לשתי בעיות טכנולוגיות הקשורות בשיגור פצצות אטום באמצעות טילים. האחת: איך למזער את הפצצה כדי שניתן יהיה להכניס אותה לראש של טיל בליסטי בין יבשתי כמו שיהאב 3. השנייה: איך להכניס את הפצצה לתוך מיכול-מיגון מיוחד שיוכל למנוע כול נזק אפשרי לראש החץ מן הטמפרטורות הגבוהות והלחץ העז הנוצרים עם חדירתו של הטיל דרך האטמוספירה אל הקרקע". את המידע הגלוי הזה, המבהיר את מטרותיה ההתקפיות האמתיות של אירן, יכול למצוא כול מי שרוצה לדעת את האמת ואינו מוכן להאמין להצהרות "האנרגיה למטרות שלום" האירניות. מה שצריך לעשות פשוט לחלוטין: לקרוא את הדוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שהוגש לא מכבר לדירקטוריון של הסוכנות שגם ישראל חברה בו.
מתוך האמירה החד-משמעית הזו עולה בבירור, כי המטרה האסטרטגית האמתית של אירן היא לייצר ארסנל של נשק גרעיני התקפי הנישא על ראשי טילים בליסטיים והמסוגל להוות איום לא רק על ישראל אלא על כל מדינות המזרח התיכון, כולל האיסלאמיות, וגם על חלקים נרחבים של העולם המערבי.
בדוח הסוכנות מפורטים ההסברים שהביאו לממצא הברור הזה באופן הבא: הסוכנות קיבלה מידע ממדינה חברה (ששמה לא צוין) שלפיו עוסקת אירן בפיתוח תוכנית גרעין צבאית רחבה הכוללת שלושה תחומים. האחד - יכולות להעשרת אורניום "למטרות מחקר"; השני - פיתוח אמצעים טכנולוגיים להפקת פלוטוניום בכור IR-40 באראק; השלישי - הרכבת המיתקנים הדרושים לביצוע ניסוי של פיצוץ גרעיני. במסמך אירני שפרטיו מובאים בדוח של הסוכנות מסופר - במסגרת הדיווח השגרתי על אודות הפעילות להעשרת אורניום - על המידע המדעי המדויק המצוי בידי אירן בתחום התכנון והבנייה של מיתקן גרעיני שיופעל במסגרת הניסוי הגרעיני המתוכנן.
בדוח צוין כי מידע מן הסוג הזה היה מצוי כבר בשנת 2003 בידי לוב וכי המקור שסיפק את המידע ללוב הוא גם זה שסיפק אותו לאירן. בדוח לא נכתב מי היה המקור הזה אך כיוון שרוסיה היא זו שמכרה לאירן את כור המים הכבדים באראק, סביר להניח כי היא זו שסיפקה גם את המידע על הניסויים הגרעיניים המתוכננים. בנוסף מצוין בדוח כי "מדינה חברה" סיפקה למומחים של הסוכנות מידע על מערכות ההפעלה החשמליות הדרושות לניסוי גרעיני המצויות בידי אירן. דוח הסוכנות מדגיש כי למרות פניות חוזרות ונשנות לקבלת הסברים מאירן על טיבן ושימושן של המערכות האלה, לא זכתה הסוכנות לקבל מענה של ממש.
בהמשך הדוח נכלל מידע על פעילותם של מדעני הגרעין האירנים בתחום ייצור הנפצים האלקטרוניים המהירים הדרושים להפעלת תגובת שרשרת בפצצת גרעינית בהליך של "קריסה" (Implosion) המאפשר ייצור פצצות מימן, ולא בהליך של ביקוע (Explosion) שבו מייצרים פצצות אטום רגילות. נפצים מן הסוג הזה ידועים בשם EBW (The Exploding Bridgewire detonator) ויכולתם הייחודית היא לייצר מתח חשמלי גבוה בתזמון מדויק ובמהירות גבוהה ביותר. בתשובה לחקירות נציגי הסוכנות השיבו האירנים כי הם פיתחו את הנפצים מן הסוג הזה "למטרות שלום ולמטרות צבאיות קונבציונאליות ולא גרעיניות".
דוח הסוכנות מגלה עם זאת כי שני מדענים אירנים הציגו בתחילת 2005 בוועידה מדעית באירן נייר עמדה על תכונותיהם של הנפצים ש"פיתחנו בעצמנו". המומחים של הוועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית שניתחו את הנתונים הגיעו למסקנה, כי ייתכן שהאירנים לא הגיעו אל המידע בכוחות עצמם אלא קיבלו אותו ממקורות זרים. לאחר לחצים ממושכים מצד הסוכנות הציגו האירנים בשנת 2008 "מסמך הוכחה מדעי" המתבסס על מקורות זרים שלפיו הנפצים אכן משמשים למטרות אזרחיות בלבד.
כדי לוודא ללא ספק אם אכן יש ממש בטיעונים האירניים פנו נציגי הסוכנות למדעני גרעין במדינות בעלות נשק גרעיני וביקשו את חוות דעתם. התשובה שקיבלו הייתה חד-משמעית: נפצים מן הסוג הזה משמשים להפעלת סוג מסוים של פצצות גרעיניות בעלות עוצמה גדולה במיוחד ולא לשום צורך אחר. בתשובה האירנית המתחמקת לשאלות נוספות שהוצגו על-ידי נציגי הסוכנות טענו המדענים האירנים כי "אינם יודעים על איזה סוג של פצצות מדובר".
מתוך מידע מדעי נוסף שהגיע לסוכנות מ"מדינה עמיתה" עולה בבירור כי האירנים נעזרו בתחום זה בידע שהגיע ממומחי גרעין זרים בעלי ידע וניסיון עשיר שהושג במסגרת הפעילות הגרעינית הנרחבת של מדינת האם של מדענים אלה. נציגי הסוכנות למדו לעומק את כול הפרסומים המדעיים של מומחים אלה ואף נפגשו לשיחה עם אחד מהם. בדיווח שנכלל בדוח הסוכנות נכתב, כי מומחי הסוכנות הגיעו למידע ברור על הפעילות הזו משלושה מקורות נפרדים, כולל המדען הזר עצמו, והתברר להם כי מדען זה שהה באירן משנת 1996 וכי אף הרצה באירן על הפיזיקה של הנפצים החשמליים. כאשר הציגו נציגי הסוכנות את המידע הזה בפני השלטונות באירן סירבו האירנים לדון בו והמשיכו לטעון כי מדובר בטכנולוגיות "לצרכי שלום". יש לציין כי על-פי הודאת האירנים המיתקנים האלו נבנו במכון מחקר אירני אך למרות דרישות נציגי הסוכנות לבדוק את מערכות הייצור האלה - אירן סירבה לאפשר את מילוי הבקשה.
כל מי שקורא את המידע הזה חייב לשאול את עצמו שתי שאלות פשוטות. האחת: אם אלה הנושאים הגרעיניים שבהם עוסקים מדעני אירן ברור לחלוטין מה הכוונות האמתיות של מנהיגי מדינת האייתולות ואסור בשום פנים ואופן להאמין למסך השקרים שבאמצעותו הם מנסים להסתיר את האמת. השנייה: מה מדינת ישראל עושה למניעת מימוש הכוונות הזדוניות האלה, כדי שיום אחד לא נמצא את עצמנו במרכזה של מתקפת טילי שיהאב נושאי פצצות אטום ממוזערות בלב גוש-דן.
