לאחרונה, לצערנו, אנו עדים לגל של אלימות שוטרים כלפי אזרחים. אנו עדים לכך, לא כי האלימות "נולדה" רק לאחרונה. היא הייתה שם - תמיד. אנו עדים לכך, רק כי קל יותר לתעד את האלימות באמצעות מצלמות הממוקמות כמעט בכל מקום (ברחוב, בחנות, בבית) ובאמצעות מכשירי הסמארטפונים המצויים בידי כל אזרח. את התיעוד מפיצים כיום ברשתות החברתיות, ומשם הכל עובר למסכי הטלוויזיה ולמהדורות החדשות.
רק נזכיר, כי זה לא מכבר, יצא מטעם
מבקר המדינה, כבוד השופט בדימוס
יוסף שפירא, דוח חמור ומצמרר על השימוש בטייזר המשטרתי. הדוח הזה קשה לקריאה. הוא מאיר באור רע מאוד את משטרת ישראל בשימוש שהיא עושה במכשיר הקטלני הזה.
בדוח, תמצאו רק קצה של קרחון על אודות האלימות במשטרה באמצעים כמו מכשירי הטייזר. אבל, אלימות שוטרים נמצא, גם באמצעות אלות, אזיקים, פנסי-יד, קסדות, מכות פיזיות - ידניות באמצעות ידיים ורגליים, אלימות מילולית קשה וכגון דא. רק לאחרונה ממש, הרשיעו בתי המשפט השונים, שוטרים ומתנדבים שהפעילו אלימות קשה כלפי חשודים ועצורים, לרבות באמצעות שימוש במכשיר הטייזר, בעודם אזוקים וכפותים - חלקם אף "מרוחים" על הריצפה.
הנה, רק אתמול, הרשיע בית משפט השלום בתל אביב, שוטר שזו לו ההרשעה השלישית באלימות קשה כלפי אזרחים. הרשעה שלישית! נקשה: מה הוא מחפש במשטרה, למן הרשעתו הראשונה בפלילים ועד לזו האחרונה? הרי המפכ"ל
יוחנן דנינו מבטיח "אפס סובלנות" כלפי התנהגות שכזו. אז דנינו מבטיח - אבל אינו מבטיח לקיים.
לא זו אף זו: מי אשר יעקוב אחר פסקי בתי הדין המשמעתיים של המשטרה (ביד"ם), אשר אינם מגיעים כדי כתבי אישום בהליכים פליליים) יבין עוד עד כמה האלימות פושה במקומותינו (במקומות בהם מוצבים שוטרים) ומדאיגה במיוחד כדי דרך של כמעט יום-יום.
נזכיר, שלא הכל "מכוסה" באמצעות מצלמות ומכשירים סלולריים. צאו וחישבו מה נעשה דווקא בחדרי החדרים. בתוך חדרי החקירות פנימה. שם במחשכים כשאין תיעוד והשכנים אינם מצלמים - ולחשוד אין מכשיר סמארטפון ביד - יכול אדם למצוא עצמו מודה בדבר עבירה, תחת כוח, לחץ, איומים ומכות קשות. לימים, לך תוכיח במשפט זוטא שהודאתו נמסרה "חופשית ומרצון". קשה, כדי בלתי אפשרי יהיה להוכיח זאת. מי יאמין לך? מי בכלל יוכל לדמיין, ללא תיעוד, במלל לא מוחשי, את שעבר החשוד בתוך חדר חקירות אפל.
אגב, אותו חייל שצולם שלשום מוכה קשות בידי שני שוטרים, מה היה קורה לו אילו לא היה קיים אותו תיעוד? מי בכלל היה מאמין לו. הרי תפרו לו כבר תיק על "תקיפת שוטרים" והוא נעצר בהנף קולמוס ואגודל. כתב אישום כנגדו - היה רק עניין של זמן.
מקום בו יש להפעיל מוח וכישורים, מוצאים אנו עצמנו תחת גל של אלימות שוטרים והפעלת כוח. אין מדובר ב"אירועים נקודתיים". מדובר בתופעה. "יש והכמות הופכת לאיכות" - במובן הרע של הביטוי.
כנסת ישראל כבר כינסה אין-ספור של ישיבות, בהן עלה נושא האלימות המשטרתית. אלא, שכלום לא נעשה לתיקון הנגע. יושבים, נואמים, שומעים, מבטיחים ומה שהיה הוא שיהיה. אין חדש תחת השמש. ההפך, מדי יום, סיפורים חדשים על אלימות. עד אנה? עד מתי?
