X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
שני קלחי תירס מהונדסים גנטית (משמאל) ולעומתם שני קלחי תירס רגילים (מימין). האמריקנים כבר ניזונים מאלו שהונדסו גנטית [צילום: AP/Sven Kaestner]
בציר טוב יותר
פרופסור שמעון גפשטיין, שהכפיל את תוחלת החיים של צמחי מאכל, על הסכנה הטמונה בהתנגדות להנדסה גנטית
תקלה מופלאה: צמצום של 70 בצריכת המים. פרופסור שמעון גפשטיין בחממה בטכניון [צילום: באדיבות דוברות הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל]

   רשימות קודמות
  תאֵי הָעֶצֶב
  האתגר הכימי נפתר
  מאמא עוף
  המים שאנו אוכלים
  עלה על כל דמיון

"מים, מזון ואנרגיה - אלה שלושת המשאבים העיקריים שלנו, ובשלושתם נרשם מחסור הולך וגובר כתוצאה מגידול האוכלוסין. האנושות זקוקה לפתרון למשבר הזה, ופתרון כזה מצוי בחקלאות חדשנית המבוססת על הנדסה גנטית."
אין דרך אחרת
פרופסור שמעון גפשטיין מודע היטב לחומר-הנפץ האסוציאטיבי הטמון בצירוף המילים הזה, הנדסה גנטית. "אומרים עליה שהיא 'לא טבעית', ואומרים עלינו שאנחנו משחקים את אלוהים בלי לדעת מה התוצאות," הוא אומר. "הטענות האלה נובעות מאוסף של גורמים כגון בּוּרוּת, טכנופוביה ושִׂנאת חידושים, כמו גם מכמה חששות מוצדקים. עלינו להבין שכיום אין לנו ברירה, כי אין פתרון אחר. "החקלאות הקונסרבטיבית עשתה כברת דרך והגיעה למיצוי מקסימלי במונחים של יבול לדונם. כדי להשיג פריצת דרך משמעותית בשלושת התחומים האמורים (מים, מזון ואנרגיה) עלינו לפתח חקלאות חדשה, המבוססת על הנדסה גנטית."
בשנת 1979, בתום דוקטורט בפיזיולוגיה של הצמח (אוניברסיטת תל אביב), יצא שמעון גפשטיין לפוסט-דוקטורט בהנחייתו של פרופסור טימן מאוניברסיטת קליפורניה, סנטה קרוז. שנות המחקר האלה בקליפורניה, בנושא "הורמונים צמחיים ותפקידם במחזור חיי הצמח", הובילו אותו למחקר ממושך ומעמיק בתחום שלא נחקר רבות בעבר: הזדקנות צמחים. בשנת 1980 הצטרף לשורות הפקולטה לביולוגיה בטכניון, ומאז זכה בתואר "מרצה מצטיין מַתמִיד" ובפרס ינאי למצוינות אקדמית בטכניון. כחבר סגל מילא גם תפקידים אקדמיים-ניהוליים משמעותיים, ובהם דיקן הפקולטה לביולוגיה וראש המרכז לחינוך קדם-אקדמי בטכניון, הכולל את המכינה הקדם-אקדמית ואת היחידה לנוער שוחר מדע. כיום, כפרופסור אמריטוס של הטכניון, הוא ממשיך במחקריו בפקולטה לביולוגיה."
מאריך חיים: סוד הציטוקינין
בשלושים השנים האחרונות עוסק פרופסור גפשטיין בחקר מנגנוני ההזדקנות של הצמח, ולפני שנים ספורות רשם פריצת דרך משמעותית כאשר הצליח "להנדס" שינוי גנטי ולשנות את רמת "הורמון הנעורים הצמחי". התגלית זכתה לא רק לפרסום מדעי בכתב העת היוקרתי של האקדמיה הלאומית האמריקנית (PNAS) אלא גם לחשיפה בתקשורת הרחבה, לרבות כתבה ב-BBC וראיון אצל לונדון וקירשנבאום. "כולנו מכירים היטב את ההזדקנות המהירה של שדות החיטה לקראת חג השבועות: תוך תקופה קצרה של שבועיים מצהיב השדה ומת. זו תופעה נפוצה בצמחים חד-שנתיים, וההסבר האבולוציוני פשוט: אילו המשיך לחיות היה הצמח הבוגר מאלץ את 'צאצאיו' להתחרות איתו על קרקע, מים, מזון ושמש."
מתוך אותו היגיון אבולוציוני פיתח הצמח מעין 'תוכנת התאבדות גנטית' המחסלת אותו ומפנה את השטח לדור הבא. עם זאת, "ההיגיון החקלאי-כלכלי אחֵר, והוא מכתיב הארכה של תוחלת החיים של הצמח. הארכה כזו תאפשר את המשך תהליך הפוטוסינתזה ומילוי הגרעינים, ובאופן זה הגדלה משמעותית ביבול."
בתום שנים רבות של מחקר הצליח פרופסור גפשטיין לפענח את אותה "תוכנת התאבדות גנטית" המחסלת את הצמח, ויתר על כן - לעכב את פעולתה. "בניגוד להזדקנות בעלי חיים, שהיא תהליך פסיבי, כאן מדובר במוות אקטיבי ממש." התגלית של פרופסור גפשטיין היא מנגנון ה"התאבדות", המופעל כתוצאה מירידה ברמת "הורמון הנעורים הצמחי" - ציטוקינין.
על סמך התגלית הזו פיתחו פרופסור גפשטיין והחוקרים במעבדתו מנגנון גנטי המוֹנע את הירידה ברמת הציטוקינין, והתוצאה היא הכפלת תוחלת החיים של הצמח. תהליך זה, כך מתברר, מאריך גם את חיי-המדף של הצמח; אם עלה של צמח 'טבעי' מחזיק מעמד כשבוע אחר קטיפתו, הרי שעלה של צמח מהונדס מחזיק מעמד שלושה שבועות לפחות. לנוכח הבעיה הקשה של ריקבון (של פירות וירקות) בתקופת האחסון ועל מדפי החנות, מדובר בפיתוח דרמטי מאוד.
לסיכום, המנגנון המלאכותי שפיתח פרופסור גפשטיין מאריך ב-100% את תוחלת החיים של הצמח השלם, וב-200% את חיי המדף של העלים הקטומים.
אבל בכך לא מסתיים הסיפור.
מחזיק מים: עמידוּת בתנאי יובש
כי אז התרחשה תקלה מופלאה: פרופסור גפשטיין שכח להשקות את צמחי הטבק המהונדסים במשך שלושה שבועות רצופים. הוא חזר ומיהר להשקות אותם, וכנגד כל הסיכויים התאוששו הצמחים, המשיכו לגדול והניבו יבול. למען הסר ספק, צמחים בלתי מהונדסים שעוברים תקופת יובש ממושכת כזו אינם שורדים. פרופסור גפשטיין שיחזר תצפית זו בניסויים מבוקרים, שהוכיחו כי אכן, אותו 'הינדוס גנטי' - אותה הגברה מבוקרת של הורמון הנעורים - אכן מקנה לצמח יכולת הישרדות ביובש ממושך. "שלושה שבועות הם פרק זמן בלתי מבוטל כשמדובר, לדוגמה, בגידול חיטה בנגב. פעמים רבות קורה, כמו שקרה השנה, שאחרי היורה המנביט את הזרעים באה תקופת יובש ארוכה שהורגת את הנבטים. אם נאריך את משך ההישרדות שלהם בתקופת היובש, נוכל להציל גידולים רבים בנגב ובאזורים צחיחים אחרים."
בעקבות תצפית זו החל פרופסור גפשטיין 'לשחק' עם כמויות מי ההשקיה בחממה שלו בטכניון, וגילה כי בטווח הארוך מסתפקים הצמחים המהונדסים ב-30% בלבד מכמות המים של חבריהם ה'טבעיים'. יישומה של טכנולוגיה זו יאפשר גידול צמחי-מאכל חד-שנתיים - חיטה ושעורה, תירס ועגבניות ועוד - תוך חיסכון של 70% מכמות המים.
אנרגיה פוטנציאלית: ביו-דלקים
פיתוחם של צמחים חוסכי-מים עשוי, אם כן, להוות פתרון חלקי למשברי המים והמזון. ומה בעניין האנרגיה? "כיום אנחנו מבינים שביו-דלקים, כלומר תחליפי בנזין וסולר המבוססים על צמחים, יהוו בעתיד הלא רחוק מקור-אנרגיה משמעותי. תחליפי-הבנזין הביולוגיים מיוצרים מצמחים שפירותיהם מכילים פחמימות, למשל אורז ותפוחי אדמה, ותחליפי-הדיזל מופקים מצמחים שומניים כגון חמניות, סויה ולפתית (שממנה מיוצר שמן קנולה). מאחר שהטכנולוגיה שפיתחתי מתאימה לכל צמח חד-שנתי, אפשר ורצוי להשתמש בה גם בהקשר של ייצור ביו-דלקים מצמחים."
פרופסור גפשטיין מודע לטענה לפיה "חקלאות-האנרגיה" תבוא על חשבון ייצור המזון בעולם, אך יש לו תשובה לכך: "אנשים חושבים שמדובר במשחק סכום אפס, כלומר שאם נקצה שטחים ומים ל'גידולי-אנרגיה', נחריף את משבר המזון. זו טעות; צמחים מהונדסים מסוגלים כאמור לחיות על כמויות מים מוגבלות, ובשטחים לא חקלאיים, ולכן זה מקרה קלאסי של win-win: יותר מזון, יותר אנרגיה, יותר מים זמינים.
"עם זאת, כדי להגיע לשָׁם עלינו לחצות את אותם מחסומים פסיכולוגים של התנגדות להנדסה גנטית - ולשם כך עלינו להבין שהמחסום הזה מסוכן לאנושות לא פחות מההנדסה הגנטית עצמה."

תחליף אפשרי לשימוש בחומרי הדברה

תחום ההנדסה הגנטית נולד בעקבות פענוח מבנה הדנ"א ומיפוי הגנום. ההנדסה הגנטית בצמחים מאפשרת לנו לבחור ולבודד גֶנים "בפינצטה", ממש אחד-אחד. בידוד הגן והבנת תפקידו מאפשרים לנו לערוך מניפולציה ממוקדת באותו צמח או להעביר גנים בין צמחים שונים. באופן זה אפשר לטפח זן חדש בעל תכונות רצויות - התכונות שמביא עמו הגן שנבחר.
כמו עמידוּת בתנאים קשים?
כן - בתנאי סביבה כמו יובש, מליחות, קרקע לא איכותית, טמפרטורה קיצונית, מזיקים. בחקלאות הקיימת, הרגישות למזיקים מאלצת אותנו להשתמש בחומרי הדברה, שחלקם נשארים בפרי או מחלחלים למי התהום. ההנדסה הגנטית מציעה פתרון: זנים מהונדסים עם עמידות גבוהה למזיקים, כלומר - צמחים שאינם זקוקים להדברה. לצערי, מתנגדי ההנדסה הגנטית לא לוקחים את זה בחשבון כשהם מתריעים על "סכנות ההנדסה הגנטית". כיום הנזק מחומרי ההדברה לחקלאים הוא עצום, וההנדסה הגנטית יכולה לתת פתרון לבעייתיות זו.
ואין סכנות בהנדסה גנטית?
תיאורטית בוודאי שיש, אבל לנוכח הרגולציה המחמירה-מאוד במערב, והמחויבות של הקהילייה המדעית לטובת הציבור, הסכנה שולית, ובוודאי לא משתווה לסכנה הטמונה בחומרי הדברה. צריך להבין שהמחקר והפיתוח בתחום הזה אינם ג'ונגל פרוע. יש עליהם פיקוח מחמיר - בישראל אלה "השירותים להגנת הצומח" במשרד החקלאות. גופים כאלה דנים במגבלות, ובבדיקות המחייבות ובמסלול שצריך כל פיתוח כזה לעבור לפני שיגיע לשוק, כמו שתרופות חדשות עוברות מסלול של בדיקת אפקטיביות ורעילוּת.
לאיחוד האירופי יש פתרון אחר: "תאכלו אורגני".
אורגני זה יופי, אבל זאת נישה שרלוונטית לאוכלוסייה עשירה וזעירה יחסית. אם מדברים על האכלת העולם, חקלאות אורגנית אינה פתרון. הנדסה גנטית, לעומת זאת, היא גישה מדעית מדויקת ויעילה הרבה יותר גם במונחים כמותיים. היא מסוכנת פחות ונתונה לשליטה מדויקת מאוד. יחסית לטיפוח הקלאסי.

לנוכח הפרנויה האירופית
לא אוהבת. ווינפרי [Evan Agostini/Invision/AP]

עגבנייה ברמה
"עגבניית הבר אינה אכילה, ועגבניית המאכל אכילה אך היא רגישה מאוד למזיקים ולעָקוֹת סביבתיות כמו קור ויובש. ההנדסה הגנטית יכולה להציע לנו את הטוב שבשני העולמות: עגבנייה אכילה וטעימה שתהיה גם עמידה יותר. בקיצור, להנדסה הגנטית יש יתרונות מוכחים"

אופרה ווינפרי שונאת אותה, האירופים מתייחסים אליה כאל מילה גסה, וב'גרינפיס' טוענים שהיא אסון לאנושות. מתנגדי ההנדסה הגנטית רבים וקולניים, וקולם נשמע היטב לאחרונה גם בישראל.
מה שנכון, הצירוף "הנדסה גנטית" לא נשמע טבעי במיוחד.
בוודאי, אבל החקלאות כולה אינה "טבעית במיוחד" - הרי גם החקלאות המסורתית היא תוצאה של טיפוח והתערבות אנושית בטבע. אולי חברות הציידים והמלקטים הן "טבעיות", אבל כיום כמעט כל המזון שלנו כיום, מִבְּשַׂר-כבשים ועד תפוזים וחיטה ועגבניות, הוא תוצאה של הכלאות מלאכותיות.
בדומה להנדסה הגנטית?
בהבדל אחד גדול: ההנדסה הגנטית יכולה לעשות זאת טוב יותר, מדויק יותר, יעיל יותר ובטוח יותר. בחקלאות המסורתית יש כמה בעיות מהותיות: ראשית, כאמור, היא מיצתה את עצמה מבחינת משקל היבול-לדונם. שנית, היא בנויה על תהליך אקראי לחלוטין (ניסוי וטעייה), ולכן ההתקדמות בה איטית. שלישית, כאשר אתה מכליא שני צמחים, שבכל אחד מהם יש עשרות אלפי גנים, אתה מקבל את מכלול הגנים כעסקת חבילה - כלומר, יחד עם הגנים שאינך מעוניין בהם: גנים של מרירוּת, של רגישות לחום וקור, של ריקבון מהיר וכו'. נחזור רגע לעגבנייה: עגבניית הבר אינה אכילה, ועגבניית המאכל אכילה אך היא רגישה מאוד למזיקים ולעָקוֹת סביבתיות כמו קור ויובש. ההנדסה הגנטית יכולה להציע לנו את הטוב שבשני העולמות: עגבנייה אכילה וטעימה שתהיה גם עמידה יותר. בקיצור, להנדסה הגנטית יש יתרונות מוכחים.
המיושמים כיום בתחום התרופות.
נכון, ההנדסה הגנטית מאפשרת ייצור תרופות וללא תופעות הלוואי הבלתי-רצויות. אינסולין, למשל, מיוצר על-ידי החדרה של גֶן האינסולין האנושי לחיידקים. מאחר שחיידקים מתרבים במהירות אדירה, הם משמשים עבורנו מעין בית חרושת לאינסולין, כך שהתוצר הוא בעצם אינסולין אנושי משוכפל שחוזר לשירות האדם. למעשה, רבות מהתרופות המודרניות מקורן בהנדסה גנטית, ואפילו האירופאים חיים עם זה בשלום.
אבל לא עם הנדסה גנטית בצמחים.
נכון. פרשת "האורז המוזהב" היא דוגמה טראגית לטירפוד של פיתוח גאוני. האורז המהונדס הזה היה עשוי להציל מעיוורון מיליוני תושבים, בעיקר ילדים במזרח הרחוק.
בניגוד לאורז הרגיל, "האורז המוזהב" מכיל בטא-קרוטן, שהוא חומר המוצא לפרו-ויטמין A, החיוני לתפקוד מערכת הראייה. מאחר שהאורז הוא מזונם הבסיסי של מיליארדי תושבים במזרח הרחוק, סובלים רבים מתושבים אלה מבעיות ראייה, ולכן האורז החדש היה בשורה דרמטית מאוד עבורם. המפתחים - שהם מדענים אירופאים - הציעו להעניק את הפטנט הזה חינם לתושבי המזרח, אבל ההתנגדויות הפוליטיות, בעיקר באירופה עצמה, טירפדו את הפרויקט המדעי-חברתי החשוב הזה.
איך אתה מסביר את אותה פרנויה?
יש כאן מערכת שלמה של חששות - מטכנולוגיות חדשות, הרעלה, "התערבות בצלחת שלי", מוטציות דמיוניות ונזקים בריאותיים שונים. קיים גם חשש כלכלי-פוליטי מהשתלטות של חברות הזרעים האמריקניות על החקלאות האירופית.
ובארה"ב?
האמריקנים כבר ניזונים כיום, בקנה מידה נרחב, מגידולים מהונדסים של תירס וסויה. הם רואים היטב את ההבדל הכמותי בין היבולים ה"טבעיים" - במרכאות כפולות ומכופלות - לבין היבולים המהונדסים, וברור להם שאין כיום דרך אחרת להאכיל את העולם.
ואיפה הישראלים בתמונה הזאת?
קרובים יותר לאירופאים, לצערי. יש כאן פעילות נמרצת של תנועות שונות שמתנגדות באופן גורף להנדסה גנטית, ולא נותנות לעובדות לבלבל אותן. תחום ההנדסה הגנטית בישראל נמצא כיום בשלב הניסויים, וממילא אין כאן שום מזון מהונדס - בין השאר בשל העובדה הפשוטה שהחקלאות הישראלית מכוונת בעיקר לאירופה, ושם כאמור אין שוק למזון כזה.

פורסם במקור: מגזין הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
תאריך:  12/05/2015   |   עודכן:  12/05/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
בציר טוב יותר
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
עיסקת
שמ  |  12/05/15 18:32
2
האיזוטרי לא מעיד כלל על הכלל
מסעודה משדרות  |  12/05/15 23:15
 
- הינדוס האנושות לאן ?
דויד פיזאנטי  |  23/06/15 19:53
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות משבר האקלים
ד"ר משה טרדימן
לא רק מתחים כלכליים, פוליטיים, חברתיים ואתניים הביאו לפרוץ הסכסוכים הפנימיים במזה"ת במהלך העשור האחרון. שינויי האקלים ותופעת ההתחממות הגלובלית הביאו ללחץ כבד על רמת החיים הירודה ממילא של אזרחי האזור. התפשטותם של שטחי המדבר וניהול גרוע של משק המים הביאו לפגיעה בחקלאות ובמי השתייה של אוכלוסיות שונות מסוריה ועד תימן, ובמדינות המפרץ מתכוננים ליום שאחרי הנפט
יפעת גדות
משיקה את הדור הבא של טפטפות בספיקות נמוכות    רן מידן, מנכ"ל נטפים: "הטפטפות החדשות יסייעו בהתמודדות עם האתגר של ייצור מזון עבור אוכלוסיית העולם הגדלה"    הטפטפות יושקו בתערוכת אגריטך 2015
עופר וולפסון
דוח המצביע על מחסור יין שפורסם בסתיו גרם לבהלה בקרב שתיינים, אבל מגדלים מעלים ספקות לגבי השפעתו    בהתחשב בבעיות באירופה, המגדלים האמריקנים מקווים כי יקבי "העולם החדש" יכולים למלא את הפערים בביקוש ליין
יפעת גדות
ראש סוכנות המזון של האו"ם: "העובדה שמספר אנשים גבוה מזה של אוכלוסיית ארצות הברית, אירופה וקנדה סובלים מרעב בעולם שמייצר כמות אוכל המספיקה לכולם היא שערוריה"
מירב ברנשטיין
מסטרקארד ותוכנית המזון העולמית של האו"ם משתפות פעולה באספקת "מזון דיגיטלי"
רשימות נוספות
הטכניון  / מי ומי    | 
תאֵי הָעֶצֶב  /  ד"ר רועי צזנה
האתגר הכימי נפתר  /  הטכניון
מאמא עוף  /  ד"ר רועי צזנה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il