ליקוי מאורות

בית המשפט המחוזי בירושלים פסק השבוע על ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט עונש מאסר של שמונה חודשים ו-100 אלף שקלים קנס בגין קבלת מאות אלפי דולרים מאיש העסקים היהודי-אמריקני משה טלנסקי תמורת שירותים אסורים שעשה עבורו. הכספים הוחזקו בכספת סודית במשרדו של עורך הדין אוריאל מסר, שהיה לאורך שנים שותפו לדברי עבירה שמהם הם יצאו נשכרים ומנהלת הלשכה הצמודה שולה זקן שידעה את סודותיו האפלים והפליליים של אולמרט חיפתה עליו ולא קופחה בעת חלוקת השלל. התביעה האשימה את אולמרט בשורה של עבירות. מסר נחלץ מפרשה זו ומפרשות פליליות נוספות בנסיבות מוזרות ביותר בעקבות פעלולים משפטיים שיזמה רעייתו עורכת הדין דוידה לחמן מסר, שכיהנה בעבר כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה. אומ"ץ פנתה באחרונה לנציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת בדימוס הילה גרסטל, בבקשה לבדוק את התנהלותה החריגה של הפרקליטות לגבי מסר, אך ידיה היו כבולות בשל החלטה שקיבל בשעתו בג"ץ לדחות עתירה שהגשנו בדרישה להעמיד את מסר לדין. שולה זקן יצאה בזול מהעבירות שביצעה בחסותו של אולמרט המגה-מושחת במסגרת עסקת טיעון אחרי שהחליטה להעיד נגד הבוס לשעבר ולפרסם הקלטות סתר שחשפו את דמותו האמיתית. אולמרט סירב להעיד במשפט ובדרך זו התחמק מלהתעמת עם הדברים שאמר לזקן שהפלילו אותו. אבל בניגוד למשפטים הקודמים שבהם הפגין אולמרט יהירות ושחצנות, במשפט חוזר זה ניסה אולמרט לעורר את ליבם של השופטים להציג עצמו כאדם רחום וחנון אבל בלי שהביע חרטה על מעשיו. למרבה האירוניה הציבור הרחב קיבל את גזר דינו של אולמרט באדישות, אולי משום שהתרגל לכך שהמדובר בעבריין סדרתי. וחוץ מזה מה קרה? בסך-הכל נוספו במצטבר עוד שמונה חודשים לשש השנים שנפסקו לאולמרט בפרשת הולילנד. בית המשפט העליון מתמהמה משום מה להכריע בערעור שהגיש אולמרט על גזר הדין החמור. השבוע נשמע נימוק מאלף לסחבת: השופטים העליונים המתינו להכרעת השופטים במחוזי בפרשת טלנסקי שהם העבירו להכרעתם המחודשת אחרי חשיפת הקלטות בפרשת טלנסקי. עובדות תמוהות בגזר הדין יש כמה שאלות פתוחות ועובדות תמוהות. שניים מהשופטים שחרצו את גזר דינו של אולמרט, יעקב צבן ומשה סובל, כיהנו בהרכב שזיכה את אולמרט מאותן האשמות שלוש שנים קודם לכן. בראש ההרכב עמדה אז נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים מוסיה ארד, שפרשה לאחר מכן לגמלאות ומאז ירדה למחתרת וקולה לא נשמע משום מה מאז. מקורביה טוענים שלמרות שבדיעבד פסק דינה היה תמוה בלשון המעטה, גם בעיניהם היא לא היכתה על חטא על כך. השופטת רבקה פרידמן פלדמן שהצטרפה להרכב במקומה, טענה בשעתו שגם ללא סרטי ההקלטה של שולה זקן היה מקום להרשיע את אולמרט במשפט הקודם. אגב, מי שהעיד אז לטובתו של אולמרט היה לא אחר מאשר חברו הטוב שר המשפטים לשעבר פרופ' יעקב נאמן, בעל קופת שרצים משלו, שטען בעדותו שהכספים שאולמרט קיבל מטלנסקי נחשבים לתרומות למטרות פוליטיות שקבלתם אינה מהווה עבירה פלילית. מעניין אם עדותו זו של נאמן מצדיקה נקיטת אמצעים כלשהם. החמירו או לא? שאלה אחרת היא האם השופטים הירושלמים החמירו עם אולמרט? הפרשן המשפטי הירושלמי מטהר השרצים הוותיק, יחיאל גוטמן, הממשיך לשמור אמונים לחברו הטוב, טען שפסק הדין היה מיותר. פרשנים בלתי תלויים טענו ששני השופטים צבן וסובל נטרו לאולמרט על ששיקר להם במשפט הראשון שבו הם זיכו אותו ולכן החמירו בעונשו. (אומ"ץ התריעה בשעתו על כך שאולמרט גם שיטה בשופטים בכך שטען שעונשו האמיתי הוא חיסול הקריירה הפוליטית שלו. זמן קצר אחרי הזיכוי עשה אולמרט צעדים של קאמבק פוליטי שנקטעו בעקבות פרשת הולילנד.) היו גם כאלה שטענו שהשופטים הקלו על אולמרט מאחר ששילם כבר לטעמם מחיר אישי כבד כאשר התדרדר מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. תהילה מדומה קצת הפריעה לי הערה של השופטים: "לזכותו של אולמרט עומד עבר מפואר בשירות המדינה שבמהלכם עשה לילות כימים ותרם תרומה מיוחדת במינה, חשובה מאין כמותה לחוסנה וביטחונה של המדינה". כמי שמלווה מקרוב את פעילותו הציבורית של אולמרט מאז ראשית שנות השבעים אני יכול להעיד בשבועה ולהציג ראיות שלאורך השנים הוא עשה הרבה מאוד למען כיסו, מעל בכספי ציבור, קיבל שוחד בדרכים שונות והפך למיליונר כבד. מספרי החדש "אומץ לב" שיצא לאור בעוד כמה ימים אפשר להגיש נגדו שורה של כתבי אישום נוספים ולמחוק את התהילה המדומה שהדביקו לו השופטים.

הגילויים האחרונים על תת ניצב אפרים ברכה, ראש יאח"ה, בחשד שניסה לשבש חקירה בפרשת שוחד באשדוד, לא ניתנים יותר לטיוח למרות הגיבוי התמוה שברכה זוכה לו מראש אח"ם (אגף חקירות ומודיעין) ניצב מני יצחק והמפכ"ל רב-ניצב יוחנן דנינו. אתר News1 חשף בימים אלה, שלפני שלוש שנים, בעת שברכה כיהן כראש חטיבת החקירות באח"ם, הוא הונה את ראש אגף החקירות דאז, יואב סגלוביץ', ואת ראש יאח"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה) דאז, זיוה אגמי, ומסר להם פרטים מטעים באופן מושחת בחקירה מסועפת בפרשת השוחד בעיריית אשדוד - שהתנהלה ביאח"ה. בתפקידו הוא היה משמש כיד ימינו של ראש אגף החקירות במשטרה בניתוב חקירות ליחידות, אך לא היה מורשה לקבוע מי העדים שיזומנו ואלו פעולות חקירה בדיוק יבוצעו. כפי שנחשף ב-News1, עקף ברכה את המערכת, לצרכיו שלו ולמטרותיו האישיות המושחתות: לסייע לקבלן הבכיר מאשדוד, המקורב מאוד אליו, להיחלץ מאימת הדין. הקבלן שנחשד במתן שוחד בהיקף כספי גדול הנאמד במאות אלפי שקלים לסגן ראש העיר אשדוד, עמרם כנפו, זכה לטיפולו ולהגנתו האישית של ברכה. כשנשאל כיצד יוכל למנוע חקירתו של הקבלן וחקירתו באזהרה אמר ברכה: "אני אגיד שהוא מקור שלי בחקירה זו". למטרה זו קיים ברכה שלוש פגישות לפחות עם הקבלן החשוד. בניגוד לנהלים ולמתחייב מתפקידו, ברכה לא טרח לדווח על הפגישות הללו לראש אח"ם ניצב בדימוס סגלוביץ' ולראש יאח"ה אגמי. סגלוביץ' העדיף להגן על ברכה ואמר שהוא לא מאמין שפעל מאחורי גבו ועשה את מה שמיוחס לו. אגמי לעומתו הודתה שלא היה לה כל מידע על צעדיו של ברכה, הוא לא עדכן אותה. אומ"ץ החליטה לאחוז את השור המשטרתי בקרניו ופנתה השבוע אל היועץ המשפטי לממשלה ואל פרקליט המדינה, בבקשה שיורו על פתיחת חקירה נגד ברכה בפרשה זו ויורו על השעייתו המיידית. בפנייה שלנו נאמר בין השאר:

• "אתר 'News1' חשף בימים האחרונים פרשה חדשה שקשורה בראש יאח"ה תת ניצב אפרים ברכה המעלה חשד בביצוע מעשים פליליים ומחייבים נקיטת פעולה מיידית.
  המדובר הוא בשנת 2012 בעת שברכה שימש כראש חטיבת חקירות באח"מ.
  כפי שנחשף באתר שיבש לכאורה ברכה באותה עת חקירה מסועפת שניהלה יאח"ה נגד בכירים בעיריית אשדוד.
  בין השאר פעל ברכה כדי שקבלן שנחשד במתן שוחד לסגן ראש העיר לא ייעצר עם שובו ארצה ולא ייחקר באזהרה ובמקביל נפגש יותר מאוחר עם אותו קבלן לשיחות תדרוך.
  עוד נאמר ב-'News1' כי כמה חודשים לאחר מכן פעל ברכה לעצור את החקירה ביאח"ה והיה מעורב מאחורי הקלעים במתן הוראה ברוח זו לראש צוות החקירה רב-פקד יעל הראל.
  זאת ועוד, תת ניצב ברכה לא טרח לדווח על צעדיו לראש אח"מ דאז ניצב יואב סגלוביץ' ולראש יאח"ה דאז תת ניצב זיוה אגמי.
  אומ"ץ דורשת מכם להורות על פתיחת חקירה בנדון ועל השעייתו המיידית של ברכה מתפקידו".

לא הפעם הראשונה אין זו הפעם הראשונה שאומ"ץ עוסקת בעניינו של ברכה. בפעם הקודמת היה זה לאחר שנחשף שהוא קיבל סכומי כסף ניכרים מהרב המושחת יאשיהו פינטו. במכתב פנייה ששגרתי בשעתו ליועץ המשפטי לממשלה נאמר בין השאר:

• "אחד הצירים המרכזיים בחקירתו של הרב פינטו הייתה שאלת תשלומי השוחד ששולמו לראש יאח"ה תנ"צ אפרים ברכה. אומ"ץ דורשת לחשוף לאלתר את העדויות המפלילות שהועלו בחקירת הרב נגד תנ"צ ברכה, הכוללות העברות כספים בסכומים של עשרות אלפי דולרים במשך השנים, במסגרת סיוע בקשיים הכלכליים של משפחת ברכה.
  חובה לחקור את אופי הקשרים האישיים שהיו קיימים לאורך שנים בין הרב פינטו לבין תנ"צ ברכה ובין רעיותיהם ולבחון, האם תנ"צ ברכה העביר לרב מידע חסוי מחקירות המשטרה בנושאים שונים. רק אחרי שתתברר התמונה לאשורה ניתן יהיה להחליט אם תנ"צ ברכה ראוי להמשיך בתפקידו הרגיש כראש יאח"ה".

החלטה בלתי סבירה לפנייה זו היה המשך: אומ"ץ הגישה באמצעות עורך הדין יובל יועז עתירה לבג"ץ נגד פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה ומנהל מח"ש, בדרישה להורות להם לפתוח בחקירה פלילית כנגד ראש יאח"ה, תת-ניצב אפרים ברכה, בפרשת הרב פינטו. בעתירה נטען, בין השאר, כי כתב האישום שהוגש נגד הרב פינטו, במסגרת הסדר טיעון שנחתם עמו, מגלה חשדות לקבלת טובות הנאה, שוחד ומרמה והפרת אמונים מצדו של תנ"צ ברכה, וזאת לאורך שנים. עוד נטען, כי גם העדויות והראיות מחקירתו של הרב פינטו, שנחשפו בשבועות האחרונים בתקשורת, מחזקות את החשדות המתעוררים כנגד הרב פינטו. על-רקע כל זאת, החלטתם של פרקליט המדינה והיועמ"ש שלא לפתוח בחקירה כנגד ברכה היא בלתי סבירה באופן קיצוני. עסקת הטיעון בין הפרקליטות לבין הרב פינטו נחתמה כדי שמערכת אכיפת החוק תוכל להשתמש בעדויות ובמסמכים שהעבירו הרב פינטו ואנשיו למח"ש, במסגרת החקירה המתנהלת נגד ניצב (בדימוס) מנשה ארביב, לשעבר מפקד להב 433, החשוד בקבלת טובות הנאה מפינטו. אולם בד-בבד, מתעלמים הפרקליטות והיועמ"ש מדבריו של הרב פינטו, שלפיהם העניק טובות הנאה גם לתנ"צ ברכה, לאורך שנים, זמן רב לפני שדיווחו מפקדיו על הצעת השוחד הראשונה כביכול שקיבל מצד פינטו. עוד נטען בעתירה כי ניהול חקירת פרשת השוחד נגד הרב פינטו ביאח"ה, היחידה שעליה מופקד תנ"צ ברכה - היעד למתן השוחד כביכול - מגלם כשל מובנה בניהול החקירה. למעשה מדובר בכשל כפול: הן באי-העברת העניין לידיה האמונות של מח"ש, שהיא גוף החקירה האמון על חקירת חשדות כנגד אנשי משטרת ישראל, במקרה שיתברר שב"טנגו השוחד" רוקדים שניים גם במקרה זה - נותן השוחד ומקבל השוחד; והן בהפקדת החקירה בדבר חשדות למתן שוחד לקצין משטרה בידי יחידה שאותו קצין עצמו מופקד עליה. "תעודת הכשר" כהלכה? העתירה נדחתה על-ידי שופטי בג"ץ. תת-ניצב ברכה ממשיך מאז לפקד על יאח"ה. מקורביו של ברכה טענו שהוא הפך מאז קורבן לפרשת פינטו אחרי שדיווח לממונים עליו על הכספים שקיבל מהרב. כאדם שומר מסורת הוא משלם לטענתם מחיר יקר מאחר שמתפללי בית הכנסת מתנכלים לו בנימוק שהוא "מויסר" (מלשין). היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה החליטו בעקבות הכרעת בג"ץ וברכה קיבל "תעודת הכשר". מעניין לדעת האם הפרשה החדשה שבה מעורב ברכה עד צוואר תעורר אותם מתרדמתם ותחייב אותם לפעול. אומ"ץ לא מתכוונת להניח לפרשה זו. אין זה ראוי לאפשר לברכה להיות על תקן של טובל ושרץ בידו כל עוד לא התבררו כל העובדות לאשורן.

מצעד הנחקרים בפרשת המגה-נוכל רונאל פישר כלל גם את אושרת אסף, יו"ר ארגון זכויות השוטרים, שנחקרה במח"ש במשך חמש שעות כחשודה בתווך לקבלת שוחד ולאחר מכן שוחררה לביתה. אסף נשאלה בחקירתה בנושא גיוס תרומות למסיבת בר מצווה ובת מצווה שארגנו בזכרון יעקב ראש אגף התנועה ניצב ירון בארי ורעייתו אילנית. במהלך החקירה הכחישה ששיחדה שוטרים והמליצה לשכור את שירותיו של פישר כפרקליט וטענה שבאותם ימים איש לא ידע על מעלליו הפליליים. אסף הכריזה אחרי החקירה בראיון עיתונאי: "הקו האדום שלי כמעט נחצה אם אני אבין שהפרשה הזו פוגעת במשפחה שלי, אם אני אבין שיש מי שרוצה להרוס אותי, ויש כאלה - אז זה יהיה גם הסוף של הפעילות שלי. אני אעבור את המהמורה הזו. הרבה מאמינים בי. אני עדיין גאה במשטרה. בשוטרים, בלוחמים ובמתנדבים. אין אף אחד שמוכן לעזור לשוטר". אושרת הוסיפה: "המשטרה מעולם לא אהבה את מה שאני עושה. זה גם כורח הנסיבות. אני נלחמת גם בענייני משמעת. פעם הייתי הולכת עם זה לתקשורת, כי לא נתנו גיבוי לראייה שלי, שגם לשוטר יש זכויות". אחרי פרשה זו ספק אם אסף תוכל להמשיך לטפל מול המשטרה בזכויותיהם של השוטרים. חקירתה של אסף האגרסיבית היכתה בתדהמה שוטרים לא מעטים שמתייחסים אליה כאל מגינת זכויותיהם, כמו הזכות להיפגש עם עורך דין בעת חקירה במח"ש. אבל מרבית השוטרים מתייחסים אל אסף כאל מי שלא שירתה מעולם במשטרה (בעלה שירת בעבר ביחידה המרכזית) והפכה את העמותה קרדום חפירה להטפת מוסר ולעיתים גם להשתלחות חסרת רסן. צער פומבי בוטה אחת הדוגמאות הגדולות קשורה בנשיאת בית המשפט לשעבר, דורית ביניש. בעת דיון משפטי בפני הרכב שהיא עמדה בראשו שלף לפתע עבריין את נעלו והשליך לעברה של ביניש את אחת מנעליו. רק בנס החטיאה הנעל את ראשה של השופטת שניצלה מפגיעה חמורה ונפגעה רק בידה. אסף, שנטרה לביניש, לא היססה להביע את צערה בפומבי על כך שהנעל לא פגעה בביניש "במקום אחר". העמותה לזכויות השוטרים הוקמה ביוזמתה בשנת 2009 אחרי שקודם לכן פעלה ללא מסגרת. הנימוק העיקרי להקמתה הייתה העובדה שאנשי כוחות הביטחון ובכללם השוטרים אינם יכולים לפצות את פיהם בפומבי או להקים ועד שייצג אותם. אסף בחרה את עצמה כמגינת ציבור השוטרים ופיה החל להפיק מרגליות מבלי שהם העניקו לה אישור לכך. מטרותיה העיקריות של העמותה: "טיפול בזכויות וברווחת השוטרים ובני משפחותיהם, תמיכה במשפחות שכולות ובאלמנות/אלמנים של אנשי משטרה והענקת סיוע משפטי על-ידי עורכי דין לשוטרים במסגרת מילוי תפקידם". מקבלת שכר לפעילותה? עד היום לא ברור מי הם חברי הוועד המנהל של העמותה, מוסדות הביקורת שלה ובעיקר מהם המקורות הכספיים של העמותה והאם אושרת מקבלת שכר תמורת פעילותה. מה שכן ברור הוא שרשם התאגידים לא העניק אישור של ניהול תקין לעמותה שאמורה לשמור על זכויות השוטרים. אסף היא ידידה ותיקה של פישר ולאורך השנים דחתה על הסף כל ניסיון לפגוע באי-היושר האישי הבסיסי שלו. עד היום לא ברורה מהותה של ידידות מוזרה זו. קרוב לוודאי שפישר הערמומי ביקש לנצל את קשריה של אסף עם אנשי משטרה בדרגות השונות שנזקקו לשירותים משפטיים. לטווח ארוך הוא תכנן לפי כל הסימנים חיבור לקציני המשטרה בדרגות השונות כדי לטוות רשת מסועפת שתשרת את האינטרסים הפליליים שלו בשחיטת לקוחות פוטנציאליים עם או בלי שיחודם. בשעתו הייתה לי הזדמנות ממקור ראשון להיווכח עד כמה אסף שבויה בקסמו של פישר. באותם ימים אומ"ץ שיתפה פעולה עם העמותה לשמירת זכויות השוטרים בכמה נושאים שחפפו את האג'נדה שלנו. בהזדמנות מסוימת כאשר מתחתי ביקורת על התנהלותה של אושרת במאמר שפרסמתי לא היססה לשלוח אלי מסרון זועם וחסר מעצורים שבו איימה להגיש נגדי תביעה לשון הרע באמצעותו של פישר. לצערי הרב לא הוגשה התביעה עד היום וכך החמצתי הזדמנות נוספת לחשוף את קלונו של פישר ואולי גם היו מתגלים לי דברים לא ידועים בעמותה לזכויות השוטרים.