בימים טרופים אלה כשהסדר העולמי-המדינתי משתבש ומדינות בעלות היסטוריה מרובת שנים נעלמות, במחי יד - בין היתר בעזרתה "האדיבה והנדיבה" של המדינה האיסלאמית (בערבית: الدولة الاسلامية, תעתיק מדויק: אלדולה אלאיסלאמיה), הידועה גם בשם דאעש (בערבית: داعش, ראשי תיבות של الدولة الاسلامية في العراق والشام, תעתיק מדויק, שהינה ארגון טרור איסלאמי סוני שהתפצל מארגון אל-קאעידה ופועל בעיקר בסוריה ובעירק, המגדיר עצמו כח'ליפות איסלאמית סונית.
בימים אלה, ימים חסרי כל הגיון מדיני סדור של ממש, כשהסכם סייקס-פיקו, הקרוי על שמם של מארק סייקס, נציג משרד החוץ הבריטי, ושארל פרנסואה ז'ורז'-פיקו, נציג משרד החוץ הצרפתי, קבע אזורי השליטה של שתי המעצמות בשטחי האימפריה העות'מאנית במזרח התיכון לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, נזרק לפח הזבל של ההיסטוריה והפך לאות מתה בספרי ההיסטוריה, לאחר שמדינות שהוקמו בחסות הסכם זה, מתמוטטות ונעלמות, לבלתי-שוב.
בימים שבהם ארגוני טרור רצחניים מצליחים למוטט מדינות ריבונית, הקיימות שנים הרבה, כאשר במלחמת האזרחים המשתוללת שנים הרבה בסוריה, תלוי גורל שלטונו של באשר אל אסד, בתמיכתם של רוסיה וסין, המונעות התרסקות המדינה הסורית, בעקבות התערבותם של לוחמי מיליציות שיעיות מעירק, מאירן ומחיזבאללה ולוחמי ג'יהאד שלחמו בשורות ארגונים סונים קיצוניים, בהם ג'בהת א-נוסרה והמדינה האיסלאמית.
בימים שבהם המדינה הטורקית מפנה לנו עורף ונשיא טורקיה, רֵגֵי'פּ טָאִיפּ אֶרְדוֹאָן, משמיע הצהרות גזעניות כלפי הציונות, בכלל וכלפי מדינת-ישראל, בפרט - שאלמלא מוסלמי בהשתייכותו הלאומית הוא, ניתן היה להגדירו כאנטישמי, כאשר בשל מוצאו השמי, יוגדר הוא כשונא יהודים מובהק - נשאלת השאלה אם אין מקום למסד - בגלוי ובמפגיע - יחסינו עם העם הכורדי, כפי שהיו ונתקיימו, בעבר, לתמוך בשאיפות הלאומיות של עם זה ולהביא להקמתה של מדינת כורדיסטן, על חורבותיהן של סוריה ועירק, תוך נגיסת חלקים נכבדים משטחי אירן וטורקיה כאחת, לטובת מדינת כורדיסטן.
המנהיג הכורדי, מולא מוסטפא ברזאני, נשיאה ומייסדה של מפלגת הכורדים הגדולה ביותר כיום בעירק, המפלגה הכורדית הדמוקרטית (Kurdistan Democratic Party), היה - בעבר - בקשרים עם ישראל. ברזאני הנהיג המאבק המזוין למען אוטונומיה של כורדיסטן העירקית מול משטר הבעת' בעירק, ומול אירן בתקופת השאה.
בשנת 1963 החל ראש המוסד הישראלי דאז,
מאיר עמית, להדק הקשרים החשאיים עם מוסטפא ברזאני, ובמשך כעשר שנים העניקה ישראל לכורדים בעירק סיוע צבאי. בבחירות שהתקיימו בטורקיה, לפני כחודש ימים, עברה המפלגה הכורדית אחוז החסימה עם 11.6% מהקולות, בעוד שמפלגתו של הנשיא קיבלה 42%, מה שימנע ממנו לשנות החוקה, כפי שהכריז שייעשה.
הכורדים (בכורדית: کورد / Kurd) הם חברי קבוצת לאום המהווים חלק מהעמים האירניים. מעריכים מספרם של הכורדים בכ-25 עד 40 מיליון נפש. מרבית הכורדים חיים בטורקיה, אירן, עירק וסוריה. יש גם קהילות כורדיות בארמניה וגאורגיה, ואילו הקהילה הכורדית העתיקה ליד קאבול שבאפגניסטן עזבה את המדינה בעת מלחמת האזרחים האפגנית. מאז ראשית המאה ה-20 הכורדים שואפים להקים מדינה עצמאית בחבל הארץ כורדיסטן. עקב התנגדותן העזה של המדינות באזור לא עלה בידי הכורדים להקים מדינה. נראה כי הכורדים הם הקבוצה הלאומית הגדולה ביותר שהיא נטולת מדינה. בטורקיה, רוב מזרח המדינה מאוכלס ברוב כורדי. המחתרת הכורדית, PKK, הייתה פעילה מאוד בשנות התשעים וערכה פעולות טרור רבות, עד לתפיסתו של מנהיגה, עבדוללה אג'לאן. בנוסף לפעילותה נגד הכורדים שבגבולותיה, תקפה טורקיה הכורדים שבצפון עירק.
כורדיסטן היא חבל ארץ הררי ברובו ועשיר בנפט במערב אסיה, המכיל חלקים גדולים מהרי הזגרוס והרי הטאורוס, צפונית וצפון-מזרחית לארץ נהריים. כורדיסטן - משמעותו "ארץ הכורדים"; המושג מופיע לראשונה בימי הביניים, אם כי כבר בתקופה הקלאסית יש התייחסויות לממלכת קורדואן ("קרטיגיני" בעברית). שטחו של כורדיסטן כ-195,660 קמ"ר, רוב תושביו כורדים, וכיום הוא משתרע על פני צפון-מערב אירן, צפון עירק, דרום-מזרח טורקיה והפינה הצפון-מזרחית של סוריה. מספר הכורדים בעולם נאמד בין 25 ל-30 מיליון נפש. כ-50 אחוז מהם חיים בטורקיה (כ-15 מיליון), והיתר בעירק (כ-5 מיליון), באירן (כ-5 מיליון), בסוריה (בין מיליון לשלושה) ובארמניה (כ-70 אלף). יש הטוענים, כי הכורדים מהווים את הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בעולם ללא טריטוריה עצמאית.
לאור הצלחותיהם הצבאיות של הכורדים, במלחמת נגד לוחמי המדינה האיסלאמית, בסוריה ובעירק, כאחת ובהיותם - למעשה ובפועל - הכוחות הצבאיים הנוחלים, ניצחון אחר ניצחון נגד כוחות דאעש, נראה כי קרוב היום בו יזכו הכורדים לעצמאות מדינית, לריבונות ולהקמתה של מדינת כורדיסטן המיוחלת על אדמות סוריה, עירק, טורקיה ואירן. דבר זה הינו רק שאלה של זמן, מה-עוד שבטורקיה יצרו הכורדים, בלום חוסם בפוליטיקה. בלוק זה מונע מנשיא טורקיה הנוכחי, רג'פ טאיפ
ארדואן, לשנות חוקת טורקיה ולהפוך לרודן תיאוקרטי-מוסלמי, שמטרתו לחסל כלל הישגיו של נשיא טורקיה לשעבר, מוסטפא כאמל אטאטורק וניתוקה של חוקת טורקיה המודרנית מהדת המוסלמית.
על-רקע השינויים המבניים הפוקדים אזור המזרח-התיכון והמדינות הסובבות והקרובות לו דוגמת: טורקיה, אירן עירק וסוריה, מן הראוי הוא כי מדינת-ישראל תפעל אצל בני בריתה וראש וראשונה אצל ארה"ב, להשגת תמיכתה בהקמת מדינת כורדיסטן והענקת ריבונות מדינית למילוני הכורדים החיים בשרידיהן של סוריה ועירק, תוך ניתוקם של בני מיעוט זה, מחבלי הארץ, בהם חיים הם בטורקיה ואירן וסיפוחם למדינת כורדיסטן הריבונית.
