אסף ליפשיץ חי ועובד כמסגר בקיבוץ מעוז חיים ומפסל מנעוריו. חלק ניכר מפסליו הם פסלי חוצות הפזורים במקומות שונים ברחבי הארץ, ממטולה בצפון ועד באר שבע בדרום. אסף הוא חבר קיבוץ מעוז- חיים, נולד בשנת 1942לישראל (שרוליק) וללאה ליפשיץ לבית שרשבסקי. אסף הוא בן למשפחה שרבים מבניה עוסקים באמנות הפיסול, הציור, העיצוב וכדומה. הוא בן דודו של האמן הידוע אורי ליפשיץ ז"ל. אביו של אורי ליפשיץ יעקב ואביו של אסף, שרוליק הם אחים. אחותו של אסף ליפשיץ (מצד אמו לאה) היא הסופרת המיתולוגית דבורה עומר. קרובת משפחה נוספת של אסף היא הציירת נירה לב. לאסף 4 ילדים. אומר אסף: "איך שהוא יצא שילדי לא עוסקים באמנות. אחד, איש הייטק, השני אגרונום, אחת מורה ואחת בוגרת תואר שלישי בפסיכולוגיה.

פסליו ותערוכותיו של אסף ליפשיץ

פסליו של אסף ליפשיץ כאמור מעטרים מקומות שונים רבים ברחבי הארץ. רבים מהם עשויים ברזל לסוגיו וכמעט לא פסלי אבן. להלן רשימת חלקית של המקומות בהם ניצבים פסליו: בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסת חשמל ב"פינת אורי" מוצב פסל שיצר אסף ליפשיץ - פסל דיוקנו של אורי מייזלס ז"ל שהיה סטודנט מצטיין בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ונהרג בתאונת דרכים באלסקה ב-2003. בחזית קניון עזריאלי ממוקם פסל "הטיס השותה" ליפשיץ יצר גם את פסל דיוקנו של דוד עזריאלי שהוצב בקניון עזריאלי (עירית ת"א ביקשה בזמנו להסיר את הפסל בטענה שהוצב ללא היתר). בכפר תבור מוצבים במקומות שונים כ-10פסלים של אסף .הבולטים והידועים שבהם הם פסל -אנדרטה "הנער והסוס " שניצב בכיכר מרכזית בישוב וכן "פסל הנורה". מערבה משם בבירת העמק בעפולה מוצב פסל "הלוחם החושב" ברחבת בית "יד לבנים" בשד' יצחק רבין בעיר. בחולון מוצבים 4 מפסליו ב"גן סיפור" ובניהם פסל" האריה שאהב תות" - פסל ברונזה גדול מרשים של אריה שלועו פעור ובו צרור תות שדה ופסל גדול של פרי תות . בקיבוץ מעוז חיים, - מוצבים פסלים רבים של אסף ליפשיץ חבר הקיבוץ. בגלריה של הקיבוץ מוצגת תערוכת קבע של אסף ליפשיץ ובה מודלים של רבים מפסליו הפזורים ברחבי הארץ . פסלים נוספים של אסף מוצבים במקומות הבאים: בגן התעשיה תפן בגליל, במוזאון הפתוח גן תעשיה עומר ליד באר שבע, בגשר שייך חוסיין (1994),כישורית (1996), גני חוגה - עמק בית שאן (1993) במטולה ובמקומות נוספים. במהלך השנים ערך והציג אסף ליפשיץ תערוכות יחיד או קבוצתיות מיצירותיו ב-1999 - במוזאון המושבה כפר תבור - תערוכה קבוצתית ב-2004 -בגלריה המגדל תל אביב -תערוכת יחיד. ב-2010 -בגלריה מעוז חיים - תערוכה קבוצתית "פיצול גנטי".עם בן דודו אורי ליפשיץ ובני משפחה נוספים כמו אחיו התאום נדב ליפשיץ, אחיו הבכור איתן אחותו תמר ונוספים. בדצמבר 2010נערכה באכסדרת בית האופרה בתל אביב. תערוכת יחיד של אסף וכן הציג בתערוכות נוספות.

ניתוח יצירותיו של אסף ליפשיץ

רבים מפסליו מתארים דמויות משחקות ומשלבים דמיון ומציאות, צורות הנדסיות ודמות אדם, ילדות ובגרות. באתרו של אסף ליפשיץ מופיע ניתוח של יצירתו כפי שנכתב על-ידי אשת האמנות אילה דוכס. אסף אישר לי לפרסם את הדברים. וכך כותבת- מנתחת אילה את יצירתו של אסף. "בפסליו של אסף ליפשיץ ישנם ניגודים ומתח בין הניגודים. הניגודים באים לידי ביטוי: א. בסוג החומר - חומר לא מעובד, לעומת חומר מאוד מעובד וסוגי חומרים שונים. ב. התנועתיות של הדמות, לעומת היציבות של הדומם. הדומם בפסלים של אסף ליפשיץ לעיתים הוא מחומר לא מעובד, ולעיתים הדומם לקוח מחיי היום-יום, אך עבר עיבוד של האמן. לדוגמא: ארגז תפוזים, כסא- עץ, אופניים, אוזניות. הדמויות בפסליו של אסף ליפשיץ מאוד בתנועה, תנועה זו פותחת את הפסל אל הנוף והסביבה, אך הדמויות עצמן מכונסות בתוך עצמן. יש להן את העולם הפנימי שלהן והן מרוכזות בו ובדומם שלידן. התכנסות זו יוצרת יחידה סגורה ושלמה. בדמויות ישנו משחק בין אשליה - למציאות. הדמויות העשויות, נראות מאוד מציאותיות, אך בכל דמות ישנו משהו ששובר את האשליה. ההשתלבות בנוף נוצרת מתנועת הדמויות ומהחללים והפתחים שבדומם.

פסל "החייל החושב" בעפולה

אחד מפסליו של ליפשיץ כאמור מוצב ברחבת בית "יד לבנים" בעפולה ונקרא בשם "הלוחם החושב". הפסל מציג את דמותו של חיל לוחם יחף לבוש מכנסיים צבאיות מאובקות ומלוכלכות וגופיה צבאית בצבע חאקי נושא בידו רובה כשהוא נשען -רכון על גבי ארגז תחמושת צה"לי. מספר לי אסף ליפשיץ על תולדות יצור הפסל: "פנו אלי מאחת היחידות הצבאיות שאשתתף במכרז יחד עם פסלים נוספים ליצירת פסל עבור חדר הזיכרון ביחידה. הצגתי בפניהם את הפסל "הלוחם החושב" וזכיתי במכרז. אולם, קצין בכיר בצבא הטיל וטו על הפסל בטענה כי עלותו הכספית גבוה מבחינת תקציב היחידה והיחידה אינו יכולה לעמוד בהוצאה כספית זו. לבסוף לאחר שהוקם בית "יד לבנים" בעפולה הוחלט בסיוע תרומת מפעל הפיס להציב את הפסל ברחבה שממול בית "יד לבנים" בעפולה. מוסיף אסף ליפשיץ: "שאבתי את הרעיון לפסל "הלוחם החושב" משירותי הצבאי כטנקיסט בשריון. אני זוכר איך הינו כחיילים יושבים רוכנים על ארגזי נשק." לא הצלחתי לקבל מאסף תשובה ברורה מהו הרעיון שהתכוון להביע ולתאר בפסל. אבל אם אני מבין נכון מדבריו, הרעיון בכללו הוא להציג את החיל באור מעט שונה מהתדמית של החיל הלוחם הקשוח הנוקשה והמוקפד. אגב, חדי עיין יוכלו לראות על גבי ארגז התחמושת שעליו נשען הלוחם, מספרים שונים, כמו מספר קטלוגי, מספר סדרת יצור וכדומה. בן השאר מופיע המספר 6.10.73 שזהו כידוע תאריך פרוץ מלחמת יום כיפור . ייתכן שבן המספרים מתחבאים מספרים בעלי משמעות כמו למשל מספר אישי של חייל שנפל במלחמה ואסף ביקש להנציחו אבל אין לי אישור רשמי מהפסל ליפשיץ שאכן כך הדבר.

פסל "הטייס השותה" של אסף ליפשיץ בקניון עזריאלי

פסל נוסף של ליפשיץ ניצב בחזית קניון עזריאלי זהו פסל "הטייס השותה" עשוי ברונזה ופלדלת אל חלד המציג את דמותם של טייסי חיל-האוויר באור מעט שונה. באתר חיל-האוויר נכתב על הפסל: "אסף ליפשיץ מנסה בפסל לשבור את התדמית המוקפדת של טייסי חיל-האוויר ומציג את הטייס כאשר הוא מבצע פעילות יומיומית וקיומית: שתיית מים הישר מן הברז. הוא לבוש למחצה בסרבל הטיסה וקסדתו מונחת על הקרקע ועוברי האורח יכולים ממש להתבונן בו מקרוב - בניגוד לדימוי הקלאסי של הטייס כדמות מורחקת ואצילית. בכך, משווה ליפשיץ אנושיות לדמות, ויוצר הזדהות מצד המתבונן. דמותו של הטייס השותה מבוססת על הטייס רס"ן בועז גפני ז"ל שנהרג והוא בן 24."