המעבר מגן הילדים לבית-הספר הוא ציון דרך משמעותי, הן עבור הילד והן עבור הוריו. הילד הצעיר עובר ממסגרת שבה הוא "רק משחק", למסגרת לימודית, שבה מצופה ממנו להפוך לבוגר ולהתמודד עם דרישות המערכת.
בדומה ל"טקסי מעבר" אחרים, הכניסה לכיתה א' מתרחשת במועד מוגדר והילד עובר את התהליך יחד עם קבוצת הגיל שלו. התינוק הופך לפעוט בקצב שלו, אבל ילד הגן הופך לתלמיד בית-ספר בתחילת שנת הלימודים שבה הוא עולה לכיתה א', יחד עם כל שכבת בני גילו. אומנם בשנים האחרונות מקובל במרבית גני החובה להכין את הילדים לכיתה א', אך עדיין המסגרת שונה, הדרישות תובעניות יותר וההתרגשות עם הכניסה לבית-הספר רבה.
כדי שהילד יוכל להשתלב היטב בבית-הספר, עליו להיות בשל למסגרת: להיות מסוגל לשבת, להקשיב ולהתרכז לפרקי זמן לא קצרים; לגלות אחריות אישית ומשמעת עצמית על-מנת להכין מטלות ושיעורי בית גם כשהוא לא נמצא במסגרת הכיתה ובפיקוח המורה; לדעת לקבל סמכות ולשמור על גבולות. על הילד להסתגל לחברה חדשה, שיש בה אלמנטים של תחרותיות והישגיות, הבאים לידי ביטוי במבחנים ובציונים. עליו להיות מספיק בטוח בעצמו כדי להשתלב בה ולהצליח להתמודד לעיתים גם עם תסכולים ואכזבות, דחיית סיפוקים וקביעת מטרות לטווח ארוך.
חשוב לדעת, שקצב ההבשלה של הילד בתחומים שונים אינו אחיד. ייתכן שהוא יהיה מסוגל לשבת בכיתה, להקשיב ולהכין שיעורים, אבל יתקשה יותר בתחום החברתי או בהתמודדות עם כישלון. אותו הילד גם יכול בתקופה מסוימת לגלות יותר בגרות ואחריות, ובתקופה אחרת פחות. זהו תהליך דינמי, שמושפע גם מגורמים משפחתיים וסביבתיים שונים.
הורים רבים מזדהים עם הילד וחווים את הצלחותיו וכישלונותיו כאילו היו שלהם. בכך הם עלולים להעמיס עליו מטען ציפיות כבד. בנוסף, הם חווים סוג של עצב על כך שהתינוק שלהם גדל, הפך לילד ובקרוב יהפוך למתבגר שבסופו של דבר יפרוש כנפיים ויעוף מהקן.
עצם המודעות למורכבות התהליך ולקשיים שעלולים להופיע, יכולה לאפשר להורים לעזור לילדם. כשהילד חרד, חשוב לדעת לקבל את הקושי כשלב חולף ולתמוך בו. בנוסף, ציפיות ההורים צריכות להיות מותאמות ליכולותיו של הילד. לסיכום, חשוב לזכור כי זהו שלב מעבר וקשיי ההסתגלות הם חלק טבעי ממנו.
