X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
שר ההגנה של ארצות הברית, אשטון קרטר, בעת פגישתו עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, 21 ביולי 2015 [צילום: AP/Carolyn Kaster]
האתגרים הלא-גרעיניים של הסכם הגרעין
ההתמודדות הישראלית עם האתגרים האסטרטגיים הלא-גרעיניים, שהוחרפו כתוצאה מהחתימה על הסכם הגרעין עם אירן, אמורה להיות מושתתת על "ריפוי" היחסים המיוחדים שבין ישראל לארצות הברית
תרחיש אפשרי
אפשר שישראל תיקלע לעימות חריף עם הנשיא אובמה והממשל האמריקני כולו, ותיתפס על-ידי חלקים רחבים בציבור האמריקני כבוחשת בפוליטיקה האמריקנית הפנימית. המתח שיחריף אז בין הממשלים הישראלי והאמריקני עלול אף עלול לכרסם בבסיס התמיכה ההיסטורי של הציבור האמריקני בישראל. תהליך זה, שלא יהיה בהכרח מיידי, עלול להביא לכך שישראל תצטייר כגורם בעייתי, המחבל במאמצים האמריקניים "לתקן את העולם" ולייצבו, ואשר עלול לגרור את ארצות הברית למלחמות לא לה, בניגוד לבחירותיה האסטרטגיות ולאינטרס הלאומי שלה

   רשימות קודמות
  ערב הסעודית והסכם הגרעין עם אירן
  הדיאלוג חיוני לישראל
  הסכם הגרעין: תרחישים והמלצות למדיניות
  מצע להתגברות הטרור
  משמעויות הקמת זרוע סייבר בצה"ל

מעבר למשמעויות הישירות הנוגעות לסוגיית הגרעין, ההסכם שנחתם בין אירן למעצמות בנושא זה מייצר שורה של בעיות ואתגרים משמעותיים ומרחיקי לכת בעבור ישראל, שיבואו לידי ביטוי בעיקר בזירות הפלשתינית והסורית, בזירת הדה-לגיטימציה, ובמישור הקשרים המיוחדים עם ארצות הברית - מעמדה מול הממשל ובקרב הציבור האמריקני.
המאמץ האמריקני להגיע לחתימת ההסכם עם אירן שיקף בחירה אסטרטגית, הגורסת כי אירן היא חלק מהפתרון לבעיות במזרח התיכון, ולא חלק מבעיית היציבות והביטחון במרחב. נראה, כי אירן מזוהה על-ידי הממשל האמריקני כגורם מייצב, שחקן אחראי שניתן לסמוך עליו ולשתף איתו פעולה במאבק נגד האיסלאם הפונדמנטליסטי בכלל ובדאעש בפרט. משמעותה המעשית של תפיסה זו, היא השלמה אמריקנית עם חתירתה של אירן להרחבה והעמקה של השפעתה באזור. ההערכה הרווחת במזרח התיכון ובזירה הבינלאומית בכלל, היא שחיזוק מעמדה האזורי של אירן ישפר באופן ניכר את יכולתה לסייע לבעלי-בריתה במרחב. משמעות הדברים, היא רוח במפרשי חמאס, שנדחק למצוקה אסטרטגית בעקבות מבצע צוק איתן ומשאיבד את משענתו האסטרטגית במצרים עם הפלת שלטון האחים המוסלמים והפיכת התנועה, יחד עם חמאס, לאויב מר ומסוכן בעיני המשטר המצרי. השיפור במעמדה האזורי של אירן עלול אם כן להוביל את חמאס לנסיגה ממדיניות הריסון. אשר לחיזבאללה, השלכות ההסכם מרחיקות לכת אף יותר. הקרבה בין אירן לחיזבאללה ומחויבות אירן כלפי הארגון השיעי, הנלחם לצידה בזירה הסורית להגנת משטר אסד, מבטיחים את הגדלת הסיוע האירני המושט לו ולכן את חיזוק מעמדו בלבנון ובסוריה כאחד, ובפרט את התגברות האיום המורכב שהוא מציב בפני ישראל בחזית הלבנונית והסורית.
יתר על כן, כישלונה של ישראל להשפיע על ארצות הברית בנוגע לנוסח ההסכם עם אירן והמתח הגובר בין ישראל לבין הממשל פוגעים במעמדה בעיני השחקנים האזוריים במזרח התיכון. במציאות שבה התמיכה האמריקנית בישראל מובהקת וגם השפעתה הנתפסת של ישראל בארצות הברית היא ניכרת, גדלים הסיכויים שמדינות באזור, החוות איומים ואתגרים אסטרטגיים דומים לאלו הניצבים בפני ישראל (בדגש על אירן וארגוני הג'יהאד למיניהם), תיאותנה לשתף פעולה עם ישראל במובנים שונים - פוליטיים וביטחוניים. אם עד לחתימת ההסכם היה למדינות סוניות-פרגמטיות תמריץ לשיתוף פעולה עם ישראל בזכות מעמדה והשפעתה בארצות הברית, כעת יש להיערך לאפשרות שתמריץ זה יקטן וכן תצטמצם האפשרות להקים קואליציה אזורית, למשל על בסיס התאמה של היוזמה הערבית לנסיבות שנוצרו במזרח התיכון בשנים האחרונות.
גם בזירת המאבק בדה-לגיטימציה, שהפכה לאתגר אסטרטגי של ממש בעבור ישראל, עלולות להתברר להסכם השלכות בעייתיות. מאחר שההסכם שנחתם מתפרש בעיני רבים לא רק כהצלחה אירנית אלא גם ככישלון ישראלי, יש להניח שהוא יהווה תמריץ לגורמים המנהלים מסע דה-לגיטימציה נגד ישראל בזירה הבינלאומית. קל יותר יהיה לתקוף את ישראל כשהיא נתפשת כמי שפועלת כנגד העולם ודוחה הסכם, הנתפש כמרחיק ומקטין את הסיכוי למלחמה. דימויה של ישראל כמחרחרת מלחמה עלול להתחזק, בוודאי כאשר שר החוץ הבריטי פיליפ המונד מתבטא ברוח זו בפרלמנט הבריטי.
אשר ליחסי ישראל-ארצות הברית: נראה שהנשיא אובמה הצליח לבסס תמיכה ציבורית רחבה בהסכם (להוציא התמיכה המסויגת, לפחות לפי שעה, בקונגרס) ולחזק את מעמדו הציבורי ואת המסר בדבר המורשת הנשיאותית שהוא מבקש להותיר. התמיכה הציבורית תסייע להעלאת קרנה של אירן בעיני הציבור האמריקני. ומנגד, ישראל, היא המתנגדת הנמרצת והקולנית ביותר להסכם - הן במובנו הגרעיני והן במובניו הלא-גרעיניים. עמדתה זו של ישראל מערערת על שיקול דעתו של הנשיא אובמה ועל תבונת מדיניותו ואינה עולה בקנה אחד עם התחושה המתגבשת בציבור האמריקני.
לפיכך, ניתן להעריך, כי מעמדה של ישראל בארצות הברית יתערער אם אכזבתה ודאגתה עקב החתימה על הסכם הגרעין תהיינה ציר למסע מדינתי/רשמי יזום (להבדיל מפעילות יזומה של ארגונים ופרטים ישראלים לא-מדינתיים) נגד הצבעה בקונגרס בזכות הסרת הסנקציות שהוטלו על אירן. בתרחיש כזה, אפשר שישראל תיקלע לעימות חריף עם הנשיא אובמה והממשל האמריקני כולו, ותיתפס על-ידי חלקים רחבים בציבור האמריקני כבוחשת בפוליטיקה האמריקנית הפנימית. המתח שיחריף אז בין הממשלים הישראלי והאמריקני עלול אף עלול לכרסם בבסיס התמיכה ההיסטורי של הציבור האמריקני בישראל. תהליך זה, שלא יהיה בהכרח מיידי, עלול להביא לכך שישראל תצטייר כגורם בעייתי, המחבל במאמצים האמריקניים "לתקן את העולם" ולייצבו, ואשר עלול לגרור את ארצות הברית למלחמות לא לה, בניגוד לבחירותיה האסטרטגיות ולאינטרס הלאומי שלה.
זאת ועוד, הצלחתו של הנשיא אובמה להגיע להסכם עם אירן עלולה לעודדו למנף את הישגו זה לקידום הסכם ישראלי-פלשתיני באמצעות הפעלת לחץ על ישראל וחשיבה מחדש לגבי התמיכה בה בזירה הבינלאומית. שותפו לחזון של הנשיא, מזכיר המדינה ג'ון קרי, אשר זוכה אף הוא בהערכה גוברת בארצות הברית, עשוי להפוך ל"גנרטור" של לחצים על ישראל בגין אמונתו בעצם האפשרות להגיע להסכם, לו רק יחודש המשא-ומתן. יוזמה אמריקנית לחידוש הדיאלוג הישראלי-פלשתיני, הצפויה לזכות בתמיכה ציבורית רחבה יחסית בארצות הברית, עלולה לדחוק את ישראל למצר אסטרטגי.
מבחינת ישראל, אם כן, משמעויותיהם של האתגרים הלא-גרעיניים, הנגזרים מההסכם שנחתם בין אירן למעצמות, הן צורך לצמצם את ההשפעה האירנית במרחב, בדגש על תמיכתה בחיזבאללה ובחמאס; צורך בחשיבה אסטרטגית מחודשת לגבי סוריה עקב הסבירות העולה לשימורו של משטר אסד; צורך בהיערכות לקראת האפשרות של לחץ מצידו של הממשל האמריקני לקדם הסכם עם הפלשתינים בתנאים בעייתיים לישראל; צורך בהיערכות סדורה להתמודדות עם אתגר הדה-לגיטימציה; ובמיוחד - כורח למנוע הידרדרות נוספת ביחסים עם ארצות הברית.

קידום יעדים

ואכן, ההתמודדות הישראלית עם האתגרים האסטרטגיים הלא-גרעיניים, שהוחרפו כתוצאה מהחתימה על הסכם הגרעין עם אירן, אמורה להיות מושתתת על "ריפוי" היחסים המיוחדים שבין ישראל לארצות הברית. לכן, פרט לצורך לגבש עם הממשל האמריקני הבנות לגבי תגובה להפרות אירניות את הסכם הגרעין, מומלץ בראש ובראשונה להימנע מפעולה נגד הנשיא והממשל בזירה הפוליטית האמריקנית. כך יקל על ממשלת ישראל לקדם את היעדים הבאים:
1. הבטחת המחויבות האמריקנית לשימור היתרון הצבאי האיכותי, ואף הכמותי, של ישראל.
2. גיבוש הסכמות עם הממשל האמריקני לגבי המענה לתמיכה האירנית בארגוני טרור המאיימים על ישראל, ובכלל זאת הבנות לגבי פעולות ישראליות יזומות נגד ההתעצמות הצבאית "שוברת שוויון" של חמאס וחיזבאללה.
3. הגדרת האינטרס האסטרטגי הישראלי בזירה הסורית, בדגש לגבי מה לא תוכל ישראל להכיל, וגיבוש הבנות עם הממשל האמריקני בנוגע לכך על יסוד הנחה שמשטר הבעת' - בין אם בראשות אסד ובין אם בהנהגה אחרת - יישאר על-כנו ואף יצליח להשיב לעצמו שליטה באזורים נרחבים בסוריה.
4. הבטחה, באמצעות דיאלוג אסטרטגי ומודיעיני אינטימי, ללא התערבות ישראלית-רשמית בזירה הפוליטית האמריקנית ולצד צעדים ישראלים שימחישו כוונה כנה לקדם את התהליך המדיני, כי הממשל האמריקני לא ייזום מהלך להסכם עם הפלשתינים ללא תיאום מוקדם של המתווה עם ישראל. בהקשר זה, יש לחתור בין היתר לקידום הסכמות עם הממשל לגבי דרישות-סף מהפלשתינים והמשך המאבק בפעילות הפלשתינית נגד ישראל בזירה הבינלאומית וההסתה.
ניתן לשער, שיישור הדורים בין ממשלת ישראל לממשל האמריקני, פרט לכך שיסייע לישראל להתמודד עם הנגזרות המאיימות של הסכם הגרעין במישור הגרעין ובמישור הלא-גרעיני כאחד, יסייע לה גם להתמודד בזירה הבינלאומית עם אתגר הדה-לגיטימציה והסכנה, כי יגבר על-רקע התנגדות ישראל להסכם כיחידה מול המעצמות ויתר המדינות התומכות בו.

פורסם במקור: INSS, מבט על, גיליון 724 (27.7.15)
הכותב הוא מרצה בכיר אוניברסיטת אריאל - המחלקה ללימודי המזרח התיכון ומדעי המדינה, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
תאריך:  28/07/2015   |   עודכן:  28/07/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
האתגרים הלא-גרעיניים של הסכם הגרעין
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות הגרעין האירני
יוני בן-מנחם
שר החוץ האירני יצא למסע יחסי ציבור במדינות המפרץ במטרה ליחצן את הסכם הגרעין עם המעצמות. העולם הערבי מפולג ואין לו תוכנית ואסטרטגיה כיצד להתנגד לאירן, חלק ממנו כבר מוכן להתפייס עם בשאר אסד
עידן יוסף
ביום ראשון ינחת מזכיר המדינה בקהיר וידון עם עמיתו המצרי בדיאלוג האסטרטגי בין המדינות    אובמה: עדיין לא שמעתי טיעון עובדתי נגד עסקת הגרעין
עמי דור-און
עובדה היא שאירן ממשיכה לעבוד על העולם ובשעה שממשלו של הנשיא אובמה מנסה להציג מתווה של ניצחון, עוסקים מדענים אירניים בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות הדרושות לניסוי פצצת אטום
אילנה אדם
כשהולך ומתברר שההסכם לא רק גרוע אלא על סף הטמטום, שהאירנים העלו את קרי כסרדין ברשת, שרימו אותו כפי שרימו את אחרון הפתאים בעולם הפוליטי, וכשישראל אמורה לשלם את המחיר - כדאי לשאול: אולי באמת לא כדאי שההסכם שממילא יצא לדרך לא "יפול" בקונגרס
איציק וולף
מייק האקבי, מהמתמודדים על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארצות הברית, תקף את ממשל אובמה על הסכם הגרעין    "נאיבי מצידו לסמוך על האירנים"
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il