לגרגרנים בלבד

שמעו של המטבח ההונגרי יצא לפניו הרחק מעבר לנהר הדנובה בעיקר בזכות מרק הגולאש, כבד האווז, נקניק הסלאמי, הפפריקה, הבלינצ'ס, חלב הציפורים, עוגת הדובוש ויין הטוקאי. לטעמה המשובח של הקולינריה הזו, אך על קצה המזלג בלבד, התוודענו בעצם ימים אלה של חגי תשרי, שאותם בילינו בבודפשט. היעד שלנו הפעם היה "גונדל" - מסעדתה המובילה ורבת ההשראה הקולינרית של הונגריה כולה. המסעדה, המצויה כיום בבעלות איל ההון היהודי, רון לאודר, נוסדה בשנת 1894 וממוקמת בפארק העירוני של בודפשט, סמוך לגן החיות המקומי ומרחצאות סציני. הדברים אמורים במסעדה היוקרתית והיקרה ביותר של הונגריה. כיאה למעמדה המיוחד - התפריט המוגש בה הוא גורמה ומיועד לגרגרנים בלבד, שאינם מוכנים לוותר על הטעם הטוב שבאוכל. ריהוטה מיושן וכבד, בסגנון הקיסרות האוסטרו-הונגרית, עם נברשות בדולח, שולחנות וכסאות מעוצבים לתפארת, הגודשים אולם מרווח ומרשים למראה.

מעמד אצילי

כיאה למעמדה הקולינרי הרם, נוהגים לפקוד את "גונדל" שועי-עולם, ובהם נשיאים וראשי-ממשלות מכל רחבי הגלובוס. צילומיהם מן המסעדה וחתימותיהם בספר הזיכרונות המקומי, מקדמים את פני הבאים למקום ונוסכים בהם, מטבע הדברים, תחושה של מעמד אצילי. את המסעדה ממלאים מלצרים, עטויים בחליפות-משי אפורות, לבושים בחולצות לבנות-בוהקות, ועליהן עניבות-פאפיון שחורות, נוסח ימים שחלפו לבלי שוב. מאחר שתעריפי המסעדה נושקים לשחקים - החלטנו לטעום מן המעט שבמעט. הפור לפתיח נפל על מרק הגולאש המפורסם של "גונדל", שאותו כמובן אסור להחמיץ. טעמו היה כצפיחית בדבש וניכר על השף שהשקיע בו את מירב כישוריו.

מלוא הנקודות

מן המנות העיקריות נדלקנו על מאפה-אטריות משובח, עם צלי של בשר-בקר מעודן לצידו, ברוטב של פפריקה מעולה. הייתה זו מנה ממש מהממת. גם הקינוח התעלה על עצמו: בלינצס ממולא, עטוי אגוזים, ברוטב-שוקו מריר דומיננטי. סודה צוננת ואספרסו כפול, מהביל וניחוח, דאגו להרוות את צימאוננו. על כל הכבודה שבאה אל פינו שילמנו לשניים 22,000 פורינט, שהם כ-300 שקל טבין ותקילין, כשהשרות המעולה כבר כלול במחיר..בדומה למישלן, שזיכה את "גונדל" בשלושה כוכבים - זיכינו גם אנחנו אותה במלוא הנקודות של הסולם הקולינרי שלנו.