לנוכח המשך ההתפרעויות האלימות נגדנו מצד האויב, סביר להניח שאנחנו עדיין במצב מלחמה ושוב אנו עומדים בפני גל של פיגועים, שיביא להרבה מעצרים, שהמערכת האזרחית לא תצליח להתמודד איתם. ראשית, המערכת האזרחית איננה ערוכה חוקית, מוסרית ונפשית להחמיר עם הטרוריסטים, שעל-פי החוק הבינלאומי דמם מותר בכל עת. שנית, החוקים שנועדו לאזרחי המדינה בעת שלום אינם בהכרח מתאימים לטיפול בטרוריסטים מתועבים הרוצחים נשים וילדים, ושלישית, המערכת המשפטית הישראלית הינה איטית להחריד. בעת מצב חרום מלחמתי, כמו בימים אלו ממש באזורים מסוימים בארץ ישראל, חשוב ביותר להעניש קשות (ומיידית!) את המפגעים, לרבות הטלת עונש מוות שאינו קיים בקודקס האזרחי.
דלתיים סגורות
ברור שנוצר איפה צורך כיום במדינה למערכת שיפוט מהיר ותכליתי, ולכן יש לאשר לבתי הדין הצבאיים של צה"ל לדון במקרים הקשורים לנאשמים באלימות נגדנו מטעמים לאומניים או דתיים. חשוב ביותר להבטיח שמערכת שיפוט כזו תעשה באופן מהיר ושלא תאפשר לעורכי דין לגרור משפטים לאורך זמן, לרבות קיצור משמעותי בזמן לערעורים. המשפט הצבאי יכול גם להתנהל בדלתיים סגורות ובכך למנוע מהאויב לנצל את המשפט לתעמולה. ייתכן אפילו שבמקרים רבים, מטעמי סודיות, יצטרך בית-הדין למנות סניגור מטעמו ולא ירשה לעורכי-דין עויינים למדינה לייצג מחבלים.
דוגמאות רבות קיימות כיום ברחבי העולם בשימוש בבתי-דין צבאיים בעת מלחמה נגד מרגלים ומחבלים, לרבות הוצאות להורג של מורשעים. אני מניח למשל שבית-דין צבאי אצלנו היה ללא היסוס מטיל עונש מוות על המחבל שרצח לפני שנה אם ושני ילדיה הקטנים, ואינני מאמין שמישהו בעולם היה פוצה פה ומצפצף (חוץ אולי מגורמים "יפי-נפש" ב"שמאל הישראלי" ובעדאלה...).
השאלה של כולנו היא: מתי יתחילו קברניטי המדינה להבין שאנחנו נמצאים במלחמה מתמשכת של יותר מ-95 שנים ושאיננו מסוגלים להתמודד עם האויב באמות מידה מוסריות מערביות-יהודיות... האויב אינו מכיר בדמוקרטיה ובזכויות אדם, אז בואו ונדבר איתו בשפתו... אולי אז יבין שלא יוכל לנו.
