באתר הלאומי "אום רשרש", במרכזה של העיר אילת נערך השבוע (ג' 17.11.15) טקס חנוכת בקתת החמר "החושה" המחודשת זוהי בקתת החמר האחרונה שנותרה מבין חמש החושות שהיו במקום. בחושה שנותרה בוצעו בחודשים האחרונים עבודות שימור ושיפוץ על-ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל בהקיף של 400 אלף שקל. במהלך טקס חנוכת "החושה" המחודשת שנערך במעמד ראש עירית אילת מאיר יצחק הלוי, ראש אגף מורשת במשרד ירושלים - ראובן פינסקי ומנכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל עומרי שלמון הוסר הלוט משלט הסבר(השלט הכחול) אודות "החושה" בפרט ואתר "אום רשרש" בכלל. ראש העיר אילת ציין, כי את האתר פוקדים במהלך השנה, מאות אלפי תלמידים מכל הארץ במסגרת טיולים שנתיים, נופשים ותיירים מכל העולם. "זאת דרכנו לשמר ולפאר את המורשת" ציין ראש העירייה. מנכל המועצה לשימור אתרי מורשת עמרי שלמון אומר: "חנוכת השימור והחידוש של החושה המפורסמת והחשובה הזו אליה ניגשנו בחרדת כבוד של ממש, היא חוב שמילאנו ללוחמי תש"ח, למייסדי העיר אילת ובוניה, לנוער הנכון תמיד ושמשימותיו האקטואליות ליצירת מדינה טובה יותר, לא נופלות מזה של דור תש"ח ולעם ישראל שיבוא, שיסייר, שיבקר, שילמד מורשת וסיפור מקום, סיפור לאומי" העבודות לשיפוץ ושימור החושה, נמשכו מספר חודשים, וכללו: תיקונים וציפוי בחומרים טבעיים, תיקוני דלתות, שחזור החלונות, שיפוץ הגג, התקנת תאורת למבנה והתקנת אמצעי שמירה וביטחון. עלות העבודות כ-400,000 שקלים שהוקצו לכך על-ידי המועצה לשימור אתרים, פרויקט מורשת במשרד ראש הממשלה ומשרד התרבות והספורט. יצוין, כי האתר שופץ בפעם האחרונה בשנת 1991 ומאז בוצעו שדרוגים בעיקר בסביבתו. כידוע, מבנה האתר "אום רשרש" שימש כעמדת משטרה בריטית אשר נכבשה על-ידי חיילי חטיבת הנגב אשר הניפו את דגל הדיו המאולתר מעל המבנה האמור. לאתר הלאומי "אום רשרש" מגיעים מדי שנה למעלה מ 200,000 תלמידי תיכון במסגרת סיורים וטיולים שנתיים, זאת לצד מבקרי תיירות שונים אשר פוקדים את האתר. עיריית אילת התקינה באתר לפני כשנתיים עמדת "מסבירן" אלקטרוני הדובר שתי שפות (עברית ואנגלית) אשר מטרתה לתת הסבר אודות האתר ומורשתו. תולדות אתר "אום רשרש" את טקס חנוכת החושה המחודשת הנחה שמואל תגר תושב אילת מזה שנ ותיק מאז 1959 הנחשב להיסטוריון של העיר ובקיא בתולדותיה. תגר סקר בדברים שנשא בטקס את תולדות אתר אום רש-רש ואמר: "באתר הזה בו אנו נמצאים שכנה תחנת משטרה מנדטורית לחוף מפרץ אילת כיום נותר במקום מבנה אחד ולצידו אנדרטה לציון שחרורה של אילת בסוף מלחמת העצמאות. ב-23 לפברואר שנת 1933 הבריטים מקימים את תחנת המשטרה המנדטורית באום רשרש מבקתות לבני בוץ העשויות בפשטות, בשנת 1935 נוספו חדר קצינים, אגף לשוטרים נשואים ומטבח משותף, בתחנה עצמה נבנו שש בקתות (חושות) ועוד ארבע שנבנו רחוק יותר בחוף הים. עוד מימי השלטון העות'מאני נבנו כאן תחנות שיטור ופיקוח על תנועתם של אורחות גמלים, עולי הרגל למכה וסוחרים מירדן וממדבר סיני - כמו למשל, במעבר טאבה, בראס אל נקב ובמרשש. בסוף ימי מלחמת העצמאות נכבשה התחנה באום רשרש בידי חיילי חטיבות הנגב וגולני במבצע "עובדה וכאן גם הונף דגל הדיו במרס 1949. באפריל 1935 ביקר כאן דוד בן-גוריון עם רעייתו, יחד עם ברל כצנלסון, משה ששון ואליהו אילת, בחג הפסח הם היו בתחנת אום רשרש, כאן ראה בן-גוריון את העתיד... ואת הקמתה של אילת. בשנת 1934 ביקר במקום יצחק בן צבי. בשנת 1945 שולח יצחק שדה מפקד הפלמ"ח את חיים רון מפקד פלוגת סיירי הפלמ"ח עם שמעון פרסקי מזכיר הנוער העובד לסיור באזור להכנת מפות הערבה, השניים נעצרו באום רשרש נשפטו בבאר שבע ושלמו קנסות ושוחררו. בספטמבר 1949 שישה חודשים לאחר שחרור המקום, התחילו בהפעלת אכסניה במקום ל-55 אורחים, בחצר המשטרה התקיים ביוני קונצרט ראשון באילת עם יאשה חפץ. בשנת 1950 נפתח במקום "מלון ים סוף" שנסגר בשנת 1954. ביוני 1955 הגיעה למקום הפלוגה המקובצת של תנועת הקיבוץ המאוחד במצוות בן-גוריון לעזור לעיר אילת, הם בנו במקום אכסניה ועבדו כדייגים, הם מקימים את קיבוץ אילות בשנת 1955 ובשנת 1962 הם עוזבים את אום רשרש. בראשית שנות ה-60, הייתה אום רשרש למחסה לכל מיני עוברי אורח לא מבויתים שכונו "ביטניקים" שפקדו בהמוניהם את חופי אילת. העירייה החלה אט אט בפינוי החושות שהחלו להתמוטט מזיקנה. בשנת 1969 החליטה העירייה לעשות מעשה ושלחה דחפורים כדי להרוס עד עפר את כל בקתות הבוץ שנותרו . בזכות התארגנותם המהירה וההרואית של כמה משוגעים לדבר וביניהם גם חבר מועצת העירייה עזרא כהן ושמוליק תגר, נמנעה הריסתה של הבקתה האחרונה. הם שילבו ידיים ועמדו נחושים מול כף הדחפור, ולא כמטאפורה. וכך נותרה לפלטה הבקתה האחרונה של אום רשרש בין קניון 'מול הים' למלון "הסלע האדום". בתאריך 19 לינואר 1994 ובעקבות מלחמה ממושכת של תושב אילת דב סופר ועיריית אילת הוכרזה אום רשרש כאתר לאומי ע"י יצחק רבין. בשנת 1996 קיבלה החושה מעטה אפוקסי לשימור, ורק השנה 2015 בשיתוף פעולה בין המועצה לעירייה, ביצעו עובדי המועצה לשימור אתרי מורשת, שיפוץ בחלקו הפנימי של מבנה "החושה". העבודות במקום כללו: תיקונים וציפוי בחומרים טבעיים, תיקוני דלתות, שחזור החלונות, שיפוץ הגג, התקנת תאורת חיצונית למבנה והתקנת אמצעי שמירה וביטחון. עלות העבודות כ-400,000 שקלים מתקציב המועצה לשימור אתרים, אגף מורשת במשרד ירושלים ועיריית אילת. חשוב לציין, כי האתר שופץ בפעם האחרונה בשנת 1991 ומאז בוצעו שדרוגים בעיקר בסביבתו."