X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
רוסיה מקפידה לשמור על יחסים חיוביים עם ישראל, שבה היא רואה גורם אזורי חשוב. גם מבחינת ישראל, רוסיה היא שחקן מרכזי באזור, ושתי המדינות מתאמות את צעדיהן במטרה למנוע התנגשות בין כוחותיהן הצבאיים במרחב הסורי
▪  ▪  ▪
נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין [צילום: AP/Pavel Golovkin]
האופציות פתוחות
חמש השנים האחרונות לא היטיבו עם היחסים בין ארצות הברית לבין כמה מבנות בריתה המסורתיות באזור ונראה כי הן מבקשות לאותת לממשל האמריקני שבידיהן אופציות פתוחות, גם גרעיניות. רצונן לפתח תוכניות גרעין קשור גם לצורך לגבש פתרונות לטווח ארוך לצרכי האנרגיה הגדלים, ומכאן שאיפתן לבנות יכולת גרעינית אזרחית, כזו שאירן קיבלה היתר להפעיל בשטחה כנגזרת מהסכם הגרעין בינה לבין המעצמות.

   רשימות קודמות
  האחים המוסלמים במצרים: היערכות מחודשת
  מדוע נסגר תיק הממדים הצבאיים של אירן?
  שינוי מהותי בלחימה בדאעש?
  התמתנות בצד הקצנה: התפתחויות בלבנון
  התנגשות איתנים?

בביקור שערך נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, במצרים בפברואר 2015, חתמו הצדדים על מזכר הבנות, שלפיו ישתפו פעולה בבנייה של תחנת הכוח הגרעינית הראשונה בא-ד'בעה, שבצפון מערב מצרים, וב-19 בנובמבר 2015 מצרים ורוסיה חתמו על הסכם לפיו רוסיה תבנה במצרים ארבעה כורים גרעיניים בהספק של 1,200 מגה וואט חשמל כל אחד. אמנם, גילוי מאגר גז משמעותי במים הכלכליים של מצרים יפחית מהתמריץ לעבור לייצור אנרגיה גרעינית, וכך גם שיפור ביחסי וושינגטון-קהיר - באחרונה חלה הפשרה ביחסים, עם הסרת חלק מההגבלות על מכירת נשק, שהטיל הממשל האמריקני על משטר א-סיסי. עם זאת, לאחר חתימת ההסכם הצהיר הנשיא המצרי, א-סיסי, בנאום מוקלט בטלוויזיה המצרית: "היה זה חלום, לבנות תוכנית גרעינית לצרכי שלום במצרים".
אבן הנגף העיקרית לקידום הפרויקט היא שאלת המימון. מצבה הכלכלי של מצרים לא מאפשר לה לממש מיזם מסוג זה וספק גם אם ערב הסעודית, התומכת כלכלית במשטר א-סיסי, יכולה לממן את הפרויקט השאפתני לאור הלחצים התקציביים הניכרים שהיא עצמה מצויה בהם בשל ירידת מחירי הנפט. א-סיסי הצהיר שמצרים תחזיר את ההלוואה על-ידי מכירת החשמל שהכורים ייצרו, לאחר שיחלו לפעול בשנת 2022. אולם מוסקבה אמורה להלוות למצרים את הכסף הדרוש לבניית הכורים, וזאת, כחלק מהסכם מקיף הכולל אספקת דלק לכורים, תחזוקה, הדרכה ותיקונים.
מבט אל המסלול האחר
על-רקע זה, נוסף לניסיונותיה של רוסיה להגיע להסדר שיסיים את המלחמה בסוריה, מתבקש מבט אל המסלול האחר בדיפלומטיה הרוסית במזרח התיכון - תוכניות לבניית כורים גרעינים אזרחים. רוסיה אינה שחקן חדש בשוק הגרעיני האזרחי במזרח התיכון, אך ניכרת עליית מדרגה ברצון של מוסקבה ושל מדינות באזור לשתף פעולה בתחום זה, המתבטאת במעורבות רוסית גוברת במכירת ידע ומתקנים גרעיניים באזור. ערוץ פעולה זה משתלב במאמץ הרוסי הכולל לשקם את קשריה עם מדינות האזור ולשדרגם לאחר הקיפאון ביחסים שחל במהלך "האביב הערבי".
מאמץ זה מכוון לשרת שורה של יעדים של רוסיה באזור עצמו ובזירה הגלובלית, הקשורים בהתמודדות בינה לבין ארצות הברית. מעורבותה הצבאית בסוריה מתבצעת במסגרת קואליציה עם צבא אסד וכן עם אירן וגרורותיה, כחלק מחתירתה להקדים את המערב בכינון שתוף פעולה מדיני וכלכלי עם אירן. אומנם, הפעילות בסוריה נועדה להיאבק בטרור האיסלאמי בדגש על 'המדינה האיסלאמית', כדי לצמצם את האיום הנשקף לרוסיה עצמה מגורמי איסלאם קיצוני, השואפים להרחיב את השפעתם לתחומה, אך היעד המבוקש הוא הישג במישור הבינלאומי, ובכלל זאת השפעה על עתידה של סוריה ועיצוב אזורי בהובלתה. למעשה, רוסיה מעוניינת להגיע להידברות עם המערב בין היתר על-ידי השגת קלפי מיקוח לקידומו של הסדר משולב במזרח התיכון (סוריה תחילה) ובמזרח אירופה.
עבור מצרים, אך לא רק עבורה - האופציה הגרעינית הרוסית אטרקטיבית משום שאין היא מלווה בדרישות ובמגבלות הכרוכות בשיתוף פעולה גרעיני עם המערב. חמש השנים האחרונות לא היטיבו עם היחסים בין ארצות הברית לבין כמה מבנות בריתה המסורתיות באזור ונראה כי הן מבקשות לאותת לממשל האמריקני שבידיהן אופציות פתוחות, גם גרעיניות. רצונן לפתח תוכניות גרעין קשור גם לצורך לגבש פתרונות לטווח ארוך לצרכי האנרגיה הגדלים, ומכאן שאיפתן לבנות יכולת גרעינית אזרחית, כזו שאירן קיבלה היתר להפעיל בשטחה כנגזרת מהסכם הגרעין בינה לבין המעצמות. שיתוף פעולה גרעיני עם מדינות אלה, הוא אינטרס חיוני גם עבור רוסיה, המבקשת באמצעותו לסייע לה לכסות על מצוקות תקציביות, שהחריפו עם ירידת מחירי הנפט. ייתכן גם שרוסיה חוששת שהסכם הגרעין שנחתם בין המעצמות לבין אירן עלול לדחוק אותה מהשוק האירני ולפתוח אותו למערב. פנייה לשווקים חלופיים יכולה להיות אחד מהמענים הרוסיים לתנאים החדשים, שעלולים להיווצר באזור עם אשרור ההסכם עם אירן.
תוכניות גרעין עתידיות
מצרים אינה היחידה שעמה רוסיה מגבירה את שיתוף הפעולה בתחום. על-פי המדווח, אירן מתכוונת לבנות בשיתוף פעולה עם מוסקבה עוד שני כורים גרעיניים בבושהר, בסמוך לכור הקיים באתר והפעיל מ-2011. לצד אירן חתמה רוסיה הסכמים שונים, חלקם לבניית כורים והאחרים להעברת ידע גל לבנות בריתה של ארצות הברית באזור. רוסאטום, תאגיד הגרעין הרוסי, כבר החל בבניית ארבעה כורים, כל אחד בהספק של 1,200 מגה וואט, באקויו (Akkuyu), טורקיה, כאשר הצפי לחיבור הכור הראשון לרשת החשמל הוא ב-2023. עם זאת, לנוכח המשבר שפרץ בין המדינות לאחר הפלת המטוס הרוסי על-ידי טורקיה, עתידו של הפרויקט לוט בערפל.
הביקוש הגובר לאנרגיה בירדן, היעדר עתודות נפט (הממלכה מייבאת כ-90 אחוזים מתצרוכת האנרגיה שלה) והפגיעה המתמשכת הן באספקת הנפט מעירק והן באספקת הגז ממצרים הביאו את הממלכה לרצות להקים בשטחה יכולת גרעינית אזרחית. במרס 2015 חתמה ירדן עם רוסאטום על הסכם לבנייה של שני כורים - הראשון צפוי להתחיל לפעול ב-2024 והשני ב-2026. עלות העסקה, היא של כ-10 מיליארד דולר, כאשר ירדן תחזיק ב-51 אחוזים מהבעלות על הכורים והיתר יהיה בבעלות רוסית. ירדן שפנתה בתחילה לוושינגטון לסיוע, החלה לנהל משא-ומתן גם עם הרוסים לאחר שדחתה דרישה אמריקנית לא להפעיל מעגל דלק גרעיני בשטחה. נכון לכתיבת שורות אלו הצדדים טרם סיכמו את הפרטים בנוגע למימון הפרויקט.
גם ערב הסעודית השיקה תוכנית גרעין אזרחית, לטענתה, כדי לענות על צרכי האנרגיה הגדלים שכן בסוף העשור הבא, בקצב הצריכה הנוכחי, היא עלולה להפנות את מרבית הנפט שהיא מפיקה לצריכה פנימית. הסעודים מבקשים סיוע חיצוני, כדי שתהיה ברשותם אותה יכולת, שהאירנים ושכנים אחרים באזור מפתחים או עומדים לפתח. לשם כך נחנכה בממלכה שורת מיזמים ונחתמו הסכמים - האחרון שבהם עם רוסיה. ביוני השנה חתמו המדינות על הסכם שלפיו רוסיה תבנה את תוכנית הגרעין האזרחית בממלכה ותתמוך בה. אין זה ההסכם הראשון בין הצדדים בתחום הגרעין וכלל לא ברור אם ישפר את היחסים ביניהם, על-רקע המתיחות המאפיינת אותם בשנים האחרונות, בעיקר על-רקע מלחמת האזרחים בסוריה ותמיכת הרוסים באסד. אולם, מקורות סעודיים התעקשו, כי "רוסיה תיקח חלק מרכזי במיזם הגרעין השאפתני של הממלכה".
ישראל לא יכולה להתעלם
מעבר לשיתוף הפעולה הגרעיני בין מצרים לרוסיה, מצרים מצטיידת במטוסי קרב מתקדמים וכצפוי, במערכות הגנה אווירית מסוג S-300. גם אירן צפויה להתחמש במערכת מסוג זה. נוסף למטוסים מתקדמים ומערכות חימוש נוספות. ערב הסעודית, נוסף לשיתוף הפעולה הגרעיני עם רוסיה, עלולה גם היא להרחיב את מאגר החימוש שלה במערכות רוסיות מתקדמות. באחרונה, לאחר התערבות רוסית צבאית בסוריה, בקואליציה עם אירן, ישראל נמצאת גובלת במערכת משולבת של צבא סוריה, צבא אירני וכוחות חיזבאללה, זאת בגיבוי הנוכחות הצבאית הרוסית בסוריה.
בעדות שעד כה לא זכתה להד תקשורתי טען יושב-ראש ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקני, אד רויס, כי שגריר האיחוד בארצות הברית אמר לו, כי ארצו "חשה שאינה מחויבת עוד" להימנע מהעשרת אורניום, על-רקע הסכם הגרעין שנחתם עם אירן. ואכן, לא מן הנמנע כי התקדים האירני יעודד מדינות נוספות במזרח התיכון לאמץ את המודל שהציבה ולפתח תוכנית גרעין מתחת לסף הגרעין הצבאי.
ישראל אינה יכולה להתעלם ממגמת ההתחמשות הכוללת של שכנותיה במערכות נשק רוסיות מתקדמות, כמו גם מכניסתן המואצת לתחום הגרעין ולו משום שתוכניות אלו עלולות לשמש בסיס להרחבת הידע התחום וכיסוי לבניית יכולת גרעינית צבאית, בוודאי אם העברת הידע תכלול בעתיד גם יכולת העשרה. רוסיה מצדה מקפידה לשמור על יחסים חיוביים עם ישראל, שבה היא רואה גורם אזורי חשוב. גם מבחינת ישראל, רוסיה היא שחקן מרכזי באזור, ושתי המדינות מתאמות את צעדיהן במטרה למנוע התנגשות בין כוחותיהן הצבאיים במרחב הסורי. בה בעת, ישראל מצפה שרוסיה תתחשב באינטרס הביטחוני הישראלי. לכאורה, לשתי המדינות עניין בדיאלוג שיסדיר את תחומי האינטרסים שלהם, אבל ספק אם ישראל תוכל לשכנע את רוסיה לכלול בהסכמים בינה לבין מדינות באזור, הרוצות בכורים גרעינים, סעיפים מגבילים - כמו אלו שנכללו בהסכם בין ארצות הברית לאיחוד האמירויות בעניין הגרעין. יתר על כן, גם אם תוכל ישראל להשפיע במידת מה על מוסקבה, ספק רב אם מדינות האזור, שעד כה דחו דרישה אמריקנית לקבל על עצמן סייגים ומגבלות, ייענו בחיוב לדרישות כאלה מטעם רוסיה.

פורסם במקור: INSS, מבט על, גיליון 782 (28.12.15)
יואל גוז'נסקי הוא חוקר מן המניין במכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב.
צבי מגן הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי.
ד"ר עודד ערן הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, כיהן כראש המכון מיולי 2008 ועד נובמבר 2011.
תאריך:  30/12/2015   |   עודכן:  30/12/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
דיפלומטיית הגרעין הרוסית במזה"ת
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
ניתוח רציני יחד על רוסיה - ה
הגוי..  |  2/01/16 03:25
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בן ישי דניאלי
כמה הייתם מוכנים לשלם כדי שביתכם לא יוצף בחורף?    תשובה לשאלה הזאת היא אחד המפתחות החשובים להיערכות העולמית לשינוי אקלים, כך לפי הגיאוגרף האוסטרלי ג'ון ברנט, שמאמין שזו סוגיה חברתית-כלכלית יותר מאשר רק מדעית
איתמר לוין
תוכן העניינים ל-948 עמודי פסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת הולילנד מאפשר לגלות כיצד חילקו השופטים ביניהם את העבודה ומי נשאו ברוב הנטל
עידן יוסף
נוסעים שהתקשרו לאגד כדי לקבל שירות חיכו על הקו, המענה האוטומטי התנגן ברקע אבל אף נציג שירות לא הרים את הטלפון
איתמר לוין
אולמרט מעז להמשיך ולטעון שהוא לא קיבל שוחד, אבל התוצאה בבית המשפט העליון מאפשרת להגיש סוף-סוף את כתב האישום על הדחתה של זקן ועל שיבוש משפטי טלנסקי והולילנד
יניב הלפרין
השנאה, הביוש והאלימות באינטרנט לא התחילו ב-2015, אבל הם בהחלט התעצמו במהלכה    מהמנהל במרשם האוכלוסין שהתאבד ועד ההסתה נגד נשיא המדינה, כמה מהפנים המכוערות של המין האנושי באו השנה לידי ביטוי ברשת
רשימות נוספות
INSS  / מי ומי  
זינוק של 94% בפיגועי התאבדות  /  יורם שוייצר, אריאל י. לוין, עינב יוגב
טקס פרסי גלובוס הזהב: "תלויים באוויר" מסתמן כמנצח  /  מאיה שני
בסיס הנתונים החדש של צבאות המזרח התיכון  /  יפתח שפיר
האחים המוסלמים במצרים: היערכות מחודשת  /  ארז שטרים
מדוע נסגר תיק הממדים הצבאיים של אירן?  /  אמילי לנדאו, אפרים אסכולאי
שינוי מהותי בלחימה בדאעש?  /  שמעון שטיין, שלמה ברום
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il