X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
המחאה של סרטי טרנטינו, היא מחאתם של הסרטים האפלים כולם, כנגד האדישות, האטימות, והתרדמה העמוקה בה החברה האנושית נמצאת, במיוחד לנוכח המוטיבים העיקריים: אלימות, גזענות, נקמה
▪  ▪  ▪
טבח משפחת פוגל מאיתמר

שמונת השנואים הוא סרט מחאה חריף ביותר של קוונטין טראנטינו, המבוסס על המערבון הקלאסי 'שבעת המופלאים', שגם הוא התבסס על "שבעת הסמוראים" של אקירה קורוסאווה.
קוואנטין טרנטינו הוא מכת חשמל אמנותית לתרדמה שלנו כבני אדם, בזכות הדיאלוג השנון בסרטיו, בדרך בה נשבר רצף הזמן בתסריט, ויותר מכל באומץ האמנותי שלו לעסוק באלימות באופן חושפני, אירוני, מקאברי, המקומם ומעורר ומזעזע גם את הרדומים ביותר מבין הצופים.
ביצירתו זו, כמו גם במכלול סרטיו, מופיעים סטריאוטיפים גזעיים ונעשה שימוש רב במילה "Nigger" (כושון) הנחשבת לטאבו בקולנוע האמריקני. גם מוטיב הנקמה שוזר רבות מעלילות סרטיו האחרונים. במיוחד בסרט זה.
המחאה החריפה של סרטי טרנטינו, היא מחאתם של הסרטים האפלים כולם, כנגד האדישות, האטימות, והתרדמה העמוקה בה החברה האנושית נמצאת, במיוחד לנוכח המוטיבים העיקריים: אלימות, גזענות, נקמה.
האמנות האפילה הזו, שלה הקדיש טרנטינו את חייו, מעמידה מראה חדה כאיזמל מנתחים, בה אנו פוגשים את הרוע האנושי, באופן שלא ניתן להתעלם ממנו. זהו רוע בהתגלמותו, כשהמסיכה שלו בה הוא מתחפש לאדם מתורבת, מופיעה במלוא צביעותה, ניגודה החריף, כשאנו חוזים בהיעלמותה כלא היתה, בעת התפרצות הגזענות האלימות והרוע בפרצופם האמיתי.
ראשית לכל, צחקתי עד דמעות, לאורך כל הסרט, עד לשלב בו מוחק לנו האמן הקולנועי הזה את החיוך מהשפתיים, כשאנו מתעוררים, מתאוששים, מעכלים, ומוצאים את עצמנו נזכרים מחדש, במה שכל-כך בקלות, מנסים התקשורת ותרבות השעשועים, להשכיח מאיתנו.
והינה מה שנזכרתי בו בעת ההתעוררות שחוויתי ממעשה האמנות הקולנועית האמיתית הזו: נזכרתי בטבח משפחת פוגל מאיתמר. תמונה אחר תמונה. כיצד האלימות, הרוע, האכזריות של הטרור והגזענות של ערבים מוסתים, של מוסלמים קנאים, פוגעת באיש ואישה וילדיהם שהם מופת האדם ותפארת האנושות. נזכרתי ברצח איתם ונעמה הנקין, לנגד עיני ילדיהם. נזכרתי בשלושת הנערים שנחטפו ונרצחו: גלעד שער, אייל יפרח ונפתלי פרנקל. נזכרתי בחיילי המילואים יוסי אברהמי וואדים נורזיץ', שנרצחו בלינץ' ברמאללה. תמונה אחר תמונה.
ואז, לנוכח ההיזכרות הזו, ההתעוררות הזו, התלכדו כלל המרכיבים של הרוע הפלשתיני נאצי, לתמונת פסיפס קוואנטינית כזו, שיש בה גזענות אנטישמית כנגד יהודים והמדינה היהודית, שיש בה נקמה פרימיטיבית ברברית, ויש בה רצח ואלימות סכינאית, גרזנית, מקושטת בטילים, ברקטות, בקסאמים, במנהרות תופת, ובפיגועים אכזריים משך שנים ארוכות ומדממות.
פתאום, הבנתי הכל. הבנתי שאנחנו היהודים, חיים בתוך הסרט הזה של רוע צרוף, ואנחנו מדחיקים אותו, מכסים עליו, שוכחים אותו, מקריבים לו קרבנות אדם מתוכנו, ומתמכרים לתרבות השעשועים הישראלית, החקיינית של תרבות השעשועים האמריקנית, בכדי לשכוח. רק לא לפגוש את הרוע כמות שהוא. רק לא להבין את משמעותו. רק לא לנצח את הרוע. במותם ציוו לנו הרוגינו הקדושים: תנו לעם היהודי לנצח את הטרור. להכריע את הטרור. תנו למשטרה, למג"ב, לצה"ל, לשב"כ ולמוסד לנצח ולמחות את הטרור מעל פני האדמה. כל-כך ברור. צו החיים.
ועכשיו, הינה נעמיד למשפט ההיסטוריה, למשפט האלוהים, את תרבות שלושת הקופים שלנו, את תרבות נביאי השקר עמוס עוז, דוד גרוסמן, א"ב יהושע, זה מיזארו, השני קיקאזרו, והשלישי איוואזרו, אשר שוכחים את השואה הגרמנית, כמו גם את השואה האיסלאמית, ומשכיחים מאיתנו את הרוע הפלשתיני, את הרוע של הטרור כנגד יהודים, ומרדימים אותנו, למוות בסכיני קצבים, בגרזיני האספסוף הפלשתיני, במזימה ההולכת ונרקמת סביבנו ומתחתינו במנהרות התופת, להשמידנו, רק בשל היותנו יהודים. רק בשל היותנו סיפור ההצלחה של תחייה לאומית מופלאה.

תאריך:  18/01/2016   |   עודכן:  18/01/2016
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
שמונת השנואים
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
אמת!! ל"ת
וינטר הניה  |  18/01/16 11:39
2
כתבה נפלאה. כותב נפלא. ל"ת
שימי.י  |  18/01/16 11:56
3
בהחלט כיוון מחשבה נכון
דרור5  |  18/01/16 18:06
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
רון בריימן
ישראל אינה מקפידה על כבודה כפי שהייתה עושה כל מדינה נורמלית, ועיתון חשוב בה רואה בחרבון על הדגל הלאומי "ביקורת אמנותית לגיטימית, שהיא לא רק מותרת, אלא אף נדרשת בחברה דמוקרטית"
ראובן לייב
למרות שמאמן הקראטה שנוא על כל משתתפי תוכנית הריאליטי הטלוויזיונית - לא יכולה ההפקה להרשות לעצמה להדיח אותו. בלעדיו פשוט אין לה תקומה
יצחק מאיר
אכן הציבור רשאי לדעת וצריך לדעת מי עומד כספית מאחורי מאמץ חברתי, מאמץ של אכיפת זכויות הילד, או האישה, או זכויות האדם בכלל, בוודאי מאחורי פעילות שיש לה היבטי פעילות שנויים במחלוקת, קרי פוליטיים. הציבור הוא שותף בכיר בפיענוח מכלול האינטרסים המותרים והאסורים
איתמר לוין
מי אחראי באמת לנפילת מגה? מי צודק - הספקים או הרשת? מי מנסה לגזור קופון? למי אסור להתערב? ומי יקנה רשת כזו? תשע הערות בבוקר שאחרי הקריסה
יורם אטינגר
ב-2016 ישראל היא מעבדה בתנאי-קרב החסכונית ביותר, המעבירה לצבא והתעשיה הביטחונית בארה"ב לקחי פעולה ותחזוקה של מאות מערכות נשק אמריקניות המשדרגים את הביטחון הלאומי, המחקר והפיתוח של ארה"ב
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il