בשעה שמתפרסמת רשימה זו, טרוד בית משפט העליון, בשמיעת ערעורו של ראש הממשלה לשעבר,
אהוד אולמרט, בגין הרשעתו בכך, כי בעת שכיהן כראש עיריית ירושלים וכשר התעשיה והמסחר, קיבל הוא כספים מאיש העסקים,
משה טלנסקי, ששימשו לצרכיו האישיים ולא דווחו כדין. לאחר שזוכה אולמרט, בבית משפט המחוזי, בירושלים, הורשע הוא, בעקבות ערעור שהגישה הפרקליטות, שצירפה הקלטות שתיעדה ראש לשכתו של אולמרט,
שולה זקן ואולמרט הורשע בעבירות של מרמה, הפרת אמונים וקבלת דבר במרמה, תוך שהוא נדון ל-8 חודשי מאסר בפועל ולקנס כספי.על הרשעה זו, הגיש אולמרט ערעור, לבית משפט העליון, המתברר היום בבית משפט העליון.
במקביל, חתם אהוד אולמרט על עסקת טיעון מצומצמת -
הקרויה בשמה המכובס, "הסדר טיעון" - עם הפרקליטות, לפיו יודה הוא בשני אישומים של שיבוש מהלכי משפט בחקירת הקלטות הסתר של שולה זקן. במסגרת ההסדר ייגזרו על אולמרט 6 חודשי מאסר, שירוצו בחופף למאסר שנגזר עליו בתיק
הולילנד.
הסדר הטיעון, שהושג בין אולמרט לפרקליטות, כולל הסכמה בין הפרקליטות לאולמרט, בנוגע לעונש המוסכם שייגזר על אולמרט, שנקבע ל-6 חודשי מאסר, אשר אותם ירצה אולמרט, בחופף למאסר שנגזר עליו בתיק הולילנד. אולמרט אמור - במסגרת הסדר טיעון זה - להודות בשני אישומים של שיבוש מהלכי משפט, ועונשו - בנוסף להטלת עונש של שישה חודשי מאסר - יכלול גם עונש של מאסר על תנאי וקנס של 50 אלף שקלים. אולמרט לא יואשם, במסגרת כתב-האישום המתוקן, בסעיף של הדחת עד. הראיות בתיק הולילנד, כוללות תשע הקלטות סתר, שבהן הוקלט אולמרט, בידי ראש לשכתו לשעבר, שולה זקן.
מכתב-האישום המתוקן, שהוגש לבית משפט השלום, במאי 2011 נפגש אולמרט עם זקן לבקשתה בבית מלון בירושלים והשניים שוחחו על עדותה הצפויה בתיק הירושלמי. במהלך הפגישה ניסה אולמרט, כך על-פי כתב האישום, לשכנע את זקן שלא תעיד, וזאת כדי שלא ניתן יהיה להשתמש ביומנים המפלילים שהיו ברשותה. "את תפלילי את עצמך על דוכן העדים", אמר לה אולמרט. בפגישה אחרת אמר לה אולמרט: "את מסוגלת להיכנס ללחץ, לאבד עשתונות, לבכות, לצעוק". חודשיים לאחר מכן הודיעה כי החליטה להימנע מלהעיד.
עוד עולה מכתב-האישום המתוקן, כי בסוף חודש אוקטובר 2012 נפגשו אולמרט וזקן - לבקשת זקן - כאשר אז עדכנה היא אותו, שהוצע לה לחתום על הסדר טיעון בתיק הולילנד. מכתב האישום עולה כי אולמרט חשש שבמסגרת הסדר טיעון תוזמן זקן להעיד כעדת תביעה - דבר שעלול לפגוע בו. לכן, ניסה הוא להניא זקן מלחתום על הסדר טיעון עם הפרקליטות. "תקשיבי למה שאני אומר לך, ככל שהדבר הזה מתרחק מזמן המעשה, זה מקטין את העונש בצורה דרמטית", אמר לה. "בינתיים יתייצב המצב. תירגעי, את לא תעמדי מבחינה נפשית עם התוצאות של זה". זקן אמרה לאולמרט שאחד השיקולים לחתימה על ההסדר הוא מצבה הכלכלי, ובתגובה הבטיח לה כי ידאג לפרנסתה ולפרנסת משפחתה ויסייע במימון הגנה משפטית עבורה.
בנוסף, עולה מכתב-האישום המתוקן - אמר אולמרט, לשולה זקן, כי "את חייבת אותי כדי לדאוג למשה ולילדים" וכן אמר הוא לה, כי "מעולם לא היה דבר שהבטחתי ולא קיימתי, מעולם לא". מכתב-אישום מתוקן זה, מתברר, כי בסוף חודש אוקטובר הראתה שולה זקן לאולמרט טיוטת הסדר הטיעון והוא המשיך לנסות לשכנע אותה שלא לחתום על הסדר הטיעון. ארבעה ימים לאחר אותה פגישה, אמרה שולה זקן לאולמרט, כי היא החליטה שלא לחתום על הסדר הטיעון.
הסדר טיעון הינו הסכם בין התביעה לבין נאשם וגם/או לבין בא-כוחו של נאשם, באשר לסעיפי האישום - וגם/או לפרטים בכתב אישום וגם/או בדבר העונש אשר יוטל על הנאשם וגם/או באשר לנושא אחר, הקשור בתוצאות המשפט. בית משפט העליון, קבע, כי: "בית המשפט איננו זרועה הארוכה של התביעה או של הסניגוריה ואיננו פועל לעולם לפי תכתיביהם, ללא שיקול דעת עצמאי". למרות זאת, קבע נשיא בית משפט העליון דאז, השופט
מאיר שמגר, כי בדרך כלל יכבד בית המשפט הסדר הטיעון, אלא אם קיימים טעמים מיוחדים השוללים זאת. גישה זו מודגשת בדברי השופט,
אליהו מצא, שקבע כי בהיעדר נימוקים מיוחדים, ראוי לו - לבית המשפט - לכבד בקשת תובע להקל בעונשו של נאשם וכך הוא הכלל הראוי, גם כשבקשת התובע מהווה חלק מהסדר הטיעון.
בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, המתייחסות להסדר טיעון, מצוין כי קביעותיו של בית משפט העליון, בשורה של פסקי-דין מדגישות החובה המוטלת על הפרקליט לשקול היטב עמדתו, טרם מתן הסכמה להסדר טיעון. בהנחיות אלה נקבע, כי הסדר טיעון יערך, כאשר הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הציבור. "טובת הציבור" תיקבע - לפי הנחיות אלה - בכל עניין, על-פי מכלול נסיבותיו. בית משפט העליון קבע, בפסק-דין מרקוביץ, שיצא מלפניו, כי:
"חזקה על התביעה, שבגיבוש הסכמתה להתקשר בעסקת טיעון מסוימת מביאה היא בחשבון את כלל הגורמים והשיקולים שבנסיבות העניין הנתון יש לייחס להם משקל. לעיתים די בחיסכון בזמן ובמשאבים הטמונים בעסקה כנגד הקשיים הכרוכים בניהול המשפט, כדי להצדיק ההתקשרות בעסקה, ולעיתים גוברים חשיבות העניין ומיצוי הדין על פני כל שיקול אחר ופוסלים מדיעקרא ויתור כלשהו כלפי הנאשם.
קשת המקרים, שבין שני הקטבים הללו, מערבת גורמים שונים העשויים להטות את עמדת התביעה, אם לצד ההתקשרות בעסקה ואם כנגדה, וכן להשפיע על תנאיה ההכרחיים. בכלל השיקולים, בהם תתחשב התביעה בגיבוש החלטתה, ניתן למנות גם את קיומם (או היעדרם) של קשיים צפויים בהבאת הראיות ובהוכחת האשמה, או דרגת חומרתה, וכן שורה של נסיבות אפשריות אחרות: נסיבות הקשורות בעבירה (חומרתה, מידת נפוצותה, הזמן שחלף מאז מועד ביצועה וכדומה (נסיבות הקשורות בקרבן העבירה) חומרת הפגיעה בו, כלום המעוות שנגרם לו תוקן אם לאו) ונסיבות הקשורות בנאשם עצמו (כגון: מעמדו בשעת ביצוע העבירה, גילו, עברו, מצב בריאותו, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות ועוד)".
מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה עולה, כי על התביעה לשקול אפוא מכלול השיקולים המפורטים בפסק-דין מרקוביץ, טרם קבלת ההחלטה, בדבר עריכת הסדר הטיעון ותנאיו. בין היתר מוטלת על התובע חובה לוודא, שהסדר הטיעון מביא בחשבון מידת הנזק - הגופני והנפשי - שנגרם לקורבן העבירה. לצורך כך חובה על הפרקליטות לברר, ככל שניתן מצבו של קורבן העבירה, עובר לקיום ההליך הפלילי והאם נזקו הוטב או הוחמר, לפני קבלת ההחלטה על עריכת הסדר טיעון.
מן הראוי להדגיש ולציין, כי הסדר טיעון יכול להיעשות בכל שלב משלבי ההליך הפלילי החל משלב הגשת כתב האישום ועד לשלב גזירת העונש. אם צפויה אפשרות של הצעה להסדר טיעון, בבית המשפט, הרי על הפרקליט לקבל מראש אישורו של פרקליט המחוז וגם/או מי שהוסמך על ידו, לכך.
הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, מתייחסות גם, לצורך בתיאום בין מערכות אכיפת החוק; למעמד הקורבן בהסדר טיעון, כמו-גם באשר להסכמה לגבי עונש ועמדת התביעה בערעור. בהיות נושאים אלה חורגים מגדר עניינה של רשימה זו, לא נידרש להם במסגרת רשימה זו, אלא נציין, כי גם שיקולים אלה, הינם שיקולים רלוונטיים וחשובים, לצורך גיבוש הסדר טיעון.
סוף דבר. העולה מן האמור והמקובץ לעיל הינו, כי בית משפט העליון אינו קשור להסדר טיעון,
אינו מחויב לאשר הסדר טיעון, אולם כאשר הסדר הטיעון, הינו סביר ועולה בקנה מידה אחד עם הנורמות המקובלות והאינטרס הציבורי, הרי יאשר בית המשפט, בדרך כלל, הסדר טיעון שכזה.