בעוד כחודשיים ומחצה
ליתר דיוק, בתאריך 30.4.2016, אם לא יוארך המועד פעם נוספת יפוג תוקפו של פרק ז'1, לתקנות סדר הדין האזרחי, העוסק בפגישת מהו"ת ויישוב התובענה, בגישור. הנהלת בתי-המשפט, באמצעות חקיקת משנה
המוגבלת בזמן הביאה לחקיקת פרק הגישור, שהוכלל בתוככי סדרי הדין האזרחיים, המתקיימים והמתנהלים בבתי-המשפט, בעניינים אזרחיים ובתביעות בענייני עבודה, לתקופה של שמונה שנים, המסתיימת, בקרוב.
יסוד הליכי הגישור, המתנהלים מזה תקופת זמן ארוכה בבתי-המשפט, בעניינים אזרחיים ובתביעות עבודה - בתקנות בתי-המשפט (גישור), משנת 1993, שהתקין שר המשפטים,
דוד ליבאי. בתקנות מוגדר מגשר, כמי שתפקידו לסייע בידי בעלי-הדין להגיע להסדר גישור מתוך ניהול משא-ומתן חופשי, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו והסדר גישור מוגדר כהסכם בין בעלי-הדין, על יישוב סכסוך שביניהם, שהושג בסיומו של הליך גישור. גישור מוגדר בתקנות אלה כהליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, בין היתר על-ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו.
בית משפט יכול להציע, לבעלי-הדין, להעביר עניין שלפניו, כולו או מקצתו, לגישור, יכול שתיעשה בכל שלב של הדיון, תוך שהוא מסביר לבעלי-הדין, כי דברים שיימסרו במסגרת הליך הגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי, וכי אי-הסכמתם להעברת העניין לגישור או הפסקת הגישור לא ישפיעו על תוצאות הדיון בבית המשפט. ברגע שבית המשפט מאשר העברת עניין לגישור, הרי ההסכם המצוי, המופיע בסוף תקנות הגישור,
נחשב כהסכם בין בעלי-הדין לבין המגשר, זולת אם הסכימו הצדדים, ביניהם, בכתב, אחרת.
עם מינויו של המגשר, לדון בסכסוך המשפטי, המועבר אליו, מודיע לו בית המשפט התקופה שנקבעה לעיכוב הליכים, שהתקיימו בבית המשפט, קודם להעברת הסכסוך המשפטי, להכרעתו של המגשר. המגשר חייב לנהוג בתפקידו בהגינות,
בתום לב וללא משוא פנים והתקנות קובעות מה הם המקרים שבהם חייב מגשר, לסרב למינויו כמגשר. המגשר אמור להסביר לצדדים - במידת הצורך - מהותו של הליך הגישור, להבדילו מהליך של בוררות, מייעוץ וגם/או מטיפול מקצועי, פרטי ההסכם המצוי והעובדה שבעלי-הדין מחויבים לנהוג במהלך הגישור בהגינות ובתום לב, כי רשאים הם להיוועץ באופן עצמאי בכל שלב עם מי שיבקשו, לגבי כל עניין שבגישור, וכי רשאים הם להפסיק את הגישור בכל עת.
המגשר רשאי להיוועד עם בעלי הדין, ביחד או לחוד, ובהסכמת בעל דין - בלי עורך דינו, וכן עם כל מי שקשור לסכסוך, לרבות עם עורך הדין של בעל דין בנפרד. תקנות הגישור קובעות, רשימת מקרים, שבהם רשאי המגשר, להפסיק הגישור. במצב דברים זה, הרי מוחזר הדיון לבית המשפט וההליכים המשפטיים, מתחדשים בעניינו, בבית המשפט.
פגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, מוגדרת כפגישת מהו"ת, כאשר בית המשפט או הרשם בתובענה - בדרך של ניהול קדם-משפט -
מנוע מלדון בתובענה וגם/או לקיים הליך של קדם-משפט, אלא לאחר שהתקיימה פגישת מהו"ת, למעט במקרים שמצא שיש לדון בתובענה, באופן מיידי, מטעמים מיוחדים, שיירשמו. תקנות סדר הדין קובעות עוד, כי אם לא התקיימה פגישת מהו"ת בתובענה, רשאי בית המשפט, בכל עת, לאחר שנתן לבעלי-הדין הזדמנות לטעון טענותיהם, לעניין זה להורות על קיומה של פגישת מהו"ת, אשר תתקיים עם מגשר שנכלל ברשימת מגשרים, שהוכיחו מיומנותם והתאמתם לקיים פגישת מהו"ת שנערכה על-ידי המרכז הארצי.
תקנות סדר הדין האזרחי, קובעות עוד, כי אם הסתיימה הגשת כתבי הטענות, תומצא לבעלי הדין בתוך שבעה ימים הזמנה לפגישת מהו"ת, כאשר דינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לבית המשפט. עוד נקבע בתקנות, כי פגישת מהו"ת תתקיים לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום המצאת ההזמנה ומשכה ייקבע על-ידי המגשר. המגשר רשאי בהסכמת בעלי-הדין לשנות מקום וגם/או מועדה כפי שצוינו בהזמנה, ובלבד שפגישת המהו"ת תתקיים לא יאוחר מתום התקופה האמורה בתקנת משנה. בהיעדר הסכמה לשינויים אלה, הרי יודיע על כך המגשר לממונה ותומצא לבעלי הדין בתוך שבעה ימים הזמנה חדשה לפגישת מהו"ת.
בתקנות נקבע, כי אם נוכח המגשר שאסור לו לקיים פגישת מהו"ת, יודיע על כך בהקדם לממונה על המגשרים ואזי תומצא לבעלי-הדין - בתוך שבעה ימים - הזמנה חדשה לפגישת מהו"ת. כל עניין הנוגע למועד פגישת המהו"ת, מקומה או זהות המגשר, שנתגלעה לגביו מחלוקת, רשאים המגשר ובעל דין להביא העניין להכרעת שופט או רשם.
התקנות קובעות, כי לפגישת מהו"ת יתייצבו בעלי הדין עצמם, הרשאים להתייצב עם עורכי דינם; בעל דין המתגורר דרך קבע בחו"ל ואינו מצוי בארץ, יתייצב לפגישת המהו"ת מיופה כוחו. אם אין מתייצב בעל דין למהו"ת, רשאי בית המשפט לחייבו בהוצאות המגשר ובעלי הדין שהתייצבו לפגישה ולהביא עניין זה בחשבון לעניין הוצאות ההליך בסופו.
בכל הכבוד הראוי לרצון העז של מחוקק המשנה
"לדחוף" וכן "לקדם" הליכי הגישור, בקביעת לוח זמנים קצוב, כמו-גם הכללת קביעה בתקנות המונעת דיון בתובענות, שסכומן עולה על -.75,000 שקלים (למעט חריגים), כל עוד לא התקיימה פגישת מהו"ת, החייבת להתקיים תוך 45 יום מיום ההזמנה לפגישת המהו"ת וחיוב בעלי-הדין לנכוח בפגישת מהו"ת זו, הרי אין זה ברור כלל וכלל כי הליך המהו"ת, הינו הליך כה חיוני, עד כי יש לכפות בעלי-דין, להגיע להליך שכזה ולא להסתפק בייצוגם, בהליך זה, בידי עורכי-דין, הגם שיש רצון לשמוע משאלות בעלי-הדין עצמם.
לא נראה לנו, במלוא הצניעות, כי יש מקום לחייב בעל-דין להשתתף בניגוד לרצונו בהליך מהו"ת,
כמו-גם לכפות עליו נוכחות חובה בהליך שכזה, אם הוא בחר להגיש תביעה לבית משפט ולא נקט בהליך בוררות. לא נראה לנו גם, בכל הכבוד הראוי, שיש להתנות קיומה וקידומה של תובענה, בקיומה של פגישת מהו"ת, קודם לכן, אם שני הצדדים לא גילו דעתם מראש ובהסכמה לקיומה של פגישת מהו"ת שכזו.
היום בכל הכבוד הראוי כל מי שיש לו יד ורגל, יכול להיות מגשר, לאחר שעבר קורס גישור, שדרישות הקבלה אליו, הינן מינימאליות ביותר. בתי הספר לגישור והכשרת מגשרים פורחים וריבוי המגשרים, בכוח ובפועל, יוצר לחץ על המערכת "לספק" עבודה למגשרים, שאם לא כן, לצורך מה למדו והשקיעו הם זמן, ברכישת מקצוע, בלתי מבוקש, בעליל? נראה, כי לקראת שמונה שנים של ניסיון בכפיית הליכי מהו"ת וגישור, לכאורה, על בעלי-דין בתביעות אזרחיות -
בכל מקרה באשר לניהול ישיבה ראשונה של מהו"ת שכזו יש לקחת פסק זמן, "לעשות חושבים", לפני שמאריכים תקנות המהו"ת, פעם נוספת, לתקופה ארוכה.
לא יקרה דבר ולא תיפול שערה משערות איש, בכל הכבוד הראוי, במערכת המשפטית, אם לא יתקיימו הליכי מהו"ת כפויים וגישור - בצורה כמעט כוחנית, בכל הכבוד הראוי - למשך שנה. בתקופת "פסק זמן" זו, שתיטול המערכת המשפטית לעצמה, ייבחן הדבר אם קיומם של הליכי מהו"ת וגישור פוטנציאלי, הינם יעילים או מסרבלים, דווקא, המערכת, שעה שבמרבית המקרים, כפי שהדברים נראים, בשטח, נכשלים הליכי המהו"ת, אין מתקיימים הליכי גישור והצדדים חוזרים לקיים דיונים בבתי-המשפט -
דבר שמשמעו הודעה והודיה, בכישלונו של הליך המהו"ת והליך הגישור הנגזר מכך.
לו רצו שני הצדדים להתנהלותה של תובענה, המתבררת בבית משפט לקיים ביניהם הליך מתון יותר, מאשר הליך של הגשת תובענה לבית המשפט, אל וודאי, היו נוקטים הם מלכתחילה בהליך של בוררות. משלא עשו כן -
ואין מדובר בקטינים, שוטים וגם/או פסולי דין, בכל הכבוד הראוי חזקה עליהם שאין רוצים הם בהליכים "מרוככים", דוגמת הליכי מהו"ת וגם/או גישור. במצב דברים שכזה, הרי אין כל מקום, לכפות עליהם הליך מהו"ת כפוי, בדרך של חיוב הצדדים להתייצב - אישית - בהליכי מהו"ת. אם היו שואלים צדדים אלה, קודם לכן - קרי, קודם לקיומו של הליך מהו"ת כפוי, אם מעוניינים הם בכלל בקיומו של הליך מהו"ת, הרי היו השואלים נענים בתשובה שלילית ובסירוב תקיף, להליך של מהו"ת וגישור.
מי הרוצה לנקוט בהליך של בוררות ואין בידיו די מזומנים, כדי ליהנות מהליכי בוררות של "בוררי על", הרי הדרך סגורה בפניו. ניהול הליך בוררות, בפני בוררים שאינם "בוררי על", בדרך כלל מהווה בזבוז זמן, בכל הכבוד הראוי ולכן הדרך אינה פתוחה בפני מי שרוצה לנקוט בהליך של בוררות שיתקיים שלא בפני "בוררי על". בפועל ולמעשה, נוצרה מציאות דברים של מתדיינים, שאינם מעוניינים בקיומם של הליכי בוררות שכאלה, שאינם מתקיימים, בפני "בוררי על".
מי שאינו רוצה לנקוט בהליך של בוררות ואינו מסוגל לממן, מכיסו שלו, הליכי בוררות, שאינם מתקיימים בפני "בוררי על", הרי אין לכוף עליו, בכל הכבוד הראוי "בוררות של עניים", קרי, מעין "בוררות", הנעשית - ראש וראשונה ותחילה - בפתיחת הליך כפוי של מהו"ת וסופם של דברים, בדחיקת בעלי-דין אל הליכי גישור. אין להסיק מדברינו אלה, כי בוררים שאינם בגדר של "בוררי על", אינם בוררים יעילים,
אולם מדובר במיעוט שבמיעוט.
ההליכים היעילים ביותר, המתקיימים כיום מחוץ למערכת המשפטית הינם לרוב, אם כי לא בהכרח - הליכי הבוררות, בפני "בוררי על", הגובים מחיר ושכר יקר, להליכי הבוררות שמעניקים הם לצדדים המתדיינים בפניהם. מן הראוי שהמערכת תפעל להוזלת תעריפי הבוררות והפיכתם להליכים שכל אדם יכול לעמוד בהם. בכך לא יהיה צורך לכפות הליכי מהו"ת ולהביא להליך של גישור, הנחשב, בכל הכבוד הראוי, להליך של "בוררות עניים".
