הבחירות המקדימות (הפריימריז) המתקיימות, בימים אלה ממש, בארה"ב, אמורות לעניין כל אחד ואחד מאזרחי ותושבי מדינת ישראל, לאור הזיקה והתלות הכלכלית הכמעט מוחלטת, אם לא המוחלטת - שיש למדינת ישראל בארה"ב, התומכת בכלכלת ישראל, בין במענקים ובין בהסכמי סחר ואספקה צבאיים, במאות מיליארדי דולרים ארצות הברית, באופן שוטף ורצוף, משך שנים רבות.
עובדה זו של זיקה ותלות, כמעט מוחלטת, של כלכלתה של מדינת ישראל, כמו-גם היותה תלויה
תלות מוחלטת באספקת ציוד צבאי ממחסני הצבא האמריקני, מושפעת - לא מעט - מזהותו של מי העומד בראש הפירמידה הפוליטית בארה"ב, הלא הוא נשיא ארה"ב, העומדת בראש הרשות המבצעת ומנהיג הממשל הפדראלי, כמו-גם הינו המפקד העליון של הכוחות המזוינים של ארצות הברית.
במצב דברים זה, לאור קשרי הגומלין ההדוקים בין מדינת ישראל לבין ארצות הברית של אמריקה, נשאלת השאלה, האם אין מקום להביא למצב דברים, לפיו תהפוך מדינת ישראל, למדינה ה-51 של ארה"ב, או אולי תהיה היא המדינה ה-52 של ארה"ב, ככל שתקדים אותה פוארטו ריקו ותהפוך, משטח חסות של ארה"ב, הנהנה ממשל עצמי נרחב, כאשר תושביו הינם אזרחים אמריקניים, לכל דבר ועניין. ניתן גם לבדוק אפשרות, לפיה תהפוך מדינת ישראל לשטח חסות של ארה"ב, כאשר יחולו עליה כל הזכויות - החלות כיום, על פוארטו ריקו - שהינה מדינת חסות של ארצות הברית של אמריקה.
הדברים אינם פשוטים, כלל וכלל, שכן קיימים קשרי גומלין הדוקים בין מדינת ישראל לארצות הברית של אמריקה, אולם חילוקי דעות חריפים
קיימים כיום בין הממשל הפוליטי של מדינת ישראל לבין נשיא ארה"ב הנוכחי, ברק חוסין אובמה - פוגעים ופוגמים, ביחסי שתי המדינות, דבר המונע קשרי סחר ותמיכה כלכלית וצבאית, בלתי מותנית ובלתי מוגבלת, מצד ארצות הברית של אמריקה, בשל כך. אם תהיה מדינת ישראל, בגדר של מדינת חסות של ארה"ב, או אם תהפוך היא למדינה מן המניין, מכלל מדינות ארצות הברית של אמריקה, מובן הוא הדבר ונעלה מעל לכל ספיק ספיקא שהוא, כי לא ניתן יהיה להגביל התמיכה בה, לחלוטין, במצב דברים זה.
ערים אנו לכך, כי קיים הנושא של הגאווה הלאומית והרצון להישאר עם סגולה,
הנבדל והמיוחד מקרב שאר עמי העולם, אולם אין לכחד ואין להתעלם מן העובדה, כי היות מדינת ישראל בגדר של מדינת חסות של ארצות הברית של אמריקה וגם/או מדינה, לכל דבר ועניין ממכלול מדינות ארצות הברית של אמריקה, טומנת בחובה ובגדרה שפע של הטבות פוליטיות וכלכליות, שמהן אין נהנית ולא בהכרח תיהנה בעתיד באופן וודאי, מדינת ישראל.
אם לשם משל, תהפוך מדינת ישראל לשטח חסות של ארצות הברית במעמד מיוחד - דוגמת האי, פוארטו ריקו - עם אוטונומיה מינהלית נרחבת, הרי "ראש המדינה" יהיה נשיא ארצות הברית וניתן יהיה לקבוע שהשפות הרשמיות בה תהיינה עברית, ערבית ואנגלית. במצב דברים זה, תוכל כנסת ישראל, סוף-סוף, לחוקק חוקה למדינת ישראל, אשר תאושר בידי הקונגרס האמריקני ותפעלנה בה שלוש רשויות שלטון, שתהיינה על-פי החוקה: הרשות המבצעת - בראשות המושל; הרשות המחוקקת הכוללת סנאט ובית נבחרים והרשות השופטת - מערכת בתי משפט עצמאית, המבוססת על המשפט הנוהג והקיים במדינת ישראל.
ניתן גם לקיים משאל עם ולראות אם רוב תושבי המדינה מעוניינים להצטרף כמדינה, במכלול המדינות המרכיבות את ארצות הברית של אמריקה, כפי שנהגו דברים, באשר לאי, פוארטו ריקו, כאשר במשאל עם שנערך בו - בשנת 2012 - תמכו, לראשונה, זה שנים, רוב המצביעים בשינוי המצב הקיים ובהצטרפות לארה"ב, כמדינה ה-51. במצב דברים זה, הודיע נשיא ארה"ב, ברק חוסין אובמה, כי הוא מכבד הכרעת המשאל, כאשר הקונגרס האמריקני החל בתהליכי חקיקה, כדי להסדיר הצטרפותה של פוארטו ריקו, כמדינה ה-51 במכלול כלל מדינות ארצות הברית של אמריקה.
כיום, במצב הדברים הקיים כאשר פוארטו ריקו, הינה מדינת חסות של ארה"ב, הרי תושבי פוארטו ריקו, אינם זכאים לבחור ולהיבחר לממשל הפדראלי של ארצות הברית, כמו-גם הם אינם משלמים מיסים פדראליים. עם זאת, למעט היעדר זכות בחירה לממשל הפדראלי של ארה"ב, הרי הם נהנים, כמעט מכל הזכויות של אזרח אמריקני ובכלל זה הזכות לגור ולעבוד, בכל אחת ממדינות ארה"ב, זכויות ביטוח לאומי וזכות לקבלת דרכון אמריקני.
ימים יגידו, אם לא כדאי לה למדינת ישראל, להניח לרגע אל צד שיקולי יוקרה ואגו של גאווה לאומית ולהמירן, בשיקולי טובות הנאה כלכליות וצבאיות, שיכולה מדינת ישראל להשיגן,
אם במחיר של היותה מדינת חסות של ארה"ב ואם במחיר היותה מדינה, ממכלול כלל מדינות ארצות הברית של אמריקה, דבר הנמנע ממנה, נכון לעכשיו, בשל היותה מדינה נבדלת ונפרדת מארה"ב, אשר אף אינה מדינת חסות שלה, על כל המשתמע והכרוך בכך.
