מה תפקידיו של בג"ץ? תפקידו להכריע בנושאים קרדינאליים העומדים ברומו של עולמנו כגון שאלת ריבוי תפקידיו של ראש הממשלה, ובית המשפט הכריע שאין בעיה חוקית וחוקתית עם ריבוי התפקידים.
כהרגלו בקודש בית המשפט מעלה גם את שאלת "מתחם הסבירות" אך בשאלה זו אינו דן לגופו של עניין. הוא אומר לראש הממשלה, תשמע זה נראה לנו לא בסדר, אז אולי תתקן את זה כי אם לא אנחנו נחזור לעניין בעוד 8 חודשים, וזאת אומרים שני שופטים בלבד, מתוך החמישה (בעגה המשפטית הם כינו דרכם כ "התראת בטלות").
השורה התחתונה של פסק הדין: "הוחלט ברוב דעות כנגד דעתו החולקת של השופט מלצר לדחות את העתירה כיוון שקיימת לראש הממשלה הסמכות להחזיק בתיקים נוספים. זאת בכפוף לעמדותיהם של המשנה לנשיאה רובינשטיין והשופטים מלצר והנדל לעניין "התראת בטלות".
אין יותר מהחלטה זו על-מנת להביע על הטעות היסודית והעמוקה של תורת ברק ודרך יישומה כאן אצלנו.
אין ספק שברק הוא נפיל, גאון, ועומק ורוחב טעויותיהם של נפילים וגאונים היא לעיתים על-פי גובהם. ברק הפך את מערכת המשפט על פניה, והתאימה לנפילות ולגאונות שלו, הוא רק שכח שיורשיו לא יגיעו לקרסוליו, הוא שכח שיכולת הניתוח העמוקה שלו, המבצעת במוחו הגאוני אינטגרציה בין אינטרסים שונים על שיקוליהם ומשקליהם היא מתת אל הניתנת לבודדים עלי אדמות. ברק שכח שביום שהוא ימסור את המפתחות, תתחיל הידרדרות אשר תגבר עם השנים ואף אם תיבלם לתקופת מה, הרי שהרפורמה שלו תהפוך באמצעות תקדימי בית המשפט וחוקי היסוד לכל כך עמוקה כל כך מושרשת שלא יהיה ניתן ללכת לאחור אלא על-ידי הרס עצמי של בית המשפט העליון.
שולטים בכיפה
לטעמי אנו במוקדו של תהליך הזה, לא שקד ולא יוגב נדרשים על-מנת להרוס את בית המשפט העליון, בית המשפט העליון מצטיין בהרס העצמי שלו.
וההחלטה שלא להחליט בעניין ריבוי התיקים של ראש הממשלה, למרות דעותיהם הנחרצות של השופט מלצר מחד והנשיאה נאור מאידך-גיסא, תוך שהבינוניות לטעמי והפחד שולטים בכיפה, היא אינדיקציה בולטת, אחת מני רבות לטעמי, להידרדרות העמוקה של בית המשפט העליון.
כואב, כואב, כואב איך הגאונות הזו הופעלה באורח שמחפש את המטבע מתחת לפנס ואולי מטר שניים קדימה, ולא לוקחת בחשבון את חוסר בגרות החברה ואת הכישורים האמיתיים של מי שאמור היה להטמיע את התורה הזו עשרות שנים קדימה.
אין בדברי לזלזל ולא במילימטר בכישוריהם של שופטי ישראל, אבל מדובר ביצורי אנוש, ברק הוא בעל מוח על אנושי, ואין ביכולתו של אנוש לקיים את הלך מחשבותיו של מוח על אנושי, זה מעולם לא הלך, זה תמיד הביא להרס עצמי, לעולם זה גם לא ילך, ותמיד גם יביא להרס עצמי.
ועל מה תדון אותה "התראת בטלות"? והרי עיקר שיקוליו של ראש הממשלה בהחזיקו את התיקים הנוספים הם שיקולים פוליטיים, אז האם בית המשפט העליון מתכונן בעוד 8 חודשים להיכנס לעובי קורת שיקוליו הפוליטיים של ראש הממשלה? האם לא נכון לחשוב צעד אחד קדימה אם לא שניים?
הולך ופוחת הדור, דורו של הנפיל קבע, דורו של הנפיל הנחיל, עם כל גאוניותו הוא לא הבין כלל את משמעות הרפורמות שלו בתוך עשור או שניים, והיישום היום הוא כואב, כואב מאד, ומצביע לטעמי על ההפך הגמור של מה שהתכוון המהפכן במהפכתו.
