עמית סגל מ"
מקור ראשון" מקדיש את טורו השבועי ב"יומן" לפסגת ביבי-אובמה. הוא כותב:
"כשבירכו זה את זה לשלום, שלשום, בפעם האחרונה, הנשיא אובמה וראש ה
ממשלה נתניהו נפרדו בתיקו אחת. אובמה ניצח במאבק על אירן, נתניהו - במאבק על פלשתין".
סגל מסביר את נאום בר-אילן של ביבי ואת הקפאת הבנייה הזמנית בהתנחלויות אשר עקב אותו, כ"הקרבת רץ או צריח בשביל המט הסופי", או במילים אחרות: ואנו לא ידענו שביבי שיקר
לדעת סגל, למרות הכל, מצבו של
בנימין נתניהו בסנאט בארצות הברית, אינה רע כל כך, חרף הויכוחים סביב הגרעין האירני, ו
ברק אובמה לא ימנע מהטלת וטו על החלטת מועצת ביטחון אשר תכיר במדינה פלשתינית.
אחר הדברים האלו עובר סגל לנסיונות של
אהוד ברק לחזור לראשות הממשלה, אחרי שעשה לביתו והתעשר אחרי כהונתו הקודמת כראש ממשלה. סגל מציין כי ברק פונה לשמאלנים שאמנם שונאים אותו בשל פרשת
בועז הרפז, אבל שונאים יותר את ביבי.
סגל מלגלג על ברק, וגורס כי מאז קמפ דייויד ("אין פרטנר") ברק הוא "בלתי בחיר", ואין סיכוי שיהיה ראש ממשלה. לא נורא, סגל מתנחם, סטטוס של "מועמד לראש ממשלה" לא רע לעסקים של ברק.
