היא או הוא עומדים מאחורי מסך הקלפי להטיל את פתק ההצבעה שלהם שיפריד בין מועמד או מועמדת לנשיאות לבין נשיא או נשיאה. יש לו או יש לה שיקול דעת. מפקידים הרבה עד למאוד ביד ילוד אישה שייכנס לבית בו מתקבלות הכרעות חותכות גורל של מיליארדי ילודי אישה בכל ארבע קצוות הארץ. זה כך הבית הלבן. בכל מדינה ומדינה חותכים ראשי עם גורלות אבל כל הגורלות כולם מתכנסים לבית הלבן.
יהיו שם בכל מקרה יועצים רבי ניסיון וחוכמה, בקיאים בכל תחומי העיסוק האנושי, והנשיאה או הנשיא שייבחר לא יהיה לבד ומערכת מופלאה של איזונים משפטיים, פוליטיים, כלכליים, שלטוניים, דמוקרטיים, יבטיחו כי לא יופקר אך ורק לבדידות הנוראה של החזק באישי העולם, אולם החזק באישי העולם יהיה לו כוח שאין זולתו לאיש, והכרעתו מאו הכרעתה ראוי לה שתצמח מתוך תשתית איתנה של אחריות, של השקפת עולם, של חזון, של ראיית הנולד, של אמונה בעקרונות, של הבנת המשמעות של הצעד הראשון בקביעת המיקום אליו יגיע הצעד הבא, של מיאוס בציניות הזוחלת מאז ומעולם אל עצי החיים ועצי הדעת. האיש או האישה בקלפי ירגיש ברגע בו עתיד הפתק שלו להיכנס לקלפי, כי להרף עין היה גם הוא או הייתה גם היא אדם בודד בהכרעתו כי למרות שאינם אלא אחד או אחת ממיליונים הטלת הפתק היא גורלית, היא הקובעת מוסרית את הבחירה של הנשיא או הנשיאה.
התלבטות אישית
תרבות עולם הירידים של האמונות והדעות אומרת כי הוא או היא יגיעו לקלפי עמוסים באלפי פריטי תעמולה ייצרית הצועקת דרך מרקעים, ורמי קול, ובלוגים, ומערכות חדשות סנסציוניות הפועלות על בלוטות הרגש יותר מאשר על התאים האפורים, במי עליו או עליה לבחור. תרבות עולם הירידים הזאת משביעה את הבוחר היה עד לרגע הטלת הפתק הגורלי האדם המחוזר ביותר בתבל, כי הוציאו עליו מיליארדים, כי הוא חייב עתה לשכוח כל התלבטות אישית ועליו להצביע על-פי מה שאמרו לו הסוקרים, על-פי מה ששכנעו אותו האסטרטגים, על-פי הבדותות שעשו קונספירציות ועל-פי הקוסמטיקאים שעשו אפורים, ועל-פי ההיסטוריונים שמכרו את מרכולתם למי ששכר אותם, על-פי העימות הטלוויזיוני שדאגו להפוך אותו לאירוע המכונן -ביטוי נורא- האוסף סביבו את האנושות כולה כאילו בו טמונה הנבואה האחת האוטנטית של מה יעשו הנבחרים במשך ארבע או שמונה שנות כהונתם.
אבל הוא או היא, ייכנסו אל מאחורי המסך לבדם. הם יצביעו על-פי ייסורי מצפונם. על-פי העדפתם. על-פי ההבנה העמוקה כי הם נמצאים לכמה שניות ברגע האמת הדמוקרטי שלהם. וכשייצאו מן הפגישה הרת האחריות עם הקלפי אל מחוץ לתחנת ההצבעה, יחכו להם שלוחי תרבות עולם הירידים לבדוק אם הם היו נאמנים להוצאה הפנומנאלית של מיליארדים שהושקעו בהם או אם בגדו, ולא יהיה מנוס, הסוקרים יידעו כי מכל מקום בגדו, כי הבוחר בו השקיעו שני המועמדים את כספי תורמיהם לא בחר אלא באחד או באחת, ואם הוא או היא יאמרו 'עמדתי אני מול קוני לבדי בקלפי' ואיני מגלה לאיש מה הצבעתי', כמו יזרקו אותו לפח וינסו לדובב את ההוא או את ההיא שיצאו מן התא אחריהם, ואם הוא או היא יאמרו מה הצביעו, לא יאמינו להם שלוחי תרבות עולם הירידים וישליכו גם אותו או אותה לאותו פח, וימהרו למערכות העיתונים ולאולפנים לפרש במפגני ראווה מושקעים מה היה, ולמה היה, ומה יהיה, ולמה יהיה, ומה כאילו, ומה לכאורה, ולא יהיה באף לא מאחד מן הכוכבים המתקשרים פרוטה
קטנה שמורה לכבודו של הבוחר או הבוחרת שעמדו לבדם מאחורי מסך הקלפי כשופטים עליונים אלמונים שדנו דין אמת ולא שוחדו על-ידי סוכני הפרטת הדמוקרטיה.
זה לא סיפור שהיה. זה לא סיפור שיהיה. זה לא נאיבי עד חמלה. זה לא מחוכם עד זרה. זה אמת לאמיתה המתקיימת גם בלי תמיכתה של עובדה.
