חי בסרט

כולנו מכירים את ישעיהו תרשיש, כן אותו ישעיהו תרשיש אשר כניסתו לשטחי יו"ש נאסרה בצו אלוף הפיקוד, זה לא שהוא מסוכן פיזית אך שיריו הם רוויי שנאה, מקור בלתי נדלה לפרובוקציות, על סף של סכנה לחיי אדם. וכך כתב תרשיש ב-2008 לגבי תושביה הערביים של מדינת ישראל: "לכו לאן שתרצו, אבל לא בינינו בשום אופן! הגיע הזמן שתסתלקו שתמותו היכן שתרצו אבל לא בינינו צאו מכל דבר צאו מפצעינו, מאדמתנו צאו מהיבשה, מהים, מהכל" אנו רגילים לכך שהימין הקיצוני מבקש לתקוע דגל בשטחי יו"ש, אנו יודעים שהוא נאחז בקרקע, אך מכאן ועד תסתלקו ותמותו המרחק מאוד גדול. ובכל זאת באקט מאוד אצילי מדהים ומקסים עלה הראפר הערבי הראשון, והקריא את השיר, ולא רק זאת אלא ב"תמותו" העביר את אצבעו על גרוגרתו בתנועה שאיננה משתמעת לשתי גרוגרות. הממונה על התרבות מטעם הרשות הפלשתינית מחא כפיים והריע לאומנות הפנטסטית הזו, ולאחר מכן במילות הברכה, הוא הדגיש את חופש הביטוי הנרחב אצל הערבים, ואת ההיתר לומר הכל מכל כל מעל בימת התיאטרון ועל דפי העיתונות, הוא גם הזמין את גרבוז ואת אורשר להופיע בטקס של השנה הבאה ולהקריא בדואט שיר נוסף, נועז הרבה יותר, של ישעיהו תרשיש. בהמשך כולם עמדו דום לזכרו של העיתונאי הירדני שפרסם קריקטורה על מוחמד ונורה למוות באותו יום על מדרגות בית המשפט ברבת-עמון. לשרת התרבות מירי רגב אין ברירה, היא חייבת לעשות חשבון נפש, האם אנו נסכים לפער כזה בין חופש ביטוי אצלנו ולצלם, האם את ההסתה המסוכנת של איש להב"ה תרשיש ניתן להקריא על בימת התיאטרון ברמאללה ואילו את ליטופיו התמימים של דרוויש אי-אפשר להקריא מעל במותינו הציבוריות? כאשר התעוררתי הייתי מכוסה בזעה קרה, מסתבר שחייתי בסרט, ואת השיר הזה לא כתב כלל ישעיהו תרשיש, אלא כתב אותו המלטף הידוע דרוויש, והוא לא מטיף כלל לגירוש ולרצח של ערביי ארץ ישראל, אלא לגירוש ולרצח של יהודיה. שתהיה שנה טובה לכולנו יהודים וערבים כיחד.