X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
המחברים מברכים על השיפור המשמעותי שחל בתהליך גיבוש תקציב הביטחון ברמה עקרונית יש חשיבות להמשך הבחינה של גודל תקציב הביטחון בתקציב המדינה, כפונקציה של צרכים ביטחוניים ואזרחיים משתנים, בראייה ארוכת טווח
▪  ▪  ▪
שר האוצר משה כחלון נשא דברים בפני מליאת הכנסת לקראת ההצבעה על אישור התקציב לשנים 2017 ו-2018 [צילום: נעם רבקין-פנטון]
שינוי
בעניין ההסכם, חשוב לבדוק את יישומו מדי תקופה. המשתנה הגדול מאז השגת ההסכם בין המשרדים הוא השינוי בתנאי הסיוע האמריקני.

-21 בדצמבר 2016 אושר בכנסת תקציב המדינה לשנים 2018-2017. השנה, תקציב הביטחון גובש בעבודה משותפת בין משרד האוצר למשרד הביטחון, על בסיס הסכם כחלון-יעלון ונגזרותיו; וזאת בלא התנצחות, שאפיינה את הדיונים בין המשרדים בשנים קודמות.
עיקרי ההסכמות העקרוניות בין האוצר למשרד הביטחון
ממצב של התנצחות וחוסר שביעות רצון בקרב משרד האוצר ומשרד הביטחון, ששיאו היה סביב פרסום דוח ועדת לוקר, חלה תפנית לטובה ביחסי העבודה בין הצדדים. התוצר החשוב ביותר של העבודה המשותפת הוא הסכם כחלון-יעלון בעניין תקציבי הביטחון לשנים 2020-2015. בהמשך להסכם זה הושגו בשנת 2016 הבנות נוספות בין המשרדים בנוגע לסוגיות ספציפיות ולנושאים במחלוקת. עקרונות ההסכם וההבנות אומצו על-ידי הממשלה.
על-פי ההסכם, לצה"ל יינתן תקצוב מלא לתוכנית הרב-שנתית "גדעון". התוכנית מגדירה סדרי עדיפויות ברורים וכוללת צעדי התייעלות משמעותיים וכלי בקרה וביזור לזרועות. ההסכם קובע מסגרת תקציבית ברורה לתוכנית - כך שאם מוסיפים לתקציב במקום מסוים יהיה צריך לצמצם במקום אחר. בתחום ההתייעלות צפויים בין היתר צמצום מערך המילואים בכמאה אלף אנשי מילואים, איחוד מפקדות ואזרוח תפקידים. בנוסף הושגו הסכמות לגבי מודל השירות והפנסיות, תקציבי אגף שיקום נכים, אגף המשפחות וההנצחה ועוד סוגיות שעמדו בלב המחלוקת בין המשרדים במשך שנים רבות. כמו-כן, הוגדרו סעיפים שונים שלא יכללו בתקציב הביטחון. לא פחות חשוב הוא המנגנון שנקבע לפתרון בעיות ולעריכת שינויים בהסכם, כולל תמריץ שלילי לבקשת שינויים לא מוסכמים. כל זאת על-מנת להביא ליציבות בתהליך גיבוש תקציב הביטחון.
בהסכם בולט מודל הקבע החדש, המבוסס בעיקרו על עבודת ועדת טישלר. הרכיב המשמעותי ביותר במודל הוא מסלול הקידום של קצינים והוספת תחנת יציאה מהצבא. לתחנת היציאה הקיימת לאחר 7 שנות קבע ראשונות, נוספה תחנת יציאה לאחר 14 שנים בקבע (כלומר לאחר גיל 35). בתחנה זו, אם קצין לא יקודם (לרס"ן בכיר/מקצועי או סא"ל) הוא ישוחרר עם מענק של עד חצי מיליון ש"ח. הקצינים המקודמים יפרשו לפנסיה בגיל 43 בממוצע. כיום עומד הגיל הממוצע לפרישה על 48 שנים, כך שמדובר במהפך במדיניות האוצר שדגלה בעבר בדחיית גיל הפרישה לפנסיה. התהליך אמור לצמצם מאוד את מספר הקצינים המגיעים לזכאות לפנסיית גישור תקציבית, וכך להוריד את עלות הפנסיה הזו. לעומת זאת, יעד גיל הפרישה של הנגדים בצה"ל הוארך ל-53 שנים, כדי למצות את כישוריהם המקצועיים, והוסכם על אזרוח תפקידים נוספים בצבא.
מודל הקבע אמור לאלץ את צה"ל להיות סלקטיבי יותר בבחירת אנשיו במהלך מסלול השירות. עם זאת, הוא צפוי להביא לשינוי פני הצבא לאורך זמן, כגון: ירידה במידת הניסיון של הקצונה, בשל קיצור קדנציות ו/או ביצוע פחות תפקידים במסלול השירות. תנאי המודל והשינויים שחלים בתנאי השירות, מדי שנים, עלולים להפחית מאטרקטיביות הגיוס לשירות קבע ארוך, כך שצה"ל עשוי להידרש לפתרונות נוספים, כדי להתחרות בשוק העבודה.
הסדרת מנגנוני השקיפות והבקרה הוא נושא חשוב בהסכם. כבר מאז שנת 2005 חשב משרד הביטחון ממונה על-ידי החשבת הכללית במשרד האוצר. לפי חוברת הצעת תקציב הביטחון החדש, לחשבת ולעובדיה גישה זהה לזו של אגף התקציבים במשרד הביטחון למערכות המידע התקציביות. בתוך כך, "הועמד מסוף תקציב לרשות משרד האוצר המאפשר צפייה ישירה בזמן אמת בתקציב משרד הביטחון". באפריל 2016 נחתם נוהל שקיפות בין-משרדי המסדיר את המידע ואופן העמדתו לעיון משרד האוצר. על תמונה זו מעיב - במידה לא מבוטלת - דוח מבקר המדינה שפורסם באוקטובר 2016 (בנושא הסדרי הפנסיה במדינה), לפיו: "אגף כוח אדם בצה"ל הערים קשיים על משרד האוצר בקבלת מסמך מדיניות הרמטכ"ל בנושא הגמלאות בניגוד לנוהל שנקבע ליישום החלטת הממשלה 4088 לשיפור השקיפות בצה"ל והבקרה עליו". לפי דוח המבקר, בשנים 2015-2013 עמד שיעור ההגדלה לפנסיה שהוענקה לפורשי צה"ל במסגרת "תוספת רמטכ"ל" על 8.5 אחוזים בממוצע, בעוד שלחשבת הכללית באוצר היה ידוע על ממוצע של 6 אחוזים בלבד.

תקציב הביטחון לשנים 2018-2017

הסכם הסיוע
מאחר ותהליכי תכנון רב-משרדיים בישראל אורכים זמן רב, והכנת תקציב 2019 ממילא צפויה על פי התכנון להתחיל כבר ברבעון הראשון של 2018, מוצע להקדים ולפתוח בדיונים בין משרד הביטחון למשרד האוצר כבר בראשית 2017, על מנת לסכם את השפעת הסכם הסיוע על תוואי התקציב לפחות לשנים 2020-2019.

כבעבר, תקציב הביטחון אינו כולל עלויות לחימה בעת אירועים ביטחוניים חריגים שאינם צפויים מראש
▪  ▪  ▪

לפי חוברת הצעת התקציב לשנים 2018-2017 (אוקטובר 2016), תקציב הביטחון לשנת 2017 יעמוד על 52.2 מיליארד ש"ח נטו ו-70.7 מיליארד ש"ח ברוטו. ההפרש, בסך כ-18.5 מיליארד ש"ח, נרשם כ"הוצאה מותנית הכנסה", שכמעט כולה סיוע אמריקני הכולל: מימון רכש בארצות הברית, סיוע המומר לשקלים, מימון פרויקטים משותפים ועודפי סיוע שלא נוצלו בעבר.
לשם השוואה, תקציב הביטחון לשנת 2016 (על שינויו) נאמד ב-61.8 מיליארד דולר נטו ו-69.7 מיליארד ש"ח ברוטו. במונחי ברוטו תקציבי 2016 ו-2017 אומנם קרובים בגודלם, אולם תקציב הביטחון נטו לשנת 2017 נמוך משמעותית מהתקציב נטו לשנת 2016. הסיבה לכך היא טכנית, החל משנת 2017 ואילך (בהתאם להסכם כחלון-יעלון) ירשם הסיוע האמריקני על כל סוגיו בקטגוריה של "הוצאה מותנית בהכנסה", מחוץ לתקציב נטו וכחלק מהתקציב ברוטו, בעוד שבעבר חלק מהסיוע האמריקני נכלל בקטגוריה זו וחלק האחר בתקציב נטו. לשינוי זה כשלעצמו אומנם אין השפעה על משאבים שתקבל המערכת הביטחון, אולם הוא מאפשר להבחין בנקל איזה חלק מתקציב הביטחון ממומן ממקורות המדינה (הכפופים למדיניות הפיסקלית) ואיזה חלק מסיוע אמריקני, שהוא מקור ייחודי לתקציב הביטחון. לכך עשויה להיות תרומה מסוימת בתחום ניהול ונראות תקציב הביטחון. עם זאת, בהצעת התקציב נרשם, שהתקציב נטו כולל גם מע"מ בגין רכש בסיוע האמריקני. הגם שמדובר בפעולה חשבונאית גרידא של האוצר, שעניינה הקצאת כספי מדינה לצורכי מס וגבייתם בחזרה עם ביצוע הרכש, מוטב להציג את תקציב הביטחון נטו ללא סכום חריג זה.
לפי הצעת התקציב לשנת 2017, הוצאות משרד הביטחון בקטגוריה של נושאים לא-מסווגים עומדת על 15.4 מיליארד ש"ח. הסעיפים העיקרים בקטגוריה הם: גמלאות - כ-7.85 מיליארד ש"ח, אגף שיקום נכים - כ-3.42 מיליארד ש"ח, אגף משפחות והנצחה - 1.65 מיליארד ש"ח. הפחתת ההוצאה בקטגוריה זו מסך התקציב מלמדת על סדר הגודל של תקציב המוקצה לצה"ל וליחידות במשרד הביטחון, שתקציבם מסווג.
כבעבר, תקציב הביטחון אינו כולל עלויות לחימה בעת אירועים ביטחוניים חריגים שאינם צפויים מראש. למשל, בגין מלחמת לבנון השנייה שופתה מערכת הביטחון ב-8.2 מיליארד ש"ח, בגין מבצע "עופרת יצוקה"' - ב-2.45 מיליארד ש"ח ובגין מבצע צוק איתן - ב-7 מיליארד ש"ח. תקציב הביטחון לשנת 2018 יעמוד על 54.0 מיליארד ש"ח נטו ו-70.5 מיליארד ש"ח ברוטו. מאפייניו ומבנהו דומים לתקציב 2017.
לפי תחזית האוצר, היחס בין הוצאה לביטחון לסך ההוצאה הממשלתית (בניכוי תשלומי קרן וריבית), שירד מ-23.2 אחוזים בשנת 2010 ל-20.4 אחוזים בשנת 2015, צפוי להמשיך ולרדת: ל-19.8 אחוזים בשנת 2016, 19.3 אחוזים בשנת 2017 ו-18.9 אחוזים בשנת 2018.
הסכם הסיוע האמריקני לשנים 2019-2028, שנחתם בספטמבר 2016, אומנם לא יחול על תקציבי 2018-2017, אולם זהו אתגר שיש להיערך אליו בתקופה זו. הגם שתקציב הסיוע הביטחוני השנתי יגדל, הרכבו ישתנה מהותית, משום שיפסק בהדרגה ההסדר המיוחד, שאפשר לישראל להמיר חלק מהסיוע לשקלים לצרכי רכש מהתעשיות המקומיות ולרכישת דלק סילוני בכספי סיוע. כלומר, ישראל תאלץ לממן בשקלים רכישות שעד כה מומנו באמצעות הסיוע. הדבר עשוי לשנות את תוואי תקציב הביטחון ולחייב הבנות חדשות בין משרד האוצר ומשרד הביטחון.

סיכום וההמלצות
מתווה הפנסיה החדש - האם הוא מיושם כמוסכם? האם וכיצד הוא משפיע על איכות כוח האדם בצה"ל?
▪  ▪  ▪

יש לברך על השיפור המשמעותי שחל בתהליך גיבוש התקציב. ברמה עקרונית יש חשיבות להמשך הבחינה של גודל תקציב הביטחון בתקציב המדינה, כפונקציה של צרכים ביטחוניים ואזרחיים משתנים, בראייה ארוכת טווח. בעניין ההסכם, חשוב לבדוק את יישומו מדי תקופה. לתשומת לב מיוחדת ראויות הסוגיות הבאות:
1. מתווה הפנסיה החדש - האם הוא מיושם כמוסכם? האם וכיצד הוא משפיע על איכות כוח האדם בצה"ל?
2. העמידה בביצוע תוכנית "גדעון" על מרכיביה במסגרת התקציבית המסוכמת. מימוש העיקרון שאם מוסיפים לתקציב במקום מסוים - מפחיתים במקום אחר, וכיצד זה ישתנה עם הופעת איומים חדשים?
3. הפניית משאבים למחסני החרום ולאימון מערך המילואים, כלקח מפערים במוכנות צה"ל באירועי העבר.
4. יישום נהלי השקיפות שהוסכמו ופיקוח על אפקטיביות שלהם.
המשתנה הגדול מאז השגת ההסכם בין המשרדים הוא השינוי בתנאי הסיוע האמריקני. מאחר שתהליכי תכנון רב-משרדיים בישראל אורכים זמן רב, והכנת תקציב 2019 ממילא צפויה על-פי התכנון להתחיל כבר ברבעון הראשון של 2018, מוצע להקדים ולפתוח בדיונים בין משרד הביטחון למשרד האוצר כבר בראשית 2017, על-מנת לסכם את השפעת הסכם הסיוע על תוואי התקציב לפחות לשנים 2020-2019.

תאריך:  26/12/2016   |   עודכן:  26/12/2016
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
תקציב הביטחון לשנים 2018-2017
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
עוד ישראבלוף
ארי כספי  |  26/12/16 12:31
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות תקציב המדינה
משה כחלון
נאום שר האוצר, לקראת אישור תקציב המדינה בכנסת [כ"א בכסלו התשע"ז, 21.12.16]
עידן יוסף
ביטן: נגיש הצעת חוק שמתקנת את החוק באופן כזה שאם יש תיקוני תקציב על-ידי חברי הכנסת זה יירשם בבסיס התקציב ולא יירשם ככסף ייחודי
איציק וולף
השר כחלון סיכם במליאת הכנסת את דיוני התקציב    "נמשיך להגדיל עוד יותר את ההוצאה הציבורית של מדינת ישראל"    הוקפאה עד ליום א' שביתת הרשויות המקומיות
עידן יוסף
החלו ההצבעות על תקציב המדינה    ראש האופוזיציה הרצוג: "התקציב משעמם. נתניהו, פינו אותך מהמעון ונאלצת לעבור לסוויטה. מרגיש יותר כאילו עברת לצוללת"
עידן יוסף
דיון במליאת הכנסת על התקציב נסוב על אמירה של ראש הממשלה לתושבי עמונה והאשמתו בחיקוי מרי אנטואנט
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il