|
טראמפ בקלפי [צילום: אוון ווצ'י, AP]
|
|
|
|
|
|
|
קלינטון הציגה תוכנית-המשך לאובמה, בשילוב עם התקפות אישיות על טראמפ והתאמתו האישית לנשיאות. האסטרטגיה הייתה להמאיס את הדמות ולנכר אותה בעיני הציבור, מבלי להיכנס לדיון מעמיק בנושאי מהות. | |
|
|
|
נראה שחל כרסום משמעותי בתמיכה הגורפת בשיטה הקיימת, שהייתה נחלת רוב הציבור האמריקני
▪ ▪ ▪
|
התגובות שהתפרסמו לגבי תוצאות הבחירות משני הצדדים, מעידות על לא מעט סימני שאלה בשתי המפלגות הגדולות - פרשנים, פוליטיקאים, אקדמאים וסתם אזרחים - לגבי שיטת הבחירות הקיימת וישימותה למציאות החדשה המתהווה במהירות בארה"ב. נראה שחל כרסום משמעותי בתמיכה הגורפת בשיטה הקיימת, שהייתה נחלת רוב הציבור האמריקני. התמיכה נבעה בין היתר מתוך הבנה ויחס אמוציונלי לשיקולים ולעקרונות שהנחו את "האבות המייסדים", כאשר הגדירו את שיטת הבחירה בזיקה הדוקה לעקרונות החוקה האמריקנית. אני נוטה לייחס את שינוי היחס מצד רבים בציבור, לשינויים הדמוגרפיים-תרבותיים באוכלוסייה, על-רקע ההגירה המסיבית והשתלטות ההשקפות הפוסט-מודרניות על חוגים רחבים. בין גורמי הספק, המתבקשים כמעט מאליהם, אפשר לציין כקרוב ראשון את הנקודות הבאות:
שיטת האלקטורים - נראה שרבים סבורים שהגיעה השעה לשנות שיטה זו ולעבור לשיטה יחסית רגילה "ופשוטה" יותר. השאלה הופכת משמעותית, ככל שגובר הקיטוב החברתי, המחדד את נושא הלגיטימיות כחלק משאלת האמון בשותפות, וכשאלה של צמצום במוכנות להשקיע בהשתתפות פעילה בחיים הדמוקרטיים.
פריסת תקופת ההצבעות - בבחירות האחרונות היה משך תקופת ההצבעות בפועל במדינות מסוימות, שבועות ארוכים. יום הבחירות עצמו, 8..1.17, היה "היום הסוגר" את תהליך ההצבעה. במהלך תקופת ההצבעה, התחוללו בארה"ב ובעולם אירועים, שלדעת רבים השפיעו על עמדותיהם של אזרחים ושינו את הצבעותיהם. מאלה שהצביעו מוקדם יותר, נמנעה אפשרות זו 3.
ההפגנות האלימות נגד טראמפ בעצרות הפתוחות - טראמפ, איננו דמות אנונימית בארה"ב, אולם לא הגיע להתמודדות מהמסדרונות הפוליטיים. לכן, התבסס לא מעט על עצרות-עם מרובות משתתפים, ליצירת קשר והיכרות עם ציבור הבוחרים. מסע הבחירות שלו לווה בהפגנות-נגד רבות של תומכי המחנה הדמוקרטי, שלא חסרו מרכיבים אלימים. בין אם הייתה יד מכוונת ומממנת לכך ובין אם לאו, הרושם שלי הוא שעצם תהליך ההצבעה הממושך, הלהיט את הרוחות והעצים את התופעה, שלדעת רבים הייתה חריג בולט במסע בחירות זה. הפגנות אלימות במהלך מסע בחירות, הם מציאות אנטי-דמוקרטית, שיש בה כדי להשפיע על מידת ההשתתפות ואופן ההצבעה של האזרחים; כל דרך שתרסן תופעה זו בעתיד, תהיה מבורכת.
מסע בחירות אמוציונלי ובעל גוון אישי - מסע הבחירות האחרון התאפיין באסטרטגיות נוגדות של המחנות המתמודדים. טראמפ הציג בראש דבריו מספר מסרים עקרוניים שמשמעותם הייתה שינוי מדיניות מהותי מזה שקידם אובמה: הגירה, "אובמה קֶאר", ההסכם עם אירן, צמצום המיסוי על חברות ויחידים, חיזוק הצבא ושימורו, החזרה או פיתוח מקומות עבודה למעמד הבינוני בארה"ב לצד השקעות ענק בתשתיות כתמריץ לצמיחת המשק. אלה היו בין האלמנטים המרכזיים בתוכניתו. קלינטון הציגה תוכנית-המשך לאובמה, בשילוב עם התקפות אישיות על טראמפ והתאמתו האישית לנשיאות. האסטרטגיה הייתה להמאיס את הדמות ולנכר אותה בעיני הציבור, מבלי להיכנס לדיון מעמיק בנושאי מהות. לשם כך הוכנסו למסע סיפורים על הרפתקאות טראמפ עם נשים בעבר הרחוק והקרוב יותר, צוטטו דבריו בגנות ההגירה האנרכית לארה"ב דרך גבולה הדרומי כאות לשנאת הזרים ההיספנים ולובו היצרים של האַפרו-אמריקנים שקרוב ל-95% מהם תמכו באובמה ב-2008, ומעט פחות מכך גם ב-2012 4. למסע הבחירות של קלינטון נרתמו גם אובמה ואשתו - שאופיינו בשלהי הקדנציה של אובמה בדימוי ציבורי חיובי חזק יחסית - בעוצמה ותכיפות כפי שלא עשה שום נשיא לפניהם. אסטרטגיה זו גרמה לשני נזקים חמורים: הדרת הדיון הציבורי מנושאי-היסוד, והעכרת האווירה ברחוב האמריקני. הקרעים הרבים שהתהוו בחברה זו בימי אובמה ולא מעט בהשפעתו, התחדדו והחריפו לקראת סיום כהונתו. בסוף מסע הבחירות היו רוב המשקיפים בדעה שהחברה האמריקנית מקוטבת כפי שלא הייתה בעבר. במקום שמסע הבחירות ישרת כשסתום פורק-לחץ ויקרב את הזרמים הנוגדים, חידד הוא את ההבדלים ואת התובנה שארה"ב נמצאת על סף-פרשת דרכים, והבחירות יכריעו בעניין לפרק זמן ממושך אם לא לתמיד.
|
|
|
|
|
את ראשית השפעתן השלילית של מכשלות השיטה האמריקנית במדינה מקוטבת, ראינו בבחירות האחרונות. | |
|
|
|
הפיזור הגאוגרפי של מהגרים במדינות ארה"ב, בשיטת האלקטורים הקיימת, עשוי להכריע באופן טכני את תוצאות הבחירות, אם למשל, יחזק את מעמדם של הדמוקרטים במדינות שהיסטורית תומכות ברפובליקנים, או במדינות שבהן מספר המהגרים גדול, יגדל עוד יותר ויגדיל את ייצוגן הדמוקרטי במאגר האלקטורים הכללי
▪ ▪ ▪
|
אם תשתנה ה שיטה האמריקנית, בהשפעת עובדות אלה ואחרות, ייווצר בשטח משחק כוחות ושיקולים חדש בניהול מערכת הבחירות. אם לא תשתנה השיטה, לקחי המערכה הנוכחית מלמדים שהשאלה העיקרית - מיהו המועמד המוביל ועד כמה יציבה הובלה זו - צריכה להישאל אחרת, ולהיות מגובה במבחני עומק של מרכיבי התהליך כולו. בחברה משוסעת ומשתנה אין מקום להנחות-מוצא-מוטות-עבר לגבי התוצאה או לגבי רמת הסיכויים; הכל אפשרי והבלתי-צפוי הוא האפשרי החשוב ביותר.
מערכת הבחירות האמריקנית מוזרה גם בכך שהאלקטורים אמורים לייצג רצון ציבורי משוקלל של המשתתפים בבחירות לפי מפתח מספרי מסוים המשקלל את מספר תושביהן של מדינות הפדרציה. אם חרף כוונה זו עשוי להיווצר מצב בו האלקטורים, על-פי החלטה אישית שלהם 5, אינם מצביעים לפי מהות המנדט שהופקד בידם או נמנעים, ובכך עלולים לקבוע את תוצאות הבחירות במהופך מרצון הבוחרים, או אז יתהווה מצב שלא יאמן.
פרוורסיה נוספת נובעת מהעובדה שממשל אובמה אִפשר הגירה בלתי-מבוקרת של מיליוני זרים - רובם היספנים - לארה"ב, שיש האומדים אותה ב-11 מיליונים 6, במהלך 8 שנות כהונתו. חלקם התאזרח במדינות השונות, אולם פיזורם במדינות אלה אינו אחיד או מבוקר. ספק גדול אם מישהו לקח בחשבון מהגרים אלה בכל הנוגע לדעותיהם, הבנתם לעומק את ההוויה האמריקנית ואת משקל מדיניות ההגירה בקביעת תוצאות הבחירות. גודל האוכלוסייה משפיע על מספר האלקטורים ש"תורמת" כל מדינה למאגר הכללי של 535 האלקטורים, במיוחד בשיטה שבה הזוכה ברוב הקולות "לוקח הכל". הפיזור הגאוגרפי של מהגרים במדינות ארה"ב, בשיטת האלקטורים הקיימת, עשוי להכריע באופן טכני את תוצאות הבחירות, אם למשל, יחזק את מעמדם של הדמוקרטים במדינות שהיסטורית תומכות ברפובליקנים, או במדינות שבהן מספר המהגרים גדול, יגדל עוד יותר ויגדיל את ייצוגן הדמוקרטי במאגר האלקטורים הכללי. דומני שצלילי המאבק נגד רעיונות טראמפ ששמענו מפי ראשי ערים גדולות בכמה ממדינות אלו - כגון: ניו-יורק, לוס-אנג'לס ושיקגו, בשאלת הפיכתן ל"ערי מקלט" למהגרים בלתי-חוקיים, מרמזים על צורך בחשיבה אסטרטגית-פוליטית "מתוקנת" לקראת הבחירות הבאות, ולאו-דווקא על הומניזם אוטופי. הנחה זו עשויה לא להתאמת או אפילו להצטמצם, אם מדיניות טראמפ תחולל מהפך גדול עבור המעמד הבינוני בארה"ב, אולם "האיום" העקרוני קיים.
הכרעה דמוקרטית במדינה דמוקרטית הומוגנית או שסועה - במדינה הומוגנית, הכרעה באחוזים בודדים נתפסת כלגיטימית ומספיקה מבחינה פורמלית להחלפה נוחה וחלקה של השלטון בבחירות מסודרות ו"שקופות". במדינה שסועה, שבה מתנהל מאבק אידיאולוגי קרדינלי על שורה ארוכה של נושאי-יסוד, שתוצאותיו ארוכות-טווח, לא זה המצב. את ראשית השפעתן השלילית של מכשלות השיטה האמריקנית במדינה מקוטבת, ראינו בבחירות האחרונות. להערכתי גדול הסיכוי שנראה זאת ביתר שאת בבחירות האמצע הקרובות ב-2018, ובבחירות הכלליות שלאחר מכן, ב-2020. תופעות דומות ראינו בישראל בבחירות האחרונות וגם קודם לכן. הדָמִיות (similarity) בין ישראל לארה"ב רחבה ומפתיעה מאוד, חרף השונות בוותק הדמוקרטי ובמבנה ושיטות הפעולה של הממשל. נראה שהכוחות המגזריים-אינטרסנטיים הנובעים מהמבנה החברתי והמוסדי הבסיסי של המדינה הדמוקרטית, משקפים עוצמה גדולה בהרבה מזו של אידיאולוגיות שכיחות.
כאשר שתי מערכות-השפעה אלו מתעמתות, הפרקטיקה גוברת על הדמיון המופלג. הציבור מחפש תחילה ביטחון, תעסוקה, פרנסה הוגנת ובריאות, ורק א"כ יאות לחשוב על חופש ביטוי אבסולוטי, גלובליזציה, אנרכיה ובלבד שהאחרונים לא יסכנו את הראשונים. על-כן, יבחר לשלוט מי שעונה בסבירות טובה על העדפות אלה.
|
1. הנציגים נבחרים לתקופה של 6 שנים. מדי שנתיים מתקיימות בחירות ל-1/3 מחברי הקונגרס ובמחזור של 6 שנים עומדים כל הנציגים לבחירה מחודשת. בשנת בחירת הנ שיא (אחת ל-4 שנים), חופף מועד הבחירות לנשיאות את מועד הבחירות לקונגרס של אותה שנה.
2. ראה ויקיפדיה
3. המקרה החריף ביותר היה פרסום הודעתו של ראש ה- FBI, קומי, על חידוש החקירה נגד קלינטון בנושא הדוא"ל שלה, כשבועיים לפני התאריך הסוגר, אחרי שהודיע ביולי שלא נמצאה סיבה להעמידה לדין. והודעה נוספת של קומי, כשבוע מאוחר יותר, המודיעה שגם בבדיקה השנייה לא נמצאו ממצאים מחשידים. ההליך כולו עורר לא מעט סימני שאלה. גורם בולט נוסף היה שטף הפרסומים של וויקיליקס, בשבועיים האחרונים שלפני הבחירות, פרסומים שציטטו מידע מביך מתוך מאגרי מידע ממשלתיים, שעוררו רחש-בחש ציבורי ותקשורתי ושמועות על חדירה רוסית למאגרי הממשל ופרסומים בהשראה רוסית, שנועדו לסייע טראמפ, גם אם לא היה בהם אקדח מעשן של ממש. במצבים כאלה, גורם הספקנות די בו כדי להשפיע על דעת הקהל, שגם בלעדיו פוסחת לא מעט על שתי הסעיפים.
4. חרף התמיכה העצומה שקיבל אובמה במגזר זה, התמורה שקיבל המגזר בשיפור מצבו הכלכלי ומעמדו החברתי בעידן אובה, הייתה מאכזבת מאוד, והביאה לשינויים לא מבוטלים בדפוסי ההצבעה של המגזר לטראמפ.
5. בבחירות האחרונות נמנעו שלושה אלקטורים שאמורים היו להצביע טראמפ מהצבעה עבורו ו-5 אלקטורים נמנעו מהצבעה עבור קלינטון. הימנעות זו חיזקה את נצחונו של טראמפ במבחן האלקטורל-ווטס, שעה שקלינטון, קבלה רוב של כ-2.9 מיליון מצביעים יותר מטראמפ במניין הרגיל של כלל הקולות הכשרים (שכזכור, לא היוו רוב במניין כלל הקולות הכשרים).
6. 10 מיליונים הם כ-7.7% מכלל המשתתפים בבחירות. 2.9 מיליון הקולות שקבלה קלינטון יותר מטראמפ, הם 2.2% מכלל המשתתפים בבחירות, ו-1.3% מכלל בעלי זכות הבחירה.
|
|