"חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי עם הפלשתינים הוא אינטרס ישראלי" (
משה כחלון, שר האוצר).
תוך כדי מהלך המו"מ האחרון בין ישראל (2013-2014) לפלשתינים עוד בתחילת שחרורם של מאות המחבלים עם דם על הידיים, התראיין עיסא קראקע, השר לענייני אסירים ברשות, על יעוד חלק מהכספים המגיעים לפלשתינים ממדינות אירופה.
טענתו של קראקע הייתה על הדרישה האירופית שבה הכסף שניתן לרשות לא יגיע למשפחות המחבלים וישאר נקי. הוא ציין שעל האירופים לזנוח את החשיבה הזו. בטענה זו הסביר קראקע כי המחבלים הללו גיבורים ולוחמים אשר לחמו למען חיי הכבוד הפלשתיני, גיבורים שלהם צריך למחוא כפיים ולעשות למען חייהם בכבוד בכדי שהעם הפלשתיני יזקוף את ראשו, יעריך את אנשי המהפיכה ויהיה גאה בהם.
את הנאום בסגנון הזה, נשא קראקע בטקס לחגיגת שחרורם, על-ידי ממשלת ישראל, של רוצחים עם דם על הידיים, מג'נין. אותם 104 מחבלים רוצחים שוחררו באוקטובר שנת 2013, כמענה לחלק מהתנאים המוקדמים שהציבה הרשות הפלשתינית רק על-מנת שיחודש המשא-ומתן מול ישראל.
גם כמנסים להבין את עצם המילכוד שבעניין המורכב מול דרישות הפלשתינים, בסופו של דבר ניתן להבין דבר אחד והוא כי הרווח היה כולו של הטרור הפלשתיני.
הסדרים מדיניים
בדצמבר שנת 1992 נחטף שוטר משמר הגבול, רס"ב נסים טולדנו ז"ל, בעת שיצא מביתו בלוד על-ידי חוליית מחבלים מתנועת חמאס. המטרה הראשונה שעליה הצהירו החוטפים הייתה שחרורו של
אחמד יאסין תמורת טולדנו. משסירבה ה
ממשלה בראשות
יצחק רבין ז"ל לנהל מו"מ עם ארגון טרור כמו חמאס, נמצאה גופתו של טולדנו כעבור יומיים בודדים באזור כפר אדומים קשורה ודקורה.
מדיניותה של ממשלת רבין באותה תקופה הייתה כי לא מנהלים באופן כללי מו"מ עם ארגוני טרור, ובטח לא כאלה שלא מכירים במדינת ישראל. מדיניות זו הונהגה, במקביל למציאת פתרונות המקדמים הזדמנויות למו"מ מול אויב שכן חיפש דרכים להתקדמות בהסדרים מדיניים כאש"ף (ארגון לשחרור פלשתין).
במקרה החטיפה של טולדנו והאיום ברצח במידה ויאסין לא ישוחרר, דרשה הממשלה הוכחה להימצאותו בחיים טרם החלטה על מו"מ.
התגובה המיידית לרצח נסים טולדנו ז"ל בשלב הראשון הגיעה כמה ימים לאחר מכן, כאשר 415 פעילים מחמאס ומהגי'האד האיסלאמי גורשו ללבנון. בשלב הבא, אותה חוליה שכללה את ארבעת המחבלים שרצחו את טולדנו, נלכדה כארבעה חודשים לאחר מכן במצוד ארוך ונחוש של כוחות צה"ל. הארבעה, ששניים מהם תושבי מזרח ירושלים, נשפטו ונידונו כל אחד לשלושה מאסרי עולם. למרות זאת, באוקטובר 2011 שיחררה ממשלת נתניהו את ארבעתם לחופשי במסגרת עסקת שליט (שהייתה אגב נכונה עקב הנסיבות הרגישות שנוצרו לשחרורו האפשרי).
מהלך נוסף בתגובה לרצח טולדנו מצדה של ממשלת רבין היה מצוד נרחב שבוצע בזמנו ברצועת עזה וביהודה ושומרון, בו עצרו כוחות צה"ל 1,200 מבוקשים פלשתינים, זאת על-מנת להעמיק את הפגיעה בתשתית חמאס.
אלפי שקלים
הרשות הפלשתינית, בין אם מדובר במחבלים מתנועת חמאס ובין אם מפתח, מעניקה באופן אוטומטי תמיכה חודשית לאלו הכלואים בישראל בעקבות פיגועי טרור. התמיכה מוענקת למשפחותיהם, ומועברת בצורת משכורת חודשית הכוללת הטבות נוספות הקשורות לדין עובדי הרשות.
החוק הפלשתיני קובע כי אלו הזכאים למשכורות, הינם כל היושבים בבתי הכלא הישראלים על-רקע השתתפותם במלחמה מול ישראל. ברשות טוענים כי המשכורת המוענקת למשפחות המחבלים אינה קיצבה התומכת במצוקה כלכלית, אלא נגזרת מצורת פעילות הטרור אותה ביצע המחבל/ת, מתקופת מאסר המחבל ומאזרחותו. מחבלים בעלי אזרחות ישראלית, המכונים בשפת הרשות "ערביי הפנים", מקבלים שכר גבוה יותר ממחבלים תושבי הרשות הפלשתינית. הנתונים הצביעו על כך שבמהלך שנת 2015, העבירה הרשות הפלשתינית מאות אלפי שקלים למחבלים כתגמול למעשי טרור.
במערכת הביטחון הישראלית ציינו לא פעם כי העובדה שמובטחת לאסיר משכורת קבועה הגבוהה מזו של שאר עובדי הרשות הפלשתינית, מהווה עידוד ומגבירה את המוטיבציה לביצוע פיגועים. גם בארה"ב ובאירופה ישנם גורמים בממשל המביעים חוסר נוחות מכך שתקציבן לרשות הנמדד במאות מיליונים מופנה לעבר מימון של טרור.
ומה הנוהל בישראל לגבי עניין העברת כספים אלו? במהלך חודש מאי 2016 פנה ארגון "שורת דין" לשר האוצר משה כחלון על-מנת שזה לא יעניק שיפוי לבנקים ישראלים כמו
בנק הפועלים ודיסקונט הנמצאים בקשרי מסחר עם בנקים מהרשות הפלשתינית. "שורת דין", הינו ארגון העוסק בהגשה של תביעות משפטיות כנגד ארגונים ומדינות אשר תומכים בטרור.
הארגון דרש ממשרד האוצר שלא להעמיד ביטחונות לאותם בנקים מישראל אשר ייתכן שייתבעו על קשריהם עם בנקים פלשתינים החשופים להליכים משפטיים בגין סיוע למימון טרור. בטענת ארגון שורת דין למשרד האוצר נכתב כי כל עידוד ותמיכה שניתנים על-ידי המדינה וממשיכים את ההתקשרות עם הבנקים הפלשתינים הכוללים שיפוי והגנה מפני תביעות בגין טרור, יש בהן נגיעה להפרת החוק המורה על איסור מימון טרור,
הלבנת הון, ומאבק בארגוני פשיעה. הפרות של חוקים אלו, חושפים את הבנקים שסוחרים בכספי העברות הכספים למחבלים ומשפחותיהם לתביעות מצד נפגעי הטרור ומשפחותיהם.
קריסה ודאית
מתגובת הבנקים הישראלים עולה, כי הפעילות מול הבנקים הפלשתינים הינה פעילות רבת שנים. בעקבות האירועים היה רצון לחסל פעילות זו, אך הדבר אינו מתאפשר עקב שיקולים מדיניים הקשורים בעניין ומכיוון שמדובר כאן בסוגיה מדינית, הדבר מצריך מתן שיפוי לבנקים הישראלים.
בעקבות אלו הדברים, ובעקבות ההתחייבות הישראלית שמעוגנת בהסכמי פריז משנת 1994, אשר מסדירים את יחסי הכלכלה עם הרשות הפלשתינית, החליטו בקבינט המדיני ביטחוני לאשר את השיפוי לבנקים הישראלים וחסינות באמצעות היועץ המשפטי לממשלה מפני העמדה לדין בישראל.
הפסקת שירותי המסחר בין הבנקים הישראלים לפלשתינים, עלולה לשתק את מערכת הבנקאות הפלשתינית שתלויה בכלכלה הישראלית, מה שעלול לגרור לקריסה ודאית של הרשות הפלשתינית כולה, לחיזוק וביסוס של ארגון חמאס כבעל הבית גם ביהודה ושומרון ולמשבר חמור מאוד מבחינה מדינית.
כל הטענות מצד ההנהגה הישראלית הנוכחית על תמיכת הרשות הפלשתינית בטרור, צריכות להביא בחשבון גם את הקשר הישיר והתלוי של הכלכלה הפלשתינית בכלכלה הישראלית, ואז להבחין אם ניתן להשתמש בפופוליזם זול לצרכי תעמולה או שהדבר אינו לעניין.
