היו תקלות במצע צוק איתן? היו. היו טעויות? היו גם היו. האם כל זה מצדיק חקירת מבקר מדינה בלווי מתוזמר ומהדהד של התקשורת? לגמרי לא בטוח. כשתמה מלחמת יום הכיפורים היה ברור שאין לעבור על ניהולה ותוצאותיה לסדר היום. מונתה ועדת אגרנט, נערכו תחקירים,הוסקו מסקנות ולקחים והומלצו המלצות.
שלוש מלחמות קדמו למלחמה הזאת וכמאה "מבצעים" ולאחריה 4 מלחמות נוספות ו-50 מבצעים נוספים. במה שונה "צוק איתן" מכל הרשימה של כ-150 אירועים מלחמתיים מקום המדינה ועד ימנו אלו שמצדיק מעורבות של מבקר מדינה? הניחוש שלי אינו טוב משלכם ולהיבט הזה לא אכנס במאמר זה.
מבקר המדינה
המבקר פועל בתוקף חוק יסוד שעיקריו כדלהלן:
- "מבקר המדינה יקיים ביקורת על המשק, הנכסים, הכספים, ההתחייבויות והמנהל של המדינה, של משרדי הממשלה, של כל מפעל, מוסד או תאגיד של המדינה, של הרשויות המקומיות ושל גופים ומוסדות אחרים שהועמדו על-פי חוק לביקורתו של מבקר המדינה".
- מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון של הגופים המבוקרים, וכל עניין אחר שיראה בו צורך".
- תלונות הציבור - מבקר המדינה יברר תלונות מאת הציבור על גופים ואנשים כפי שייקבע בחוק או לפיו: בתפקידו זה יכהן מבקר המדינה בתור "נציב תלונות הציבור".
- במילוי תפקידו יהיה מבקר המדינה אחראי בפני הכנסת בלבד ולא יהיה תלוי בממשלה.
- מבקר המדינה הנבחר יצהיר ויחתום לפני הכנסת הצהרת אמונים זו: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה ולמלא באמונה את תפקידי כמבקר המדינה"
אז אם נרד לבסיס כוונתו של המשורר-המחוקק בבואו להגדיר את תפקיד המבקר - עיקר מהותו ועיסוקו של המבקר אמור להתקיים בשדה המנהלי, כלכלי, טוהר מידות וכנציב פניות הציבור וזה כתוב במפורש. מה שלא כתוב במפורש והוטמע במשפט הכוללני-משני "וכל עניין שיראה בו צורך" זה הפיכתו של המבקר למומחה בעניינים של טקטיקה, אסטרטגיה וניהול מערכה צבאית.
החוק ממש לא אוסר עליו את העיסוק הזה אבל בטח שלא רואה בו את הגורם המתאים לחקירה כזאת.
ממצאי הביקורת
עיקר ממצאי הביקורת עוסקים ב"רמת המוכנות של הדרג המדיני ושל צה"ל לניהול מערכה וקבלת החלטות לגביה במטרה להעלות את רמת המוכנות למערכה הבאה".
על-פי איזה קריטריונים מתיימר המבקר לבדוק "רמת מוכנות של הדרג המדיני"? האם רמת מוכנות של הדרג הזה מעוגנת בחוק? בתקנות? בנהלים? ואם לא מה המשקל לדעתו של המבקר על פני דעה אחרת?
"קבלת החלטות" נחלקת לשניים, ההליך ומהות ההחלטה, לגבי ההליך - ניחא, אבל המבקר ישפוט את מהותה של החלטה אופרטיבית או טקטית?
המבקר מציין בפרק "תהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה לפני מבצע צוק איתן" שביקורתו התמקדה בתהליכי קבלת החלטות בקבינט ובהקשר לכך קובע שצבא נתון למרותו של הקבינט והצבא "מושפע מהחלטות שמקבל הקבינט בנושאים הרי גורל" ולפיכך "יש חשיבות מכרעת לפורום הקבינט" ובאותה נשימה "במדינה דמוקרטית לא ניתן להשאיר החלטות אלה להכרעתם של מספר מקבלי החלטות מצומצם" מאוד".
אז כדאי לעשות סדר. בקבינט המדיני ביטחוני, גוף שמעוגן בחוק, יושבים ראש הממשלה ותשעה שרים. בנוסף מוזמנים גם ראש מ.ל.ל והיועץ המשפטי לממשלה.
האם לדעת המבקר הפורום לא ראוי? אם לא למה לא ואם לדעת המבקר הפורום קטן מדי, באיזה פורום בדיוק יש לקבל החלטות לניהול מערכה צבאית? מליאת הכנסת למשל? יש למבקר נוסחה שבודקת אפקטיביות של פורום כזה? נראה שלא.
מוסיף המבקר "ממועד כינונו של הקבינט הנוכחי ובמשך שנה לא קיים (הקבינט) דיונים לקביעת יעדים אסטרטגיים בנוגע לרצועת עזה". לא קיים? מוזר כי בהמשך מציין המבקר שבדיון אסטרטגי שהקבינט קיים "הוא בחן חלופות מוגבלות בלבד שנגעו רק (דגש שלי) במדרגות חומרת הפעילות הצבאית..." אז מה חסר אליבא ד'המבקר בדיון אסטרטגי שרלוונטי לעזה? "חלופה מדינית או המצב ההומניטרי הקשה ברצועת עזה".
מוזר. אנחנו עוסקים במבקר המדינה או ב"מנחה-על" מדיני ביטחוני? המבקר יקבע אם ומה הקשור בחלופות מדיניות? המבקר יקבע שהמצב ההומניטרי בעזה הוא קשה או לא קשה ומה אם בכלל מידת ההשפעה של המצב הזה על מדינת ישאל? מי דיוק שמו לקבוע?
לא ארחיב בנושא ואין בדברים כדי לסנגר על מהלכי הממשלה, הקבינט והצבא במהלך ולפני המבצע הזה, אלא אדגיש את הרלוונטיות או העדר רלוונטיות של עיסוק המבקר בנושא.
דיני מלחמה
בנוסף שואב המבקר את המוטיבציה לקיים ביקורת על המבצע "לנוכח טענות שהועלו, כי מדינת ישראל הפרה, לכאורה, את כללי המשפט הבינ"ל ואיננה בודקת את פעולות צה"ל כנדרש על-פי הדין הבינ"ל".
טענה של מי כבוד המבקר? האם ראוי שתקיים "חקירת קיטבג" על כל נפיחה זדונית ועלילה של תומכי לחימת האויב? תרגיע בבקשה.
ניהול מלחמה
ולמה ניהול מלחמה היא לא עניין למבקר? גדולי האסטרטגים בהיסטוריה כבר הגדירו מלחמה כ"ממלכת אי-הוודאות". סון ד'זה הסיני שחי באמה השישית שלפני הספירה כתב שהמלחמה היא "תהליך בעל דינאמיקה משלו שקשה מאוד לשלוט בו לאורך זמן". קרל פון קלאוזביץ, אסטרטג פרוסי בן המאה ה-18 בספרו "על המלחמה" - "הפעילות במלחמה היא תנועה בתוך סביבה מתנגדת".
האם התהליכים של "אי ודאות" ו"סביבה מתנגדת" חסינים מטעויות? ממש לא.
בזיל ליטלהארד הבריטי שחקר לעומק את תהליכי קבלת ההחלטות בקרבות ומלחמות כותב בספרו "מדוע איננו לומדים מההיסטוריה" כי הגיע למסקנה חד-משמעית שכולם טועים כל הזמן ובתנאים שווים מנצח זה שטועה פחות.
עוד קבע ליטלהארד "שהאסון הכי גדול שיכול לקרות לצד לוחם במלחמה זה החשש המשתק מטעויות ואובדן התעוזה - בדיוק כמו ילד שהפחד מכישלון משתק אותו והופך אותו לפסיבי".
עננת תרבות החקירות והאקטיביזם השיפוטי לא מוסיפה בריאות למקבלי ההחלטות.
יעדי המבצע
עמוס ידלין ברשימתו "יעדי המלחמה" בצוק איתן: "האם יעדי המערכה שהוצבו היו נכונים? האם היעדים היו מוגבלים מדי בתחילה ולא ריאליים בהמשך?
למבצע ׳צוק איתן׳ נקבעו בתחילתו שלושה יעדים צנועים - החזרת השקט לדרום; שיקום ההרתעה; פגיעה קשה בחמאס. אך שלושה יעדים אלה מהווים למעשה ממד שונה של אותו היעד: רק אם חמאס ייפגע בצורה קשה למדי הוא יורתע מהמשך הלחימה, וכך יוחזר השקט לדרום. את היעד הזה לא השיגו שישה שבועות של לחימה ואלפי תקיפות.
רק בשבוע השביעי, כאשר נפגעו ראשי הזרוע הצבאית של חמאס וכאשר הותקפו בניינים רבי-קומות בעזה — הייתה הפגיעה בחמאס קשה במידה מספקת, הוא הורתע והשקט חזר לדרום. יש לתחקר אם הייתה יכולת להשיג יעדים אלה בשבוע הראשון או השני למערכה.
בהמשך הוצב יעד השמדת המנהרות — שבו עמד צה״ל היטב. השאלה לתחקור כאן היא, מדוע לא הוצב יעד זה בשלב מוקדם יותר — מייד עם פתיחת המערכה". כלומר, הוגדרו (על-ידי הקבינט) יעדים שהצבא עמד בהם אם כי לא בלו"ז שידלין מצפה.
האם נלקחה בחשבון השפעה של מזעור נזקים כתוצאה מהתחשבות בתגובות "הקהילה הבין לאומית"? קרוב לוודאי שהמבצע התגלגל תוך מגבלות הנוכחות של השיקול הזה. האם שיקולי ההנהגה הם במנדט של מבקר המדינה? לחלוטין לא. לגבי נשוא בדיקת המבקר, הטיפול במנהרות קובע האלוף ידלין שצה"ל עמד היטב ביעד זה...
חובת הבדיקה, המסקנה הלקחים ויישומם
כפי שציינתי אין בכוונתי לקטרג על הצורך לתחקר כל אירוע ביטחוני,על אחת וכמה אירוע מסוגו של מבצע שאורך כ-50 יום וגבה עשרות הרוגים, מאות פצועים ונזקים כלכליים בהיקף ניכר. את התנהלות דרג המנהיגות המדינית יבקר הבוחר בקלפי ו/או באמצאות נציגיו בכנסת. את המבצע הצבאי יש לתחקר.
בדיקה כזאת חייבת להיות עניינית ונטולת שיקולים ומניעים זרים ולהיעשות על-ידי גורמים מקצועיים יעודים. כלי האיסוף והניתוח של בדיקה כזאת הם התחקירים המבצעיים.
התחקיר, להבדיל מחקירה, לא נועד לחפש אשמים אלא לבדוק את תפקודם של המבצעים מול נהלים, פקודות וסבירות של קבלת החלטות. את יישום המסקנות והלקחים יש לקיים על ציר זמן מוגדר תחת בקרה מקצועית שיקיים הקבינט הביטחוני.
היו תקלות? היו. היו טעויות היו גם היו. האם כל זה מצדיק חקירת מבקר מדינה בלווי תזמור תקשורתי מהדהד? לגמרי לא בטוח.
