בתחילת ינואר קיבלה ה
ממשלה החלטה לקדם תוכנית לאומית לתחבורה חכמה. זאת, במטרה לעודד מחקר ופיתוח, יזמות ותעשיה בתחום, לייעל את מערך התחבורה ולעודד את שילובן של טכנולוגיות מתקדמות בעולם זה, לרבות כלי רכב אוטונומיים, חשמליים ומקושרים. בנושא הזה משתלב תחום נוסף: אנרגיה חלופית, או
תחליפי דלקים, כפי שזה מנוסח במשרדי הממשלה.
כחלק מההחלטה הורתה הממשלה להקים ועדת מנכ"לים משותפת ל
משרד התחבורה, נציג מנהלת תחליפי נפט ונציגי משרדי ממשלה שונים. על הוועדה הוטל להציע תוכנית כוללת, עד ל-2021, ולקדם הקמת מרכז ניסויים לרכב אוטונומי באחד האזורים בישראל ושיתופי פעולה אקדמיים. הממשלה אף הקציבה לפעילות הזו כחמישה מיליון שקלים בשנה, שיבואו מתקציבי משרד ראש הממשלה, ה-ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של משרדי ראש הממשלה) ומשרדי ממשלה שונים.
בהתייחסו להחלטה אמר אז ראש הממשלה,
בנימין נתניהו: "יש לישראל יתרון יחסי ביכולת לייצר מוצרים בתחומים אלה, וזה נובע מהסביבה העסקית שיצרנו כאן. תפקידה של הממשלה הוא לעודד את התהליכים ולצמצם ביורוקרטיה, כפי שעשינו זאת בהצלחה בתחום הסייבר".
הוועדה אכן הוקמה ופעלה במשך כמה חודשים, ולדברי גורמים שהיו חלק ממנה, שיתוף הפעולה בין המשרדים היה מעולה והניב רעיונות רבים להמשך. אחד התוצרים של פעילות ועדה זו הוא קול קורא שמבקש מהציבור, מרשויות מקומיות ומאנשי אקדמיה הצעות למיזמים שיסייעו במימוש תוכנית לאומית לתחבורה חכמה. התשובות לקול הקורא הופנו ליחידה שפועלת במסגרת משרד ראש הממשלה, והיא נקראת "התוכנית הלאומית לתחליפי דלקים ותחבורה חכמה", שבראשה עומדת ד"ר
ענת בונשטיין.
מה כוללת התוכנית?
אחד הפרויקטים הראשונים שהוועדה רוצה להוציא לפועל הוא יישום סעיף 2א בהחלטת הממשלה מינואר, שמדבר באופן ספציפי על הקמת מרכז ניסויים לרכב אוטונומי ותומך תחבורה חכמה. בתוך המרכז, שטרם הוחלט על מיקומו, יפעלו גורמים שונים שעוסקים בתחבורה חכמה ורכב אוטונומי: גופים אקדמיים, סטארט-אפים, תאגידים וגורמים שיכולים לספק את התשתיות למרכז ניסויים זה. למעשה, מרכז הניסויים ישמש מעין חממה טכנולוגית שתייצר תשתיות מידע הנדרשות למו"פ ולצמיחת תעשיית התחבורה בישראל.
מהלך נוסף שאמור להיות כחלק מהמיזם הזה הוא פתיחה והנגשת מאגרי המידע בתחום התחבורה החכמה לטובת כל החברות והיזמים שפועלים בעולם התחבורה בישראל, לרבות זו הציבורית.
"למאגרי מידע יש פוטנציאל גדול לשיפור שירותי תחבורה, לתמיכה במחקר ופיתוח של תחבורה על-ידי התעשיה והאקדמיה, הקמת חברות חדשות ויצירת פיתוחים בתחום התחבורה", נכתב בדברי ההסבר לקול הקורא. "יש בישראל מידע תחבורתי רב: נתוני המסלקה, ספירות נוסעים, ספירות מוצא-יעד ועוד. סעיף זה מתייחס לכמה פעולות אפשריות בתחום המידע: פתיחה והנגשה של מאגרי מידע קיימים במשרדי ממשלה וחברות ממשלתיות. פעולה נוספת היא רכישה של מידע תחבורתי והנגשתו לכלל הציבור או לחלקו מחברות מסחריות".
עוד נכתב שם כי "תהליך זה מהווה המשך של הליך שיתוף ציבור שבוצע באינטרנט על-ידי רשות התקשוב וישראל דיגיטלית".
הוועדה שמה משקל רב על שיתוף פעולה עם האקדמיה - באמצעות ות"ת. בדברי ההסבר נכתב כי "תחום התחבורה החכמה באקדמיה הוא תחום צעיר, המקשר בין חוקרים משדות שונים: גאוגרפיה, מערכות מידע, הנדסה ומדעי המחשב. זהו תחום יישומי, ויש חשיבות רבה לחיבור בין האקדמיה לשאר המגזרים".
הקול הקורא, כמו גם החלטת הממשלה, נכתבו הרבה לפני שנתבשרנו על
עסקת מובילאיי (MobilEye). בוועדה משוכנעים שהרכישה תיתן רוח גבית חזקה מאוד לקידום ולפיתוח התחבורה החכמה בישראל. כל הניתוחים והפרשנויות סביב האקזיט של מובילאיי הדגישו שמכונית אוטונומית לעולם לא תעמוד בפני עצמה ושהיא תהיה חלק מאקו-סיסטם ענק, שחלקו הגדול קיים בהחלטת הממשלה מינואר. יישום ההחלטה, בעתיד בקרוב, יהפוך את ישראל לא רק לאומת הסטארט-אפים, אלא גם לאומת התחבורה החכמה.
