טרוריסטים או לוחמי חופש

אבו מאזן מכנה את הפלשתינים היושבים בכלא הישראלי על רצח אזרחים ישראלים בשם המכובד: לוחמי חופש. ישראל מכנה אותם טרוריסטים. העצורים בכלא הישראלי והלוחמים נגד ישראל אינם לוחמי חופש. הם אינם נלחמים נגד הכיבוש. זוהי רק תואנה כדי להצדיק את מאבקם בפני העולם. הפלשתינים לוחמים למען חיסול מדינת היהודים בשני שלבים (שלב א' הקמת מדינה בחלק מהארץ. שלב ב', חיסול ישראל באמצעות "זכות השיבה") בטיעון השיקרי שהם העם העתיק שישב בארץ וגורש ע"י קולוניאליסטים יהודים מאירופה. האמת ההיסטורית היא שהערבים-הפלשתינים הם מהגרים וצאצאי מהגרים השואפים להשתלט על ארץ אליה הגיעו רובם בין שלהי המאה ה-19 לאמצע המאה ה-20. המוסלמים יעשו לאירופה מה שהם זוממים לעשות לישראל. המוסלמים אינם באים כדי להשתלב אלא כדי להשתלט. הם אומרים בגלוי שהם ישליטו את השריעה, החוק המוסלמי על אירופה. לוחמי חופש הם פטריוטים הנאבקים כדי לשחרר את עמם וארצם מכובש. על-פי החוק הבינלאומי ישראל היא כובש. השאלה היא אם אותם פטריוטים פלשתינים באמת לוחמים נגד הכיבוש או נגד עצם קיומה של מדינת היהודים. לגבי אנשי החמאס והג'יהאד האיסלאמי אין ספק שלא מדובר בלוחמי חופש שהרי בצ'רטרים של ארגונים אלה נאמר בפירוש שהמטרה היא חיסול מדינת היהודים. המדינה קמה על-פי החלטת האו"ם מנובמבר 1947 ולפלשתינים כעם אין כל זכויות בתחומי מדינת ישראל. השאלה היא אם אנשי הפתח העצורים בישראל או מבצעי אינתיפאדת הסכינים והמכוניות הם לוחמי חופש או טרוריסטים. לכאורה, ערפאת הכיר בהסכם אוסלו במדינת ישראל כעובדה קיימת, אם כי הצ'רטר של הפתח לא השתנה ובו היעד הוא חיסול מדינת היהודים. ערפאת ויורשו אבו מאזן מסרבים להכיר בישראל כמדינת העם היהודי ודורשים יישוב הפליטים, שרובם ברחו ומיעוטם גורשו עוד לפני שקמה המדינה, בישראל ולא במדינה הפלשתינית שתקום בגדה המערבית. הפלשתינים עושים הכל כדי להשכיח בעולם את העובדה שהיישוב היהודי הותקף ללא כל פרובוקציה מצידו מיד לאחר החלטת האו"ם בנובמבר 1947 במטרה שהוצהרה בפומבי שההתקפות נועדו "לזרוק את היהודים לים", כלומר לחסלם ולמנוע הקמת מדינה יהודית. יש קשר ישיר בין הסירוב להכיר בישראל כמדינת העם היהודי לבין הדרישה ל"זכות השיבה". כל זה הוא חלק מהמדיניות הפלשתינית שמטרתה לחסל את הרוב היהודי בישראל ולהפכה למדינה בעלת רוב פלשתיני. תורת 2 השלבים קובעת הקמת מדינה בגדה המערבית ועזה כשלב ראשון וחיסול ישראל כשלב שני. אבו-מאזן מאמין שיצליח לחסל את מדינת היהודים בעזרת העולם באמצעות יצירת "מידע מזויף ושקרי" לשם דמוניזציה ודה-לגיטימציה של ישראל. העובדות הן:

הפלשתינים הם מהגרים וצאצאי מהגרים

הטענה שהפלשתינים הם העם העתיק שגורש ע"י קולוניאליסטים יהודים מאירופה היא שיקרית וחסרת בסיס היסטורי. עד המאה ה- 7 לספירה לא היו ערבים בארץ. הערבים כבשו את הארץ ב-638 אבל לא התנחלו בה. רוב האוכלוסייה הייתה נוצרית ממוצא סורי-ארמי, ביזאנטיני או אירופי ומיעוטה יהודים ושומרונים. בראשית המאה ה- 16 היו על-פי מפקד האוכלוסין העות'מאני כ-80,000 מוסלמים בארץ ישראל המערבית. ב-1914 עם פרוץ מלחה"ע הראשונה היו בארץ 228,000 מוסלמים שהיו צאצאי מהגרים וותיקים ומספר דומה של מהגרים מארצות ערב והאיסלאם שהגיעו בין 1870 ל-1914. במשך המחצית הראשונה של המאה ה- 20 גדלה האוכלוסייה הערבית מ-525,000 ל-1,200,000 כתוצאה מהגירה בלתי חוקית. המהגרים הללו וצאצאיהם רוצים לשלול במרמה מהיהודים את מדינתם תוך התעלמות מהעובדה שזכותם ההיסטורית על הארץ הוכרה ע"י הצהרת בלפור, החלטת חבר הלאומים. החלטת האו"ם מ-1947 הכירה בזכותם למדינה.

ראיות שהמאבק נגד הכיבוש הוא מסווה למטרה האמיתית:

• עד 1967 לא היה כיבוש אבל הפלשתינים שאז עדין כונו ערבים, דחו הצעות להקמת מדינה ערבית לצד ישראל ב-1936/7 וב-1947/8 ואף יזמו התקפה משולבת של ערביי הארץ ומדינות ערב כדי "לזרוק את היהודים לים" ולמנוע הקמת מדינה יהודית. למגינת לבם הם נכשלו אך לא התייאשו. בין 1948 ל-1967 היו הפלשתינים תחת שלטון ערבי אבל הם לא פעלו להקמת מדינה פלשתינית אלא ניהלו טרור נגד מדינת היהודים.

• מ-1967 דחו הפלשתינים כל הזדמנות שהייתה להם להקמת מדינה לצד ישראל. לאחר הסכם אוסלו דחו המנהיגים הפלשתינים הצעות בגיבוי בינלאומי להקמת מדינה לצד ישראל ב-2000 וב-2008. אבו מאזן עשה הכל כדי לא להיכנס למו"מ עם ישראל במטרה לקבל מהאו"ם מדינה מבלי לוותר על חיסול ישראל באמצעות "זכות השיבה". ב-2014 הוא דחה את יוזמת מזכיר המדינה האמריקני להיכנס למו"מ עם ישראל.

הנשיא אובמה היה עבור הפלשתינים "מתנה משמים". הוא העלה את הרעיון של הצגת תנאי למו"מ-הפסקת הבנייה בהתנחלויות ונתן בידי אבו מאזן גורם להימנע ממו"מ עם ישראל. הוא גם לא עשה דבר נגד הפעילות האנטי- ישראלית במוסדות האו"ם, מלבד וטו במועצת הביטחון ואיפשר לאבו מאזן להגביר את ההסתה נגד ישראל כאילו הבעיה היא ההתנחלויות בשעה שהבעיה לגבי אבו מאזן היא עצם קיומה של ישראל. לקראת סיום כהונתו הוא ביטל גם את הוטו. מדיניותו של אובמה שהתעלמה מדחיית כל ההצעות למדינה לצד ישראל לפני ניצחון הימין בבחירות והטילה על ישראל את האחריות הבלעדית להעדר מו"מ שיחקה לידי אבו מאזן שצבר הישגים במאבקו לדמוניזציה ודה-לגיטימציה של ישראל.

מדיניותו של הנשיא טראמפ עדיין אינה ברורה

בקרוב תתקיים פגישה בין הנשיא טראמפ לאבו מאזן ואולי התמונה תתבהר. אבל, תוצאה חיובית אחת לחילופי השלטון היא התנהלותה של השגרירה האמריקנית לאו"ם הפועלת ללא לאות נגד האובססיה האנטי- ישראלית באו"ם. גם המזכיר החדש של האו"ם הודיע שיפעל נגד משוא הפנים כלפי ישראל. לא נותר אלא לקוות שנתניהו יהיה נאמן להצהרתו בזכות פתרון של שתי מדינות ללא "זכות השיבה". לסיום, הפלשתינים הפועלים נגד אזרחים וחיילים ישראלים אינם לוחמי חופש אלא גזענים וטרוריסטים השוללים רק מהיהודים מכל העמים בעולם את זכות ההגדרה העצמית ואת זכותם למדינה בארץ אבותיהם.