X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
על-מנת להתמודד עם התנודתיות הגבוהה בשוק הנפט העולמי, מדינות המפרץ נוקטות צעדי התאמה כלכליים, המציבים אתגרים פוליטיים קשים לפתחם של המשטרים בין היתר נאלצו להסכים לקיצוץ בתפוקת הנפט שלהן החל מינואר 2017, לקצץ בהוצאות על פרויקטים חדשים ולהחזיר למשרדי האוצר תקציבים שטרם נוצלו
▪  ▪  ▪
לקצץ בתפוקת הנפט [צילום: אריק גאי/AP]
בלא מאמץ
תהליכי ההתאמה והרפורמות הם גם אתגר פוליטי קשה, משום שהצלחתם כרוכה בשינוי תנאי "החוזה החברתי" בין האזרחים לבתי המלוכה, אשר הבטיח עד כה לאזרחים רווחה ברמה גבוהה בלא מאמץ, בתמורה לשמירה על הסדר הפוליטי הקיים.

מדינות המפרץ (ערב הסעודית, כווית, איחוד האמירויות, עומאן, בחריין וקטר) ממשיכות להתמודד עם התנודתיות הגבוהה בשוק הנפט העולמי. הבולטת שבהן היא ערב הסעודית, שהנה שחקן מרכזי באופ"ק (OPEC) ומונה כ-28 מיליון נפש (כ-30 אחוזים מהם נתינים זרים). בשנים האחרונות ירד מחיר חבית נפט של אופ"ק ((OPEC Basket Price מ-106 דולר (בממוצע) בשנת 2013 ל-96 דולר בשנת 2014, ל-50 דולר בשנת 2015 ול-41 דולר בשנת 2016. בשנת 2017, עד כה, מחיר חבית נפט הוא כ-51 דולר בממוצע (כ-47 דולר ב-8 מאי 2017). כלומר, הכנסותיהן של מדינות המפרץ מנפט עדיין נמוכות במחצית משהיו לפני מספר שנים. במטרה להתמודד עם המצב בשוק הנפט, במדינות המפרץ ננקטים צעדי התאמה כלכליים, המציבים אתגרים פוליטיים קשים לפתחם של המשטרים.
בעקבות הירידה החדה בהכנסותיהן, בצד לחצים מצד מפיקות נפט שונות, נאלצו מדינות המפרץ, ובראשן ערב הסעודית, להתחייב (בהסכם שנחתם בשלהי 2016) לקצץ בתפוקת הנפט שלהן במחצית הראשונה של 2017. מתוך מכסה של 1.2 מיליון חביות נפט ביום (מח"י), שאותה הסכים אופ"ק לקצץ בתפוקתו, הוטל על ערב הסעודית לקצץ חצי מיליון חביות נפט ביום, תוך שהיא נאלצת להשלים עם סירובה של אירן לקצץ בתפוקתה היא. ההסכם אומנם הוביל לעלייה ניכרת במחירי הנפט, ביחס לשפל שנרשם ב-2016, אולם המחירים עדיין נמוכים יחסית. בשלב זה שואפות מדינות המפרץ להעלות את מחיר הנפט לרמה של 60 דולר לחבית כדי לקרב אותן לאיזון תקציבי, אך קיימת אי-וודאות גבוהה לגבי מחיר הנפט בעתיד; וירידת מחירים עשויה להתחדש בנסיבות של משבר אמון בין מפיקות הנפט, הגברת תפוקה במדינות שאינן מחויבות להסכם (ובראשן ארצות הברית, שתפוקתה עולה), וביקוש נמוך מהצפוי לנפט בעולם. לפי בולטין אופ"ק מאפריל 2017, תחזית הביקוש לנפט בעולם בשנת 2017 היא 96.3 מיליון חביות ביום (בממוצע), לעומת 95.1 מח"י בשנת 2016. כלומר, עלייה מתונה בביקוש לנפט. בפגישת אופ"ק הקרובה, שתתקיים ב-25 במאי 2017, מתוכנן דיון בהארכת ההסכם לצמצום תפוקת הנפט. שר הנפט של ערב הסעודית סעודיה אמר ב-8 במאי 2017 שהוא בטוח שההסכם יימשך גם במחצית השנייה של 2017, ואולי גם מעבר לכך.
אינטרס להאריך את ההסכם יש גם לשותפות האחרות לו, וביניהן רוסיה, שכן אם מטרה זו לא תושג, עשויה להתרחש ירידת מחירים חדה. הירידה החדה בהכנסות מנפט בשנים האחרונות גרמה גירעונות תקציביים גדולים במדינות המפרץ. הגירעון המתוכנן בתקציב הסעודי לשנת 2017 עומד על 53 מיליארד דולר (7.7 אחוזים מהתוצר), שהוא אומנם נמוך משמעותית מהגירעונות הכבדים בשנתיים הקודמות, אך עדיין מחייב המשך מימון באמצעות משיכות מעתודות המט"ח או הלוואות. בשנתיים האחרונות, בעקבות המשיכות מהיתרות, ירדו עתודות המט"ח של ערב הסעודית מכ-725 מיליארד דולר בסוף 2014 לכ-550 מיליארד דולר (אומדן) בסוף 2016, כלומר בכ-175 מיליארד דולר. בנוסף, הממלכה מגייסת כספים באמצעות הנפקת אגרות חוב: 17.5 מיליארד דולר גויסו באוקטובר 2016 ו-9 מיליארד באפריל 2017.
עליית מחירים
שחיקת העתודות ואי-הוודאות בנוגע לעתיד מחירי הנפט חייבה את מדיניות המפרץ לנקוט מדיניות כלכלית מרסנת, הכוללת צעדי ייעול וחיסכון. קיצוצים בסובסידיות כבר הביאו לעליית מחירי הדלק, החשמל, הגז והמים. במסגרת צעדי החיסכון הונחו גופים ממשלתיים שונים לקצץ בהוצאות על פרויקטים חדשים ולהחזיר למשרד האוצר תקציבים שטרם נוצלו.
על-פי התכנון, בשנת 2018 יחלו שש מדינות המפרץ לגבות מע"מ בגובה 5 אחוזים מאזרחיהן. אמנם, תרופות ומוצרי מזון בסיסיים יהיו פטורים ממע"מ, אך ברי שמהלך זה יתפרש כשינוי גישה מצד בתי המלוכה כלפי האזרחים, המורגלים לסביבה נטולת מס.
לרפורמות הכלכליות במדינות המפרץ ביטויים גם בשוק העבודה, המבוסס בעיקרו על עובדים זרים. ערב הסעודית מבצעת בשנים האחרונות גירוש המוני של עובדים זרים, שאינם בעלי מיומנות מקצועית הדרושה לפיתוח המשק, ומתמרצת העסקת עובדים מקומיים. ברם, רבים מהאזרחים הצעירים יוצאים ממערכת החינוך נעדרי כישורים הולמים להשתלבות במגזר הפרטי ודרישות השכר שלהם גבוהות משל העובדים הזרים. התוצאה היא, שהמגזר הציבורי מעסיק 90 אחוזים מהאזרחים הסעודים ו-90 אחוזים מהמגזר הפרטי מאויש על-ידי עובדים זרים.
בתקציב הסעודי ל-2017 צוין, כי באמצעות המדיניות הפיסקאלית וצעדי ההתייעלות שואפת הממלכה להגיע לאיזון תקציבי עד שנת 2020, אך נראה שהשגת יעד זה תלויה בעיקר במחירי הנפט בשנים הקרובות. יודגש כי על-אף האילוצים התקציביים, ערב הסעודית עדיין אינה חוסכת בהוצאות צבאיות, וזאת נוכח האתגרים הביטחוניים הניצבים בפניה. בשנת 2016 הגיעו ההוצאות הצבאיות לכ-55 מיליארד דולר (8.6 אחוזים מהתוצר), לעומת כ-48 מיליארד דולר בתכנון. ההוצאות הצבאית המתוכננות ל-2017 עומדות על כ-51 מיליארד דולר.
לאור התנודתיות הרבה בשוק הנפט, במשך עשרות שנים, גברה השאיפה של מדינות המפרץ להיחלץ מהתלות הרבה בהכנסות מנפט - באמצעות התייעלות, גיוון מקורות ההכנסה ואימוץ עקרונות של כלכלה מודרנית. רעיון זה עומד בבסיס תוכנית רב-שנתית יומרנית - "חזון 2030", עליה הכריזה ערב הסעודית ב-2016. שנת 2017 היא הראשונה לתוכנית. לצורך מימון התוכנית כבר הוחל בהכנות להנפקה של 5 אחוזים ממניות חברת הנפט הלאומית ארמק"ו.
שירותים בחינם
הקושי העיקרי בהסבת כלכלות המפרץ, מבוססות הנפט, למגוונות נובע מכך שהיציבות הפוליטית במדינות, הנתמכת בכספי הנפט, קשורה במישרין לרמת החיים הגבוהה של אזרחיהן. על כן, השאלה היכן לקצץ היא פוליטית לא פחות מאשר כלכלית, ונחשבת לאחד האתגרים המרכזיים שבפני הממשלות. כך למשל, העלייה במחיר הבנזין בבחריין ובעומאן, כתוצאה מצמצום בסבסוד, גררה הפגנות מחאה, אומנם מוגבלות בהיקפן, שהמחישו את הסיכון הכרוך במהלך נרחב יותר.
אתגר נוסף העומד בפני מימוש הרפורמות קשור בצורך להתאימן לכללי הכלכלה המודרנית, בעיקר יזמות החיונית לפיתוחו של מגזר עסקי פרטי, שקיפות, שילוב נשים בשוק העבודה ועוד. ברם, תרבות היזמות אינה מפותחת במדינות המפרץ, שכן האזרחים התרגלו לכך שהמדינה דואגת לפרנסתם ולכל צורכיהם כמעט. שירותים בחינם והכנסה שוטפת מהמדינה נחשבים בעיניהם כזכות יסוד, המוקנית להם מתוקף היותם אזרחים נאמנים לבית המלוכה. על כן, פגיעה ניכרת בזכות זאת עלולה לפגוע ברגש הנאמנות בקרבם.
המשטרים מודעים לסיכונים אלה והתנהלו עד כה בזהירות; כך שלמרות הלחצים הכלכליים טרם נצפו במדינות המפרץ ביטויים משמעותיים לתסיסה חברתית. עם זאת, לא ברור כיצד יקבלו האזרחים את הצעדים הבאים, דוגמת הטלת מע"מ.
התפתחויות בשוק הנפט, בכיוונים שונים, עשויות להעמיד את המשטרים במלכוד: הימשכותה של רמת המחירים הנוכחית ובוודאי ירידתה, יקשו על הממלכות לממן את הרפורמות המתוכננות, במשך שנים רבות. מנגד, עלייה חדה במחירי הנפט עשויה להגביר את הלחץ הציבורי לזנוח את הרפורמות, ובהן התהליכים הדרושים לצמצום התלות בשוק הנפט; ואף תעודד עלייה מהירה בתפוקת הנפט בעולם והאצה במעבר לתחליפי נפט, דבר שיביא לתנודות נוספות במחירי הנפט ובהכנסותיהן. מכאן נראה שמדינות המפרץ מעדיפות עלייה מתונה יחסית במחירי הנפט.
לסיכום, השליטים במדינות המפרץ מניחים שרמתו הגבוהה של מחיר הנפט, כפי שהייתה בשנים 2014-2011, לא תשוב בשנים הקרובות והן נערכות להמשך המצב הנוכחי בשוק הנפט. היערכות זו מתמקדת בתהליכי התאמה, הכוללים בין-היתר צמצום בהוצאות וכוונה להטיל מס ערך מוסף על האזרחים, במטרה להפחית, ככל הניתן, את קצב משיכת כספים מעתודות המט"ח ואת נטילת חובות, ולהתקרב לאיזון תקציבי. בצד זאת ניכר מאמץ לבצע שינויים מבניים במקורות ההכנסה של הממלכות, כדי להפחית את תלותן בתנודתיות של שוק נפט לתמיד. בצד האתגר הכלכלי, תהליכי ההתאמה והרפורמות הם גם אתגר פוליטי קשה, משום שהצלחתם כרוכה בשינוי תנאי "החוזה החברתי" בין האזרחים לבתי המלוכה, אשר הבטיח עד כה לאזרחים רווחה ברמה גבוהה בלא מאמץ, בתמורה לשמירה על הסדר הפוליטי הקיים. על כן, בתהליכים הכלכליים, ככל שיעמיקו, גלומים סיכונים ליציבות הפנימית במדינות המפרץ, ואלה עלולים לגבור ככל שיתגלו לחצים פוליטיים מבית וחתרנות מחוץ, מצד אירן ושליחיה. יתרה מזאת, המצב הכלכלי במדינות המפרץ עלול להשליך גם על יציבות המשטרים במדינות נוספות במזרח התיכון, שמקבלות מהן תמיכה כלכלית ישירות או בעקיפין (בעיקר על-ידי העסקת עובדים), ביניהן מצרים וירדן.

תאריך:  14/05/2017   |   עודכן:  14/05/2017
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
האתגר שלפתחן של מדינות המפרץ נוכח המצב בשוק הנפט
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
רק אתמול דפקו לנו במח שהנפט
הגוי..  |  15/05/17 09:15
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אלעזר לוין
מיהי חברת "משכנות אשר" השותפה בעסקת ענק לרכישת מגרש ל-60 דירות יוקרה מול הנמל? ומיהו השותף של המרמן וקרסו ברכישת מגרש יוקרתי נוסף, בסמוך? News1 חושף את השמות
אדלינה קליין
"וְעִם כָּל מַדְרֵגָה שֶׁיָּרַדְתִּי/עָלִיתִי מַעְלָה מַעְלָה"
אלי אלון
בעיר תל אביב מצויים רחובות רבים שהם מעין רחובות "סודיים" -רחובות שאיש להוציא מעטים ביותר, אינו מכיר ויודע על קיומם. לעיתים אף תושבים המתגוררים בשכנות לרחובות אלה לא יודעים על קיומם
רבקה שפק ליסק
כנראה, שעוד לפני חורבן ממלכת יהודה היו יהודים שהיגרו למצרים בשל קשיי פרנסה    הם השתתפו במלחמתו של המלך המצרי בכושים ולאחר מכן הוקמה ביב מושבה צבאית יהודית שתפקידה היה להגן על גבולה הדרומי של מצרים מפני הכושים
ציפורה בראבי
יהדות האי ג'רבה שבטוניסיה ידועה באדיקותה    יהודים הגיעו לטוניסיה עוד בימי שלמה המלך והתיישבו שם    בתקופת האימפריה הרומית היו בטוניסיה קהילות רבות שמספרם הגיע לפחות לכ-15,000 יהודים    וכן ידוע ששבטים מקומיים התייהדו וחלק מהם נלחם נגד כיבוש צפון אפריקה על-ידי הערבים    הקהילה היהודית העתיקה בתוניס הייתה מסורתית ושמרנית מאוד    בידיהם נשמרו מנהגים שהיו נהוגים בארץ ישראל עוד מתקופת בית המקדש
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il