ביקור בכירי המשק מטורקיה - בין תקוה למציאות

האירוע מאורגן בישראל בהובלת הארגונים הכלכליים - איגוד לשכות המסחר בראשות עו"ד אוריאל לין והתאחדות התעשיינים בראשות שרגא ברוש. לצד פעילות שגריר ישראל בטורקיה מר איתן נאה, שגריר טורקיה בישראל מר כמאל אוקם, בסיוע מועצת העסקים ישראל-טורקיה וחברתנו "אתגר פתרונות אסטרטגיים ויזמות". מצד הטורקים האירוע מובל על-ידי "TIM" התאחדות ארגוני חברות הייצור והיצוא מטורקיה - בהובלת היו"ר מחמט בויוקקשי ויו"ר פורום איסטנבול - חלוק סור. יחד עם קבוצה בת כ-120 מראשי הקונצרנים, החברות והארגונים המובילים בטורקיה- כגון: קבוצות ;KOC; ZORLU ; Sabanci בתחום האנרגיה, Halk Reit, Limak, Agauglu, Sinpas, Ant yapi ועוד, בתחומי הבנייה, וכן קונצרנים אחרים בתחומי התשתיות, תעשיה, מזון, חקלאות, טקסטיל, מסחר, קניונים, פיננסים, השקעות ועוד. במסגרת דיוני הפורום שיתקיימו ביום שלישי מהבוקר בתל אביב, במעמד שגריר טורקיה בישראל ומכובדים נוספים, יינתנו סקירות בנוגע ליחסי הסחר בין ישראל וטורקיה, ההזדמנויות הכלכליות הקיימות בשתי המדינות, כיצד עושים עסקים עם טורקיה, עם אילו אתגרים טורקיה מתמודדת בימים אלה ואילו הזדמנויות אתגרים אלה מייצרים עבור ישראל בתחומים כגון סייבר, אנרגיה, נדל"ן ותשתיות, טכנולוגיות שונות ומים. מערכת היחסים בין מדינת ישראל וטורקיה ידעה עליות ומורדות, עליות של שיתוף פעולה והצלחה וירידות קשות ומרות. הדו-קיום שהיה במשך 500 שנה בין טורקים ליהודים, יוצר מקום לתקווה גם בעתיד לחיזוק הקשרים בין שתי המדינות. טורקיה הינה מעצמה כלכלית אזורית, ובין ישראל וטורקיה יחסי סחר ענפים, כאשר היקף הסחר בין המדינות הסתכם בשנת 2016 בכ-3.8 מיליארד דולר (ללא יהלומים). שתי המדינות חתומות על הסכם אזור סחר חופשי, הסכם למניעת כפל מס והסכם לעידוד השקעות. לרגל ביקור המשלחת העסקית הרשמית הבכירה ביותר שמגיעה לישראל בשנים האחרונות, יתקיימו דיוני הפורום בסימן עידן חדש ביחסים בין המדינות.

תרבות משותפת

כמאל אוקם, שגריר טורקיה שהגיע לישראל, אמר לאחרונה באירוע באוניברסיטת בר-אילן: "ההיסטוריה של התרבות המשותפת ליהודים ולטורקים תמיד הייתה מרתקת. כבר בשנת 1492, הסולטן הציע ליהודים מפלט מגירוש ספרד ומהאינקוויזיציה. הסולטן אפשר להם לחיות בטורקיה. מאז לאורך השנים היה שיתוף פעולה בין היהודים לטורקים. בד-בבד, הטורקים זכו בתרומה משמעותית ממעורבותם של היהודים בתחומי החיים השונים במדינה". עוד הוסיף אוקם: "הקהילה היהודית ממשיכה לפעול ולתרום לחברה בטורקיה, וכל עלייה של יהודים לישראל היא אובדן קשה למדינה. אבל למרות זאת, העובדות מראות שהיהודים שעלו מטורקיה עדיין שומרים על התרבות והשפה הטורקית". אחד המאפיינים החשובים של המשבר הדיפלומטי ששרר בין ישראל לטורקיה בין 2010-2016, היה שלמרות הקיפאון הדיפלומטי, היחסים הכלכליים נמשכו כסדרם ואף הגיעו לשיאים חדשים. למרות שמיזמים מול המגזר הממשלתי- מוניציפלי לא ממש התקיימו, המיזמים במגזר העסקי פרחו והצליחו ברובם. לטורקיה כמו לישראל יש אינטרס משותף עם ישראל לחזק את היציבות באזור ההפכפך שבו הן מצויות. אלה הן גם שתי המדינות היחידות באזור שביכולתן לעשות זאת ויתכן שרק בגלל שהן נמנות עם המעצמות הצבאיות החזקות ביותר באזור במושגים של יכולת, הוצאות לצורכי ביטחון, צבאות סדירים וטכנולוגיות של אמל"ח. רב המשותף על השונה בין המדינות. שתיהן מדינות דמוקרטיות וחילוניות במזרח התיכון, שתיהן מתמודדות עם איומי הטרור האיסלאמי קיצוני ומשתמשות אחת בשנייה כדרך להפצת מדיניותם והשפעתן. בהקשר הכלכלי ושיתופי פעולה עסקיים אזוריים- טורקיה, כמו גם מדינות אחרות - בהן קטר ומדינות אירופיות - מעוניינת לעזור בשיקום התשתיות ברצועת עזה, וגם ישראל מבינה כעת כי זה האינטרס שלה. זאת, משום שמצב המים, החשמל והביוב ברצועה משפיעים גם עליה. זה מצב של win-win בעבור שני הצדדים. השבוע, שבתי מביקור עסקי והשתתפותי בדיוני פורום איסטנבול. מדובר בפורום אסטרטגי-מדיני המשלב את נציגי הממשלה, המגזר העסקי והמגזר המוניציפלי בטורקיה. שמחתי לעדכן את נציגי הממשלה וראשי הארגונים הכלכליים בישראל, כי מצאנו אווירה חיובית לצד שינוי בגישה מצד נציגי השלטון בטורקיה איתם שוחחנו ומצד ראשי הארגונים הכלכליים המובילים בטורקיה לשוב ולחדש את הקשרים העסקיים ואף להגבירם בשטח. להערכתנו, התבטאותו של נשיא טורקיה באה משיקולים פנימיים בעיקר. ואנו מקוים שלביקור המשלחת בישראל יהיו השלכות חיוביות על היקף המסחר הכלכלי מחד-גיסא, ועל חיזוק הקשרים האסטרטגיים בין טורקיה וישראל.