ערב מלחמת ששת הימים, לפני 50 שנה, כאשר ישראל הייתה מצויה באיום משולב של מתקפה מצד מצרים, סוריה וירדן, תכננו כוחות מיוחדים של ישראל לבצע פיצוץ של מתקן גרעיני על פסגת אחד ההרים הגבוהים בסיני, כדי להרתיע את שלוש המדינות הערביות - סיפור זה המוצג כ"חשיפה" מתפרסם ב"ניו-יורק טיימס". בכתבה מסופר גם כי כוחות קומנדו ישראלים היו אמורים לטוס בשני מסוקים לאתר הפיצוץ המתוכנן כדי למקם את הפצצה, אך ההצלחה המהירה של ישראל בחיסול האיום הערבי המשולש מנעה את מימוש התוכנית.
לסיפור הזה יש קשר ישראלי באמצעות ד"ר
אבנר כהן, חוקר התפתחות האופציה הגרעינית של ישראל, המתואר בכתבה כאיש שהכיר את תא"ל יצחק (יצה) יעקב שהיה אחראי על ארגון ומימוש הרעיון.
ד"ר כהן סיפר כי יצר קשר ראשון עם יצה ב-1998 אחרי שיצא לאור ספרו "ישראל והפצצה". בשנים 1999 ו-2000 ראיין כהן והקליט את יצה במשך שעות במפגשים במנהטן שבה התגורר יצה באותה עת. פרטי השיחות המלאים יפורסמו (יום ב', 5.6.17) ב"ניו-יורק טיימס".
ד"ר כהן סיפר עוד ל"ניו-יורק טיימס" כי בתחילת 2009 נפגש במסעדה בתל אביב עם יצה. לדברי כהן הוא הבטיח ליצה ש"ימצא את הזמן הנכון והמקום הנכון לפרסם את הסיפור". בשיחה עם "ניו-יורק טיימס" אמר כהן: "עכשיו, במלאת 50 שנה לניצחון במלחמת ששת הימים ואחרי שיצה כבר הלך לעולמו זה הזמן הנכון לפרסם את הסיפור".
פרסום פרטי התוכנית מעורר שאלה מהותית שיכולה לשפוך אור ולהבהיר את הסיפור המוזר, שהרי תהיה זו טעות להניח שישראל עמדה, לפני 50 שנה, לפוצץ מתקן גרעיני בשעה שפרסומים אחרים מעידים שלא היה בידיה מתקן שכזה. מבחינה הגיונית ההפך הוא הנכון. אם ישראל תכננה לבצע פיצוץ גרעיני הרי ברור שהייתה בידיה לכאורה כבר אז פצצת אטום.
