חמור לא פחות מה שאמר דובר הארגון בהקשר לחקירה המתנהלת נגדו. הוא אמר ש"יש רק דרך אחת לסתום לנו את הפה - והיא לסיים את הכיבוש". ואני חשבתי לתומי שהדרך לסתום להם את הפה היא לשמור על טוהר הנשק. דברי דובר שוברים שתיקה הם דמגוגיה שמאחוריה קיים חשד לאג'נדה פוליטית.
כיצד מציע דובר שוברים שתיקה לסיים את הכיבוש?
לסגת מהגדה המערבית באופן חד-צדדי? ישראל נסוגה מרצועת עזה באופן חד- צדדי. אבו מאזן קיבל את רצועת עזה ללא כל ויתור מצידה של הרשות הפלשתינית. האם הנסיגה הביאה להפסקת המאבק נגד ישראל? אבו מאזן לא היה מסוגל לשמור על שלטונו בעזה והחמאס השתלט על הרצועה. המאבק נגד ישראל התגבר. ראשית כל, מפני שהאמנה של החמאס דוגלת בחיסול ישראל ושנית, מפני שהפלשתינים פרשו את הנסיגה כאות של חולשה, שהלחץ שלהם נגד הכיבוש נשא פרי. ישראל נאלצה להטיל סגר על עזה כדי למנוע הברחת אמצעי לחימה.
הכיבוש הישראלי איננו קולוניאליזם
ישראל כבשה את הגדה המערבית לאחר שהותקפה ע"י ירדן שהשתלטה על הגדה המערבית כחלק ממאמצי מדינות ערב והפלשתינים לחסל את מדינת היהודים. הכיבוש הישראלי אינו דומה לכיבוש של אפריקה ע"י מדינות אירופה. הכיבוש נעשה במסגרת מאבק בין שתי תנועות לאומיות הטוענות לחזקה על הטריטוריה בין הים התיכון לירדן. לכן, הפתרון לכיבוש יכול לבוא רק ע"י מו"מ בין הצדדים. שוברים שתיקה מתעלמים מעובדה זו ודורשים מישראל לסיים את הכיבוש ללא תנאי.
מי אחראי להמשכיות הכיבוש?
ישראל ניהלה שלוש פעמים מו"מ עם הרשות הפלשתינית: בפעם הראשונה התנהל המו"מ בקמפ דויד ב-2000 עם ממשלת מפלגת העבודה בשיתוף עם
ביל קלינטון, נשיא ארה"ב. הצעת קלינטון- ברק כללה, בין השאר, הקמת מדינה פלשתינית על מרבית שטח הגדה המערבית וכל רצועת עזה ומתן פיצוי טריטוריאלי על שטח גושי ההתנחלויות שהיו אז קטנים בהרבה מאשר היום ופינוי המאחזים המבודדים. ההצעה כללה יישוב הפליטים במדינה הפלשתינית באמצעות פרויקט בינלאומי. הוועידה התפוצצה כאשר ערפאת דחה את ההצעה מבלי להציע הצעה אלטרנטיבית והחל באינתיפאדה נגד ישראל.
בפעם השנייה ניהל
אהוד אולמרט ב-2008 מו"מ עם אבו מאזן. אבו מאזן הקשיב להצעות ולא הגיב. בראיון לכתב הוושינגטון פוסט הוא הודה שההצעה של אולמרט הייתה טובה יותר מזו של 2000 כי אולמרט היה מוכן להכניס מספר מסוים של פליטים. אבל, אבו מאזן לא קיבל את הצעת אולמרט.
בפעם השלישית התנהל המו"מ עם נתניהו בתקופת הנשיא אובמה. מצד אחד, מעמדו של אבו מאזן התחזק עם נשיא אמריקני שדרש הקפאת ההתנחלויות בזמן המו"מ ותמך בדרישות הפלשתיניות. אבל, מצד שני הפרטנר הישראלי התחלף. קמה ממשלת ימין שבה נתניהו תומך להלכה בפתרון של שתי מדינות אבל עושה הכל, למעשה, כדי למנוע זאת. הנשיא האמריקני והרשות הסכימו על דרישה להקפאת ההתנחלויות כתנאי להתחלת השיחות ואובמה אילץ את נתניהו להסכים להקפאה של 9 חודשים. אבל, אבו מאזן לא היה מעוניין בשיחות כי ידע שמנתניהו יקבל פחות ממה שהוצע ב-2000 וב-2008 ולכן הוא חיכה 8 חודשים ורק בתשיעי החל בשיחות ודרש המשך ההקפאה לעוד 3 חודשים. נתניהו סירב.
ב-2014 הייתה הצעה ממזכיר המדינה קרי שאבו מאזן דחה על הסף.
בדיעבד, מתברר שהרשות דחתה שתי הצעות כי איננה מוכנה לקלוט את הפליטים בשטחה ואינה מוכנה לוותר על "זכות השיבה" של הפליטים לישראל. אבו מאזן הצהיר בפומבי שהוא מוכן לוותר אישית על "זכות השיבה" של משפחתו, אבל אין לו סמכות לוותר בשם הפליטים מאחר שזוהי זכות אישית. בקיצור, לא יהיה מו"מ ולא שלום ללא "זכות שיבה".
האם שוברים שתיקה חושבים שצריך ליישב את הפליטים בישראל? יש קונצנזוס בחברה הישראלית נגד יישוב הפליטים בישראל. הרי ברור שהדרישה הזאת היא סוס טרויאני כדי להפוך את היהודים למיעוט ולחסל בדרך דמוקרטית את מדינת היהודים. הפתרון של שתי מדינות נועד להבטיח שתהיינה שתי מדינות, יהודית ופלשתינית זו לצד זו. חלוקת הארץ כתחליף "לזכות השיבה" ופתרון הוגן לבעיית הפליטים.
אם יש למישהו ספק לגבי הכוונה מאחורי הדרישה ל"זכות השיבה" שיקרא את ההצעות של ארגונים של ערביי ישראל לפתרון הסכסוך. הרעיון המרכזי הוא להחליף את מדינת היהודים ב"מדינת כל אזרחיה" שזוהי מילה מכובסת לחיסול מדינת היהודים כי הרעיון כולל ביטול "חוק השבות" וכל המרכיבים של הלאומיות היהודית ויישובם של הפליטים בישראל.
העיתונאי המוסלמי באסאם טאואיל פירסם לאחרונה מאמר שבו קבע שהפלשתינים לא יוותרו על-אף אחת מדרישותיהם, כולל "זכות השיבה". הוא הוסיף, שאבו מאזן יודע שוויתור על אחת מהדרישות תביא לסיום הקריירה שלו ובסבירות גבוהה תביא להירצחו. הוא אף הוסיף שאבו מאזן לעולם לא יסכים להירשם בהיסטוריה "כמי שמסר את פלשתין ליהודים".
הפלשתינים אחראים לא פחות מנתניהו להמשכיות הכיבוש. הם יכלו לקבל מדינה בתנאים המקובלים על חוגים בינלאומיים ב-2000 וב-2008 אבל דחו את ההצעות. למען הדיוק, הם יכלו לקבל מדינה לצד ישראל כבר ב-1936/7 ובוודאי ב-1947. בין 1948 ל-1967 הם היו תחת שלטון ערבי אבל אז הם לא דרשו מדינה. בהסתמך על המידע שמביא עיתונאי מוסלמי הסיכוי שהפלשתינים יתפשרו קלוש ביותר. הם ינהלו מו"מ עם ישראל רק אם כל דרישותיהם תתקבלנה, שמשמעותם הם חיסול מדינת היהודים. אבל, שוברים שתיקה מתעלמים לחלוטין מהסירוב הפלשתיני לסיים את הכיבוש ע"י פשרות הדדיות. הם רואים רק בישראל אחראית לכיבוש. מבחינתם, ישראל היא כובש מדכא ועליה לסגת ללא תנאים.
כעת מנסה הנשיא טראמפ להחזיר את הצדדים לשיחות. אבל, בהסתמך על המידע שמביא עיתונאי מוסלמי הסיכוי לכך קלוש ביותר, מהצד הפלשתיני וכנראה גם מהצד של ממשלת הימין.
באשר להתנהלות שוברים שתיקה: ראשית כל, להיאבק על טוהר הנשק של צה"ל זה לגיטימי ואפילו חובה אזרחית, אבל אם דובר הארגון לא סירב פקודה הרי ש"אינו מקיים מה שהוא עצמו דורש". שנית, לדרוש כך סתם סיום הכיבוש תוך התעלמות מהמציאות המורכבת מעורר ספקות לגבי המטרה האמיתית של שוברים שתיקה. קיים חשד סביר שלארגון יש אג'נדה פוליטית שהוא מקדם במסווה של מאב על טוהר הנשק של צה"ל.
