כותרת ב
גלובס: ביניש: "ההצעה להגביל את בג"ץ
ברוב רגיל בכנסת - פסולה". הגידו לי, הם חושבים שאנחנו מטומטמים ה"ליברלים" האלה? הם חושבים שאם היו פעם שופטים או אם הסבו לשולחנו של הפרופסור
אהרן ברק אז הם הפכו לסופרמנים? ואותנו הם הפכו לאידיוטים מדופלמים?
בואו נעבור מילה מילה על המשפט ההזוי הזה המיוחס לנשיאה בדימוס ביניש:
- "ההצעה" – אכן מדובר בהצעה אשר תידון בכנסת ובוועדותיה, ווודאי לשופטים תהיה זכות להשמיע דעתם.
- "להגביל את הבג"ץ" – כן אכן מדובר ביכולת שתהיה בידי הכנסת להתגבר (לתקופת זמן של 4 שנים) על החלטות הבג"ץ בתחום הספציפי של ביטול חוקים.
- "ברוב רגיל" - מה זה ברוב רגיל? למה מי הציע להתגבר על ביטולי חוק ברוב רגיל? האם כבוד הנשיאה בדימוס לא יודעת עברית? האם אינה יודעת מהו "רוב רגיל"? האם אינה מכירה את חוק יסוד הכנסת? האם היא סתם זורה חול בעיני הציבור? האם זוהי דרכם של שופטים? האם כך הם לומדים בבית ספר של השפיטה בישראל?
מהם הסוגים השונים של רוב
על-מנת להכניס קצת סדר במושגים השונים הנוגעים ל"רוב" במשטר דמוקרטי:
1. "רוב
רגיל" הוא רוב יחסי, רוב המשתתפים באותו פורום ובאותה ישיבה, והחלטת רוב רגיל ניתן לקבל בכל רוב בין אם מחצית (+1) תמכו ואפילו בין אם מחצית נכחו, ובין אם לאו. בכל מקרה שכמות התומכים גדולה מכמות המתנגדים (ובכפוף לכך שכמות המשתתפים גדולה או שווה לקוורום, ככל שנדרש) הרי לנו רוב רגיל. כנאמר בסעיף 25 לחוק חוק יסוד הכנסת "רוב: הכנסת תחליט
ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה, כשהנמנעים אינם באים במנין המשתתפים בהצבעה..."
2. "רוב מוחלט" הוא רוב בו מחצית חברי הפורום (כולל אלה שאינם נוכחים באותה עת) ועוד אחד תומכים בהחלטה נשוא ההצעה, ובמקרה של כנסת ישראל, מדובר ב 61 חכי"ם.
3. "רוב מיוחס" – הוא רוב שהוא מעבר לרוב מוחלט, כגון שני שלישים מחצית ובמקרה של הכנסת, לדוגמה, רוב של 65 חברי כנסת.
רוב רגיל של 61 חכי"ם – צחוק מהעבודה
ומה כותב חן מענית בגלובס? "... בעקבות הבהרתה של שקד, לפיה די יהיה
ברוב של בין 61 ל-65 חברי כנסת כדי לבטל פסק-דין של בית המשפט העליון שפסל חוק (או סעיפים בחוק), נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת
דורית ביניש, אומרת היום ל"גלובס" כי "ההצעה הזאת פסולה בעיניי, מפני שכל תכליתה לאפשר לקואליציה לבטל את החלטות ביהמ"ש העליון". לדבריה, "פסקת התגברות כזו לא קיימת בשום מקום בעולם חוץ מאשר בקנדה - והיא לא קיימת ברוב שאינו רוב מיוחס". ביניש מזכירה כי הצעות להכניס פסקת התגברות לחוק יסוד החקיקה כבר עלו בעבר. "יש כאלה שחושבים שפסקת התגברות הדורשת רוב גדול של ח"כים, היא דבר טוב. בעיניי, זה לא מתאים לשיטה שלנו. ודאי לא ברוב
רגיל של 61 ח"כים"...
ההצעה עוסקת ברוב מוחלט או רוב מיוחס, ולא רוב רגיל
אבל שרת המשפטים ושר החינוך מציעים רוב מוחלט של 61 חברי כנסת או רוב מיוחס של 65 חברי כנסת. הם לא מציעים כלל רוב
רגיל. ו-61 חברי כנסת הם לא רוב רגיל, הם רוב מוחלט! וההצעה אף פותחת פתח לרוב מיוחס, אז מה קורה כאן?
על מי הם מנסים לעבוד בעיניים? האם זו טעות? לא ייתכן. האם ייתכן שנשיאת בית המשפט העליון איננה יודעת רוב רגיל מהו? פרקליטת מדינה, שופטת עליונה, נשיאת בית המשפט העליון אינה יודעת מהו רוב רגיל? אז איך מינו אותה כשופטת וכנשיאה? רק בגלל הסניוריטי?
וסביר מאוד שהיא כן יודעת, היא רק בטוחה שאנחנו לא יודעים, היא בטוחה שאנחנו סנג'רים מטומטמים.
שלא לדבר על העיתונאי חן מענית ואחרים המצוטטים בכתבה אשר חלקם טוחנים את המושג "רוב רגיל" שאיש לא מציע אותו באשר כולם יודעים (או לפחות חייבים לדעת) מהו רוב רגיל, מהו רוב מוחלט ומהו רוב מיוחס.
מהרסייך ומחריבייך ממך יצאון
וכמו שכבר נאמר לא פעם אחת, מהרסייך ומחריבייך ממך יצאון, והמשפט הזה אינו מבחין בין שופטים, עיתונאים ואחד האדם. לצערי, מלאכתו של ח"כ יוגב עם הטרקטורים נעשית בידי "צדיקים" אחרים. הוא לפחות נסוג בו מדבריו. נראה מה תעשה הנשיאה בדימוס, נראה מה יעשה העיתונאי, נראה מה יעשו המומחים האחרים.
וגם שקד ובנט אינם תמימים אך להם מותר, בייחוד כאשר אינם מסתירים את האמת
ולגופו של עניין יש מקום לביקורת על הצעתם של שקד ובנט. הצעתם לרוב שהוא בין 61-65 חכי"ם יורה לכיוון רוב קואליציוני, רוב אשר קשה מאוד להחזיק ממשלה בלעדיו, ולכן אם נחפש בחוק ביטוי לרוב מיוחס אנו נמצא שם 80 חכי"ם ו-90 חכי"ם, סף המחייב הסכמה לאומית רחבה. ולא די בו
ברוב קואליציוני, ולכן אין לחפש תמימות או חסר כוונה במספר 61 או 65, אבל מה שמותר לפוליטיקאים, בייחוד כאשר מדובר ביריית פתיחה כחלק ממשא-ומתן ארוך שילווה את תהליך החקיקה אסור בתכלית האיסור למומחים, אסור לשופטים, אסור לשופטים עליונים ואסור לעיתונאים.
