בסוף דצמבר החלו מחאות באירן ביותר מ-30 ערים במדינה, אך בטהרן עצמה המחאות היו מוגבלות יחסית. מה שעורר את המחאות אלו החששות הכלכליות של התושבים, בעיקר בשל עליית מחירי המזון. עד מהרה המחאות התפתחו לביטוי רחב יותר של התנגדות למשטר, כולל שחיתות, ריכוזיות יתר, פיקוח על
חופש הביטוי ומעורבות אירן בסכסוכים באזור בעיקר בסוריה. רוב המחאות היו שלוות, אך כמה מפגינים תקפו משרדי ממשלה מקומיים וקרעו תמונות של המנהיג העליון עלי ח'אמנאי.
לפי סופאן גרופ המחאות הנוכחיות באירן, סותרות את הטענה כי הלחץ של ארה"ב וסעודיה על אירן, דווקא מגביר את התמיכה בקיצוניים במדינה ומעודד מעורבות אירנית מוגברת בסכסוכים באזור. בשלב זה המחאות אינן בגודל ובהיקף של המחאות של 2009. לפי הערכות שונות באותן מחאות השתתפו חצי מיליון בני אדם, והן עדיין לא הפילו את המשטר באירן. המשטר דיכא את ההפגנות באמצעות כוחות הביטחון הפנימיים של משמרות המהפכה והמיליציה בסיג'. המחאה הנוכחית חסרת מנהיגות ברורה והסכמה על המטרות, במיוחד אם יש צורך בשינוי המשטר או ברפורמות שונות, טוענים מומחי סופאן.
הנשיא חסן רוחאני שם את הפופולריות שלו על הכף, כאשר דיבר על היתרונות הכלכליים של הסכם הגרעין שנחתם מול המעצמות. בקשר למחאות הנוכחיות, רוחאני ביקש למתן אותן כאשר הסכים עם חלק מטענות המפגינים, וטען כי הן לגיטימיות. בנוסף הוא ניסה להזהיר מפני הפעלת כוחות הביטחון נגד מפגינים אלימים. המשטר איפשר את קיום המחאות, אך כוחות הביטחון נהגו באלימות בחלק מהמקרים ונכון לעכשיו נהרגו למעלה מ-20 מפגינים. הממשלה גם חסמה כמה רשתות חברתיות ויישומי מסרונים. למרות זאת המחאות נמשכות.
הטענה היחידה שהמשטר לא קיבל, היא ההתנגדות לפעילות החוץ שלו. איש לא התחייב לצמצם את המעורבות האירנית בסוריה, עירק, לבנון או בתימן. אך נראה שבשל המחאות הנוכחיות המשטר ימעיט את פעילותו במדינות אלו, לפחות באופן זמני וכנראה רק למראית עין.
המחאות הפתאומיות משפיעות גם על מדיניות החוץ של ארה"ב לגבי אירן, אומרים מומחי סופאן. המחאות תומכות בהצהרתו של
דונלד טראמפ, לפיהן המשטר האירני פוגע באוכלוסיית המדינה שלו ומהווה איום למזרח התיכון. טראמפ הגדיל לעשות וצייץ בטוויטר תמיכה באזרחים האירנים. למרות זאת, במחלקת המדינה האמריקנית אמרו שארה"ב לא יכולה לעשות הרבה למען האזרחים האירנים. נראה כי ממשל טראמפ מקבל את עמדת ממשל אובמה בשעתו, כי כל תמיכה ישירה של ארה"ב יכולה להביא לתוצאות הפוכות כאשר המשטר האירני יציג את המפגינים כסוכנים אמריקנים.
העיתוי של המחאות הנוכחיות מציג גם דילמה נוספת לבית הלבן. באמצע ינואר הממשל צפוי להחליט האם אירן מקיימת את הסכם הגרעין, דבר שימשיך את הסרת הסנקציות מעל אירן. טראמפ מתח ביקורת רבה על ההסכם, ואיים לבטלו כבר לפני כמה חודשים, אלא אם הקונגרס והשותפות האירופיות ימצאו דרך לסתום את הפרצות בהסכם, לפיהן אירן ממשיכה בפיתוח הטילים הבליסטיים שלה והתערבותה בסכסוכים האזוריים.
סביר להניח שחלק מיועציו של טראמפ יקראו לו להמשיך ולקיים את הסכם הגרעין, מחשש שנסיגה ממנו תביא את אזרחי אירן להתאחד סביב המשטר. אולם טראמפ כבר לא הקשיב בעבר ליועצים אלו, כאשר חודש אוקטובר סרב להגיד שאירן עומדת בהסכם. הוא עשוי להחליט שנסיגה מההסכם דווקא תבודד עוד יותר את המשטר ותחזק את המפגינים, תוצאה שמומחים רבים אומרים שלא תתקיים. כל החלטה של הבית הלבן תביא לתסיסה, מסכמים המומחים, תסיסה המונעת על-ידי גורמים פנים אירנים.
