התחזית המוקדמת לחורף הזה צפתה עונה שחונה ועקורה מגשמים, בנוסח שלושת החורפים הקודמים. ואז בא סוף השבוע האחרון כדי להטעות, כשהוא כאילו טופח על פני התחזית הפסימית הזו, ומביא עימו יממה רצופה של סופות-גשמים, שהפכו בסופו של דבר למטרד.
גשמי-ברכה? - אני מסופק. הניסיון המר של החורפים שחלפו מלמד בעליל כי גשם כזה, שיורד לזמן קצר בלבד ובעוצמה רבה מדי, איננו מועיל, אלא מזיק, על אחת כמה וכמה כאשר בעקבותיו באים ימים רבים שהם שחונים. אז מלבד שהחקלאות יוצאת מכך ניזוקה, מתווספים אליה גם הצפות ושיטפונות,, העדר ניקוז ראוי, הפסקות חשמל ביתיות, השבתת רמזורים ועצים עקורים, כשבסופו של דבר החושך רב על האור, והשכר יוצא רק בהפסד.
מה שנחוץ
אז נכון שישראל משוועת לגשם, אבל הדברים אמורים במדינה קייצית לכל דבר, שאינה ערוכה בשום אופן לחורף וגם אינה מצליחה להתמודד עימו כנדרש. ואכן, גשמי סוף השבוע גרמו יותר לנזק מאשר לתועלת. בתים ומכוניות שקועים במים, העדר ניקוז וכבישים מוצפים, עצים עקורים, רמזורים מושבתים ותאונות-דרכים עם נפגעים - הם רק חלק קטן מנזק כולל.
מה שהמדינה צריכה איננו יומיים של גשם רצוף, כמו זה שירד בעוצמה כה רבה בסוף השבוע. כדי להציל את אדמתה מחורבן.היא זקוקה לגשם אינטנסיבי ופרופורציונלי במשך כל עונת החורף. רק כך תצליח הקרקע לספוג את המים שכל כך נחוצים לה, והאדמה תיתן אז את יבולה כמצופה.
עוד יומיים כמו אלה של סוף השבוע, והמדינה תיאלץ, בעל-כורחה, להיגרר למצב-חרום, כבר עתה, בשלב כה מוקדם, כשהחורף מצוי רק בתחילתו. עם זאת צריך לייחל, שחרף התחזית העגומה - עוד ירדו כאן, בחורף הזה, גשמי-ברכה רבים למכביר.
