איננו יודעים מה קרה שם בין ראש השב"כ
יעקב פרי ובין רשימת ההאזנות בהן נכלל
אריה דרעי. מה שגילו לנו זה שקצין משטרה בכיר אחד אשר היה חברו של דרעי, סירב להיבדק במכונת אמת, וראש השב"כ פרי נבדק ארבע פעמים, בחלק מהמקרים/שאלות כשל בחלק מהמקרים היה על הגבול וחלק נוסף צלח את הבדיקה בשלום.
האם היו אנשים נוספים שכשלו
פרט נוסף שאינני יודע אם התוכנית "עובדה" ירדה לעומקו הוא האם היו אנשים נוספים שכשלו. לא שמעתי הכחשה ברורה שאנשים נוספים ברמות נמוכות יותר כשלו, כמו-כן לא הבנתי מהתוכנית אם כל האנשים אשר עלולה הייתה להיות להם גישה לנתונים, נחקרו ונבדקו או שהייתה רק כוונה כזו, ואם לא יצאה במלואה אל הפועל, סביר להניח שדווקא המדליפים האמתיים הם אלה שלא הגיעו בסופו של דבר אל מכונת האמת, אם מכוח יכולת חמקמקות אישית או משום שכיסו עליהם מלמעלה בסגנון התנהגות השב"כ בוועדת זורע.
שלא ימכרו לנו לוקשים – הבדיקה הזו אמינה
טענתו של יעקב פרי על מגבלות אמינות הבדיקה היא לדעתי קשקוש בלבוש, אם אמינות הבדיקה היא מוגבלת לרמה כל-כך נמוכה, לא היה נותר עובד אחד בשב"כ בתפקידו, כולל לא ראש השב"כ, שלטענתו עבר בדיקות רבות כאלה. האם ייתכן שבכולן הוא נמצא דובר שקר ו/או גבולי, ואם היה יוצא כך האם היה נשאר יום אחד נוסף בתפקידו? ומה קרה פתאום שדווקא בבדיקה בזו הוא כשל ובכל הרבות האחרות לא כשל, כאמור קשקוש מקושקש.
אל תחפשו את האישה
גם אמירתו של פרי שסיפור פרטים לאשתו עלול היה להוות גורם שהכשיל אותו בבדיקה (זה נאמר ברמה העקרונית וללא קשר למקרה הספציפי) היא אמירה מאוד מאוד מביכה. ראש שב"כ שמשתף את אשתו בתיקים סודיים ביותר ודאי אין לו מקום בציבוריות הישראלית, כי האישה היא פנצ'ר שאי-אפשר לעקוב אחריו. אותה הרי לא חוקרים בכל פעם שיש הדלפה, ולכן מי שמספר לאשתו על חוויותיו הכמוסות ביותר בשרות עושה רע מאוד לעם ישראל וודאי שצריך לראות את הדלת מבחוץ.
ובואו נהיה הוגנים – בואו נהיה גם סניגורים
ואם קטרגנו עד כאן, בואו נהיה קצת סניגורים. איננו עיוורים כמו חבורת הצקצקנים הליבראליים" ו"הדמוקרטיים". אנחנו משתדלים להביט על העולם באורח שקול, ולא בעיניים של "להקת המעריצות של חבורת שלטון החוק".
נניח אנחנו ראש השב"כ. אנחנו יושבים עם חבר בכיר, שר בממשלה, והוא מספר לנו על מצוקה קשה, המשטרה יושבת לו על הזנב, הוא חושב או יודע שמאזינים לו, הוא מספר לנו פרטים שידועים לו, ודאי לא לשם שמים, ואנחנו מציגים חמלה חברית אך בעומקם של דברים מציגים פני ספינקס. אסור לנו, אנחנו הרי אנשי ביון, לא יודעים אם מוקלטים או לא, ולכן אנחנו גם מאוד זהירים.
יש לנו כוח אינסופי, אין לנו מושג על מה שסיפר לנו דרעי, עיקר עיסוקנו הוא מחוץ לקו הירוק, זה לא התחום שלנו, אבל הסקרנות והמציצנות לא נותנת מנוח, וברגע של קלות דעת מבקשים מאחד העוזרים להביא רשימה אחת של הקלטות על-מנת לדעת אם החבר, דרעי, הוזה או שבאמת מתבצעת האזנה.
רואים את הרשימה אך לא לצורך הדלפה
העוזר מתקשר, הרשימה מגיעה, דרעי מופיע בה, ואז מחזירים את הרשימה או גורסים אותה, ומי יודע אם הנתונים שראו העיניים מגיעים אם במישרין או בשפת גוף לדרעי, הרבה יותר סביר שבמישרין הם לא הגיעו, זה פשוט מאוד מסוכן, והראיה המעשית היא שמכונת האמת הראתה תוצאות לכאן ולכאן, כלומר הייתה פאדיחה אבל לא היה שיבוש חקירה, טעות נוראה אך עם פגיעה מינורית באינטרס הציבור, כישלון אישי מאוד חמור, הכשלת אחרים, משהו שלא היה צריך לקרות, אך עדיין ניתן להבינו ומרחק זמן כה רב ניתן למחול עליו. ועם זאת מדובר משהו שאי-אפשר להודות בו כי הודאה בו היא הודאה במעשה פלילי, ככל הנראה ללא כוונה פלילית, אך בתום תקופת ההתיישנות, נושא כזה לא יכול להיות מובא לדין בבית משפט, נושא הכוונה לא יכול להיבחן כלל לעומקו, ונותר אם כן רק הכתם של מעשה האיוולת עצמו, והפתרון הקל הוא להכחיש.
הקשיבו שוב לתוכנית מנקודת מבט זו ותראו שאם מסתכלים דרך הפריזמה הזו, הרבה תמיהות מקבלות מענה.
לא משנה – הביתה
אלה לא ימי בית הלל, ואפילו לא ימי בית שמאי, את החנוכיות איננו מדליקים לא משמאל לימין ולא מימין לשמאל, לא מאחד לשמונה ולא משמונה לאחד, אנחנו שורפים את כל המועדון. בלהבה אחת אנו שורפים את כל המועדון. הרחובות עם הגיליוטינות קובעים את מצב הרוח, באווירה כזו שוחטים את כל הפרות הקדושות, לא שב"כ, לא מוסד ולא נעליים. אכלת לפני עשרם שנה, ונפל פירור על הבגד? יאללה הביתה, עוף לנו בבושת פנים מהעיניים. יש לך תרומה לציבור? יתרונותיך עולים שבעת מונים על אותו כתם בעברך? מעניין את הסבתא שלנו, אנחנו טהורים, אנחנו טהרנים, ושיישרף המועדון, שתישרף המדינה.
