בימים אלו מככבות בעיתונות כותרות צבועות באדום חזק המספרות על סכנת מלחמה. פעם מככבת סכנת מלחמה בדרום ופעם מככבת הסכנה שמצפון תבוא הרעה. מן הראוי היה להתייחס ביתר רצינות לידיעה שאינה עולה על סדר היום הציבורי. מדובר בידיעה על בדיקת אולטרסאונד, שמגלה כי בשל גילו המתקדם של הכור בדימונה, יש בליבת המתכת שלו 1537 פגמים - שמנוטרים באופן רציף על-ידי מדעני הכור. זו ידיעה שכבר כשנתיים נדחקת באופן תמוה לשולי סדר היום הציבורי.
מדעני משרד הביטחון, שחיברו את המחקר, רגועים. לדעתם, פגמים שהתגלו אינם מעידים על סכנה. המחקר אינו יכול להרגיע לנוכח העובדה, שכור מהסוג שקיים בדימונה מיועד לפעול כ-40 שנה. הכור הופעל לראשונה בשנת 1963, והוא מציין היום 55 שנות פעילות.
מצער, שלא הקשיבו לקולות שפויים כדוגמת הקול של פרופסור
עוזי אבן, בעבר חבר הוועדה לאנרגיה אטומית, שקרא לפני כמה שנים לסגור את הכור מטעמי בטיחות, כי גילו המתקדם של הכור מהווה מקור סכנה.
זה הזמן להמיר מדיניות, שכמעט סיבכה אותנו במלחמה גרעינית עם אירן במדיניות החותרת לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני. גם אם ישראל אינה חוששת כיום ממצב הליבה בכור קשיש ומתבלה, היא חייבת לאמץ חתירה לכינון מזרח תיכון מפורז מנשק גרעיני.
ישראל אינה כפופה לפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, כי היא אינה חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. כאזרח ישראלי אני מאמין, כי למרות העדר פיקוח של הסוכנות הבינלאומית, רשויות אחראיות להפעלת הכור בדימונה מאמצות את כל כללי הבטיחות. אני מבקש להאמין כי ברשותן תשובות בטוחות למתקן, שיש לו תאריך תפוגה שחלף כבר לפני 15 שנים, ושאי-אפשר להסתמך ללא מגבלות זמן על יכולות של מלאכת תחזוקה, תיקונים ושדרוגים. תאריך התפוגה של הכור בדימונה הוא של 40 שנה. אנחנו חיים בצל החשש של 15 שנים מעבר לתאריך התפוגה.
זה הזמן לעשות מעשה לפעול להוצאת העיר דימונה מחיים תחת שמים שעלולים להיות שמים מגורענים. שמים שיקברו את כל חלומותינו.
בַּחֲלוֹם יַעֲקֹב סֻלַּם הֻצַּב אַרְצָה (1)
מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עָלוּ וְיָרְדוּ בּוֹ,
הַיּוֹם מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים רַק עוֹלִים שְׁאוֹלָה
נָסִים מִיָּדַיִם פּוֹצְעוֹת שָׁמַיִם מְגֻרְעָנִים
מַלְאָכִים נִמְלָטִים מִיָּדַיִם
שֶׁטֶּבְלוּ כֻּתָּנְתָן בְּדַם שְׂעִיר עֲווֹנוֹת.
מֵחֲלוֹם יַעֲקֹב נוֹתְרָה בְּעֵרַת בָּשָׁר בּוֹכָה
נוֹתְרָה חֶשְׁכַת-נְשָׁמָה נֵכָה מֵגֶּשֶׁם מְגֻרְעָן
מִמְטַר דִּמְעָה עַל לְחִי-שֶׁמֶשׁ שְׁרוּפָה
וְכָנָף כְּרוּתָה לֹא תְּעוֹפֵף
תַּחַת שָׁמַיִם עוֹלִים שְׁאוֹלָה.
צִבְעֵי הַזְּמַן הִתְחַלְּפוּ
עֵת נָגַע יַעֲקֹב בְּאֶבֶן נוֹשֶׁמֶת מְרַאֲשׁוֹתָיו
עֵת יַעֲקֹב חָלַם
וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה
וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה,
הַיּוֹם כָּל אֶבֶן מֵתָה וַחֲלוֹמָהּ מְפֻחָם.
הַיּוֹם סֻלָּם יַעֲקֹב גֶּחַל לוֹחֵשׁ
מַגִּיעַ עַד חֲרוּלֵי מִדְבַּר-שָׁמַיִם
בְּסֻלָּם מְגֻרְעָן עוֹלִים שְׁאוֹלָה .
תַּחַת שָׁמַיִם מְגֻרְעָנִים
יַעֲקֹב כְּבָר לֹא יַחֲלוֹם
סֻלָּם כְּבַר לֹא יֻצַּב.
